שנה בשנה

האידיאולוגיה של הקבוצה הדתית צמחה בשנות העשרים בו זמנית בארץ-ישראל, בגרמניה, וגם בגליציה ובבוקובינה.
התוצאה המעשית היתה הקמת "קיבוצי הכשרה" בגרמניה, בפולין וברומניה, והתארגנות הקבוצות הראשונות בארץ.
הנוער הדתי, שחלם על "חיי צדק ויושר על פי התורה, הושפע לא מעט מתנועת"החלוץ" והקמתן של דגניה ועין-חרוד.

בח"ד (ברית חלוצים דתיים)

בתמונה: כנס של תנועת בח"ד

הבח"ד הוא תנועת הנוער הדתית שנוסדה ב-1928 בגרמניה. תנועה זו גרמה לתפנית בנושא ההתיישבות הדתית החקלאית בארץ.


בתמונה: חוות ההכשרה ב"רודגס", גרמניה.

את הבניין הזה שכרו החלוצים הדתיים הראשונים. שם הקימו את תנועת הבח"ד והכינו עתודה להתיישבות דתית בארץ.


תר"ץ 1929-30

בתמונה: הקיבוץ הראשון בפתח-תקווה (היום בי"ס "אמית")

המייסדים: 11 צעירים דתיים מגרמניה שעשו הסבה לחקלאות בחוות ההכשרה, וחלמו על חלוציות דתית בארץ.

קבוצת שח"ל

בתמונה: לאה וישראל גרשטיין (יורב) בקבוצת שח"ל

זמן קצר לאחר מכן באה לרחובות קבוצת חלוצים דתיים מפולין ומרומניה והקימה שם את: קבוצת שח"ל (על שם הרב שמואל חיים לנדוי).


תרצ"ד 1933-34

"קבוצת יעב"ץ" (ע"י תל מונד)

קבוצה דתית נוספת מגרמניה, שעמדה בקשר הדוק עם "רודגס" התיישבה בכפר יעב"ץ. הקבוצה כונתה בשם "משמר השרון".


תרצ"ה 1934-35

קבוצת אברהם

בתמונה: קבוצת אברהם, המחנה ליד כפר פינס

החברים הראשונים של "קבוצת אברהם" (על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק), שהתארגנה בסלאבקוב שבפולין, עולים לארץ, ואחרי תקופת הכשרה קצרה בקב' שח"ל ברחובות, מקימים מחנה ליד כפר פינס. (הגלגול הראשון של כפר עציון)

רמת השומרון

בתמונה: מראה רמת השומרון

קבוצת "רמת השומרון" המורכבת מחלוצים דתיים שעלו מגרמניה וצ'כיה מתארגנת במחנה ליד פרדס-חנה. (המיקום הראשון של "בארות יצחק")

הקמת ה"חבר"

הקיבוצים רודגס, שח"ל, יעבץ, קב' אברהם ורמת השומרון הקימו גוף משותף בשם: "חבר הקבוצות של הפועל-המזרחי". כעבור 4 שנים נרשם הגוף כאיגוד בשם: "הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי".
מטרות האגודה: התיישבות משותפת של כל חברי הקיבוץ הדתי ביישובים קבוצתיים, על יסודות של עבודה עצמית ושמירת מצוות הדת והמסורת העברית.

תרצ"ו 1935-36

קבוצת אריה - מייסדי שדה אליהו

בתמונה: "תחבורה" בקבוצת אריה

קבוצת אריה" המורכבת בחלקה הגדול מבני נוער שעלו מגרמניה ועברו הכשרה בקב' רודגס, עוברת למחנה עבודה בכפר יונה ומשם לחדרה.

תרצ"ז 1936-37

טירת צבי - הקיבוץ הראשון במקום הקבע שלו.

בתמונה: הבית ב”זרעיא”. הבניין היחיד שהיה במקום

קבוצה מורכבת מחברי שח"ל, רודגס ויעב"ץ מתיישבת בדרום עמק בית שאן, במסגרת "חומה ומגדל". לנקודה ניתן השם "טירת צבי" (על שם הרב צבי קאלישר).

תרצ"ח 1937-38

קבוצת "אמונים" - מייסדי עין הנצי"ב.

בתמונה: חתונה ב"אמונים". החתן מתעכב.. ציירה מרים אשר

שלוש חברות נוער, מרודגס, משדה יעקב וממפרץ חיפה מתארגנות לקבוצה בשם "אמונים" ליד ראשון לציון.


בתמונה: טירת צבי מותקפת ע"י פורעים ערבים מאורגנים המצליחים להגיע עד לחומה.

תרצ"ט 1938-39

ייסוד "כפר הנוער הדתי" (ליד כפר חסידים)

עם עלות הנאציזם התארגנה "עליית הנוער" כאשר כל תנועה מקבלת אישורי עליה לפי גודלה. ההפתעה הגדולה היתה ששליש מהנרשמים היו שייכים לבח"ד. מכיוון שלא היה ביכולתם של הקיבוצים הדתיים לקלוט את זרם הנרשמים, יזם הקיבוץ הדתי הקמה של כפר לנוער דתי.
מטרות כפר הנוער הדתי :
א. לשמש מקום קליטה לנוער דתי שיש הכרח להוציאו מגרמניה הנאצית .
ב. לתת לנוער חינוך לתורה ולעבודה ולהכשירו, מבחינה מקצועית ורוחנית, לחיים של יצירה בקבוצה הדתית.

בין מייסדי כפר הנוער הדתי דוד אנטרילגטור (בית אריה) אברהם הרץ ומשה אונא.

בתמונה: מ"רודגס" גרמניה

כפר הנוער הדתי הוקם ביוזמתם של חברי קב' רודגס, אשר עמלו קשה במשך שנים אחדות עד שהצליחו להשיג את הקרקע, התכניות, התקציבים והצוות להפעלתו.


בתמונה: סיור בכפר הנוער הדתי, 1934: שמואל פרסלר יוסף וייץ מנחם אוסישקין, אלכסנדר אדלר, רודי הרץ

הגיליון הראשון של "עלונים" ירחון הקיבוץ הדתי. העיתון יוצא כמעט ברצף עד היום.

בתמונה: הגיליון הראשון, ערה"ש תרצ"ט 1938
שמותיו:
"עלונים" – (עד תרצ"ח).
"ידיעות הקיבוץ הדתי" - (עד תש"י).
"עמודים" - עד היום.

קבוצת אריה עולה להתישבות בעמק בית שאן, ומקבלת את השם "שדה אליהו".
(על שם הרב אליהו גוטמכר).

פורצת מלחמת העולם השניה

ת"ש 1939-40

אירופה הולכת ונכבשת ע"י גרמניה הנאצית.
הקשר לתנועה ביבשת אירופה מנותק.

מגיעים ארצה אחרוני העולים מפולין, ליטה ורומניה.

ייסוד קרן הקיבוץ הדתי

בתמונה: נייר רשמי של הקרן, עם מפת הקיבוץ הדתי 1946

"קרן הקיבוץ הדתי" נרשמת כחברה בע"מ כשלרשותה עומד הון עצמי של 500 לא"י.
 
סעד - התחלת ההתחלות

בתמונה: קבוצת "עלומים" במחנה אוהלים בחולות נתניה

קבוצת נוער מבוגרי תנועת בני-עקיבא בארץ, שישבה בכפר גדעון שבעמק יזרעאל ולאחר מכן בטירת-צבי, מתאחדת עם קבוצת עולים ממזרח אירופה שעבדו בפרדסי נס-ציונה. הקבוצה המאוחדת, שקבלה את השם "עלומים", מקימה מחנה אוהלים בחולות נתניה.

חרות חרות

גרעין של עולים מגרמניה מקים את קבוצת "חרות-חרות" במחנה של קבוצת אריה בחדרה.

תש"א - 1940-41

קבוצת יבנה

בתמונה: יבנה 1943

חברי קבוצת רודגס עולים להתיישבות על אדמת יבנה ההיסטורית.

בתמונה: תחילתה של המדגריה בקב' יבנה: 1943

חברי יבנה מעבירים למקום התיישבותם גם את המדגריה שהחלו להקים ברודגס שליד פתח תקוה במשך השנים תתרחב המדגריה עד שתהיה הגדולה בארץ ותספק עשרות מיליונים של אפרוחים למגדלי עופות ברחבי הארץ.

שלוחות
שתי קבוצות של נוער עולה מאוסטריה ומגרמניה, שקיבלו את הכשרתן ברודגס ובשדה-יעקב מתאחדות ומקימות בקרית שמואל שבמפרץ חיפה, את קבוצת "שלוחות". בהמשך עוברת הקבוצה למחנה הפנוי של רודגס שליד פתח תקוה.

קבוצת "חרות-חרות" - מתפזרת עקב המספר המצומצם של חברי הקבוצה וחוסר סיכוי לתוספת חברים. אחדים מחברי הקבוצה מצטרפים לטירת צבי ולקבוצות אחרות.

תש"ב 1941-42

מגיעות הידיעות הראשונות על השואה באירופה.
קבוצת עלומים מקימה מחנה עבודה ליד הרצליה.
בטירת-צבי מתארגן "הגרעין הצ'כי" מבין בוגרי עליית הנוער שהגיעו ארצה מצ'כיה, סלובקיה והונגריה בראשית ימי מלחמת העולם השנייה. הגרעין מקבל את השם "משואות".

בארות יצחק בנגב

קבוצת רמת השומרון עולה להתיישבות בנגב, בקרבת עזה, וקוראת ליישוב "בארות יצחק"
(על שם הרב יצחק ניסנבוים)

כפר עציון עולה להרי חברון

קבוצת אברהם עולה להתיישבות בכפר עציון שבהרי חברון.

שלוחות

בתמונה: שלוחות – טרם עלייה

קבוצת שלוחות - עוברת למחנה עבודה של רמת השומרון שליד פרדס חנה.

"ילדי טהרן" מגיעים ארצה

הכינוי "ילדי טהרן" ניתן לשיירה של יתומים יהודים מפולין, שלאחר נדודים של שנתיים בערבות רוסיה הצליחו להגיע לטהרן (בפרס), ומשם הועלו ארצה ע"י מוסדות הישוב.

בתמונה: הנרייטה סאלד, יו"ר עליית הנוער, משוחחת עם שלושה אחים (משפחת טפר) מ"ילדי טהרן" שהופנו לקבוצת יבנה

עולים ומתיישבים

בחדש ניסן עולים ארצה ארבעים מחברי "הגרעין הרומני" שקיבל את הכשרתו בבוקרסט. מחציתם נשלחים לכפר עציון ומחציתם לקב' "עלומים" בהרצליה.

גרעין מיוצאי הונגריה וצ'כיה בשם "תחיה"
מתארגן בקב' שלוחות.

עליית הנוער והקיבוץ הדתי

הקיבוץ הדתי שולח חברים, להדריך את חברות נוער הדתי במוסדות של עליית הנוער במקווה-ישראל, כפר הנוער הדתי, מוסד עלייה וכו'.
בעתיד אמורים בני נוער אלו להצטרף למשקי הקיבוץ הדתי.
גם בקיבוצים הקיבוצים נוער עולה ונוער מהארץ לתקופות הכשרה במסגרת עליית הנוער..

תש”ה 1944-45

המזכירות המורחבת הראשונה
אונא משה (שדה אליהו)
אינטריליגטור דוד (יבנה)
אנטמן זאב (עלומים)
בלוטשטיין (שמיר)
אליעזר (שד"א)
בלנקנשטיין יצחק (בא"י)
גרינוולד יוסף (שלוחות)
הרץ אברהם (יבנה)
הרשברג מרדכי (טירת צבי)
חמלניק חנוך (כפר עציון)
מלר אליהו (טירת צבי)
נוימרק צבי (אמונים)
פרידמן משה (בארות יצחק)
פרנק מרדכי (טירת צבי)
קרניאל שלום (כפר עציון)
שיפטן יואל (אמונים).

המועצה מטילה על המזכירות לברר את שאלת הקמת בתי כנסת בקבוצות.

"ישיבת" הקיבוץ הדתי

ליד ישיבת מרכז הרב בירושלים מוקם "הסמינריון התורני של הקבוץ הדתי", הגלגול הראשון של ישיבת הקבוץ הדתי.

שארית הפליטה

מסתיימת מלחמת העולם השנייה.
נוצר קשר עם שארית הפליטה באירופה. בקבוצות חושבים על דרכים שבהן אפשר יהיה לעזור לבני המשפחות של החברים, ניצולי השואה, שיגיעו לארץ.

קבוצת מכורה

משואות

בתמונה: מסעות הגרעין טרם עלייה

גרעין "משואות" עובר למחנה עבודה של הסוכנות בגת-רימון שליד פתח-תקוה.

מוקמת "קרן לעזרת קרובים" ליד קרן הקיבוץ הדתי כדי לעזור לקרובים של חברי המשקים שיגיעו ארצה, בסידורם הראשון בארץ.
קבוצת "מכורה" התקבלה למסגרת הקיבוץ הדתי.
גרעין מילדי טהרן שהתחנך במקוה-ישראל מצטרף לכפר-עציון.
מתחזק שיתוף הפעולה בין הקבה"ד ותנועת בנ"ע. מתארגנים "גרעינים קיבוציים" המצטרפים כעבור זמן למשקים קיימים וגם מקימים קבוצות חדשות.

תש"ו 1945-46

משואות יצחק

בתמונה: קבוצת משואות עולה להתיישבות ליד כפר עציון.

ליישוב ניתן השם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

עין הנצי"ב

בתמונה: עין הנצי"ב עולה להתיישבות

קבוצת אמונים עולה להתיישבות בעמק בית שאן. הישוב השלישי של הקה"ד בעמק בית שאן נקרא "עין הנצי"ב" (על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין).

טירת צבי

הקרן הקיימת לישראל ממנה את יהושע ברוכי (טירת צבי) ל"מוכתר" של אזור עמק בית שאן כשתפקידו, בין השאר, לרכז את רכישת הקרקעות בעמק.
גרעין "חירות" מתישב במחנה עבודה ליד כפר אתא.
בטירת צבי מוקם מפעל "טיב" לייצור נקניק ובשר מעושן. בשלב הראשון ממוקם המפעל ב"טירה "

ביריה

חברי גרעין ה' של בני עקיבא נכנסים לביריה (מחנה של הפלמ"ח הדתי שנתפס ע"י הצבא הבריטי).

גרעין מיוצאי ארצות האיסלם

בתמונה: העלייה לקבוצת "השחר"
גרעין של יוצאי מצרים, מרוקו, טוניס, לוב, תורכיה מקים מחנה עבודה בנתניה בשם "שחר".

שליחים

אפרים שילה (טירת צבי) יוצא לדרום-מזרח אירופה (בלגרד וסופיה) לארגון העליה ה"בלתי חוקית" של ניצולי השואה, מטעם המוסד לעליה ב'.
שליחי הקיבוץ הדתי, מרדכי וייזר (יבנה), חנוך חמלניק (אחימן) (כפר עציון), יהושע ברוכי (טירת צבי) ואחרים, יוצאים למחנות העקורים במרכז אירופה ובמזרחה, לארגן את "שארית הפלטה" לקראת עלייה לארץ ישראל.

תש"ז 1946-47

"ישיבת הקבוץ הדתי" מתארגנת ליד ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה.
הקיבוץ הדתי משגר שליחים למחנות המעפילים בקפריסין, במטרה לסייע למעפילים בארגון חייהם במחנות ולהכין אותם לקראת העלייה לארץ ישראל.
השליחים: משה מושקוביץ (משואות-יצחק), מרדכי חיות (יבנה), אברהם יצחק מרחביה (ט"צ), יוסף וינד (בארות יצחק) ואחרים.

נווה עובדיה

בתמונה: נווה עובדיה - בית מרגוע בכפר עציון
בחדש מרחשוון מתקיים כנס לעניני חברה ב"נווה עובדיה" בכפר עציון

סעד

תמונה זו צולמה בחוה"מ סוכות ע"י צלמי עיתונות שנתקעו בלילה בסעד בדרכם לסקר את כיבוש באר שבע
בחדש תמוז עולה קב' עלומים להתישבות בנגב וניתן לה השם "סעד".

עין צורים (בגוש)

בתמונה: חברי כפר עציון באים לבקר בזמן העלייה לעין צורים
גרעין ביריה עולה להתיישבות בגוש עציון. היישוב מקבל את השם "עין צורים" על שם המעין הנובע בשטחו בין הצורים.

כפר דרום (ליד עזה)

קבוצת "שחר”

קבוצת שחר עוברת למחנה עבודה ליד כפר אתא, שהתפנה עם פירוקה של קב' חירות.

תש"ח 1947-48

"ישיבת הקבה"ד" - ברחובות

בתמונה: בראש השולחן דב רפל, הרב אלימלך בר שאול, הרב מרדכי ברויאר, הרב בנימין אפרתי

ישיבת הקיבוץ הדתי - עוברת לרחובות, ליד ישיבת הדרום שבראשה עומד הרב צ. י. מלצר.

כ"ט בנובמבר 1947

לאחר ההצבעה באו"ם, ב-29 בנובמבר, מתחילים ה"מאורעות" - התקפות ערבים על יישובים בודדים ועל התחבורה היהודית.

שיירת העשרה - שיירה המובילה אספקה ומים לגוש עציון מותקפת ביום כ"ח בכסלו, כששה קילומטרים לפני הפנייה לגוש. בקרב עם התוקפים הערבים נופלים עשרה מנוסעי השיירה.
בין הנופלים בשיירה: שלום קרניאל, שלמה קלפהולץ, שמואל קניגסברג ומנחם ולד מכפר עציון, משה וינברגר ממשואות ורפאל היימן מעין צורים
בחדש טבת, קב' אחדות, המורכבת מניצולי השואה מהונגריה מצ'כיה ומפולין, שאליהם הצטרף גרעין נוער מזרחי מהארץ, מקימה מחנה עבודה בראשון-לציון.
ביום ו' באדר עומדת טירת צבי בפני התקפה כבדה של "צבא ההצלה הערבי" של קאוקג'י. ההתקפה נהדפת לאחר קרב קשה.

גוש עציון במצור

גוש עציון במצור. מדי פעם מצליחה שיירה לעבור אל הגוש. הקשר מתקיים גם באמצעות מטוס פייפר הנוחת על מסלול תעופה המאולתר ליד כפר עציון.

שיירת הל"ה

בחדש שבט משגר מטה ההגנה מחלקה המונה שלושים וחמשה לוחמים כתגבורת לגוש עציון. המחלקה אמורה לעשות את דרכה ברגל מהר-טוב עד משואות-יצחק, בשעות הלילה. הערבים מגלים את המחלקה כשהיא בדרך, ובקרב שהתפתח נופלים כל ל"ה הלוחמים.

נפילת הגוש

ביום ד' באייר מסתיים הקרב האחרון על כפר עציון. הלגיון הערבי כובש את הכפר ההרוס, וכמעט כל חברי כפר עציון והלוחמים שהגיעו לעזרתו, נופלים בקרב.

משואות יצחק ועין צורים נכנעים ללגיון הערבי וחבריהן מובלים לשבי בעבר הירדן.

יתגדל ויתקדש

בתמונה: טקס הקבורה של קדושי כפר עציון

הכרזת המדינה

ביום ה' באייר מכריז דוד בן גוריון, במוזיאון תל-אביב, על הקמת מדינת ישראל. מדינות ערב יוצאות להתקפה על מדינת ישראל. מלחמת השחרור.

הקרב על בארות יצחק

במשך חדשיים בקירוב מפגיזים המצרים את היישוב ורוב המבנים נהרסים. ביום ח' בתמוז מנסה כח מצרי גדול לכבוש את היישוב. חברי הקיבוץ מחזיקים מעמד בקרב פנים אל פנים, עד שמגיעה תגבורת של הצבא ובכוחות משותפים נהדפים המצרים.

זמן קצר לאחר מכן עוזבים חברי בארות יצחק את יישובם ההרוס ועוברים למושבה הגרמנית הנטושה "וילהלמה" ובקרבתה הם מקימים את יישובם החדש.

מכורה

בחדש סיון, בימי ההפוגה הראשונה, עולה קבוצת מכורה להתישבות בכפר-יעבץ, מושב שנינטש ע"י חבריו עקב התנאים הביטחוניים הקשים.

כפר-דרום

תמונה קבוצתית, כפר דרום תש"ח

חברי קבוצת כפר-דרום מפנים את יישובם (ביום 8.7.48), לפי הוראות המטה הכללי של צה"ל, עקב חוסר יכולת להגן על היישוב מפני התקפות הצבא המצרי והמצור הממושך.

שלוחות - עלייה לעמק בית שאן

תש"ט 1948-49

לביא

בתמונה: העלייה ללביא

"הגרעין האנגלי" עולה להתישבות בגליל התחתון. לנקודה ניתן השם "לביא" על שם "פונדק לביא" המוזכר בתלמוד.

העלייה ל"בני דרום"

חברי כפר-דרום שפונו מישובם בנגב, מתאחדים עם הגרעין האמריקאי "מורשה" ומתיישבים על אדמות סוקריר ליד קב' יבנה.

משואות יצחק, בשפיר

בתמונה: טקס העליה למשואות יצחק

חברי משואות-יצחק שחזרו מהשבי מתיישבים על אדמות סואפיר (שפיר) בדרום.

קב' תחיה

קב' תחיה (חדיד) עולה להתיישבות בחדיד, אזור מודיעין.

תש"י 1949-50

העלייה לעין צורים - חבל לכיש

בתמונה: טקס העלייה לעין צורים - ליד שפיר

חברי קבוצת עין צורים שחזרו מהשבי בירדן מקימים מחדש את קיבוצם באזור שפיר.

ניר עציון

בתמונה: אבן פינה לניר עציון בהשתתפות האחים בן-סירא

קבוצת ניר-עציון עולה להתיישבות בכרמל. הקבוצה מורכבת משרידי כפר-עציון וקב' אחדות.

כפר נוער דתי: גבעת וושינגטון

בתמונה: טכס חנוכת לגבעת וושינגטון

נחנך כפר הנוער "גבעת וושינגטון" ליד קב' יבנה. בשנתו הראשונה קולט הכפר קבוצה של שמונים בני נוער מצפון אפריקה.

מתפרקת קבוצת מכורה שסבלה מעזיבות רבות עקב מצב ביטחוני ומצב משקי קשים. חלק מחבריה מצטרפים לניר עציון.

קב' תחיה - חדיד מתפרקת.

קבוצת שחר מתפרקת וחלק מחבריה מצטרפים לכפר דרום.

תשי"א 1950-51

קבוצת משואות-יצחק הופכת להיות מושב שיתופי ונאלצת לפרוש מהקיבוץ הדתי.

תשי"ג 1952-53

קב' ניר-עציון עוברת לצורה של מושב שיתופי ופורשת מהקיבוץ הדתי.

משקי הקיבוץ הדתי קולטים גרעיני נח"ל (נוער חלוצי לוחם).

בגבעת ושינגטון מוקם סמינר למורים של הקיבוץ הדתי. כעבור מספר שנים הופך הסמינר, המנוהל ע"י דב רפל (יבנה), לסמינר כללי של זרם החינוך הממלכתי-דתי.

ישיבת כרם דיבנה

בתמונה: תורה ועבודה

הישיבה נבנתה מתרומה שמטרתה היתה "לגאול את אדמות יבנה". התנאי לביצוע: הקמת יישוב ליד הישיבה. מיקומה של קב' יבנה נבחר בהתאם לתנאי, ולאחר מכן נבנתה הישיבה, ושימשה מספר שנים כ"סמינר תורני לחברי הקיבוץ הדתי".

תשט"ו 1954-55

קבוצת לביא עוברת לשיטת הלנת הילדים במשפחה ומצטרפת בזה לקב' שדה-אליהו שהנהיגה הלנה משפחתית מיד עם עלייתה על הקרקע, בשנת תרצ"ט.

בקב' יבנה מתחילה ההכשרה של בוגרי בני-עקיבא מאמריקה, בהדרכתו של מיכאל פרלמן.

תשט"ז - בהמשך ל"עלונים" ול"ידיעות" מתחיל להופיע "עמודים".

מוקמת היאחזות הנח"ל כרם אבשלום, בגבול רצועת עזה.

תשי"ז 1956-57

מרחשוון - מלחמת סיני

במועצה התשיעית בקב' שלוחות. המועצה מגלה דעתה כי שיטת הלנת הילדים ליד ההורים אינה עומדת בסתירה לעקרונות הקבוצה, וקובעת כי בהעמדת תקציב שנתי לרשותו של החבר, להלבשה והנעלה, אין לראות סטייה מעקרונות הקיבוץ הדתי.

תשי"ח 1957-58

בשדה אליהו מוקם בית הספר המשותף של משקי הקיבוץ הדתי בצפון.

תש"ך 1959-60

בקב' לביא מוקם מפעל לייצור ריהוט לבתי כנסת.

בבארות יצחק מוקם מפעל "חצם" לציפוי וצביעת מתכות

תשכ"א - קב' בני-דרום (לשעבר כפר-דרום) עוברת להיות מושב שיתופי ופורשת מהקיבוץ הדתי.

תשכ"ב 1961-62

משרד הקיבוץ הדתי לקומת הקרקע בבית בני עקיבא ברחוב דובנוב 7.

בקב' לביא מוקם בית הארחה, אשר בשלב מאוחר יותר יהפוך למלון

תשכ"ד 1963-64

מוקמת "ברית התנועה הקיבוצית" בהשתתפות כל הזרמים הקיבוציים: איחוד הקבוצות והקיבוצים, הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הקיבוץ הדתי וקיבוצי הנוער הציוני. נציגי הקיבוץ הדתי מצורפים למועצת הברית ולמזכירות.

תשכ"ו 1966-1967

עלומים

בתמונה: עלומים ימים ראשונים

קב' עלומים התקבלה לקבוץ הדתי. הקבוצה המורכבת מגרעיני בני-עקיבא עלומים ואורים, שזה עתה עלתה להתיישבות על אדמות נחביר בנגב הצפוני, מציין יעקב דרורי כי עם צירופה של עלומים, מונה הקיבוץ הדתי שוב עשר קבוצות.

מוקם "אוצר בית דין" לשנת השמיטה. המשקים יפרישו בשלהי שנת תשכ"ו סכומים ניכרים מהכנסותיהם במשק החקלאי לאוצר בית דין. הכספים מיועדים למטרות צדקה, לקיים מה שנאמר: "ואכלו אביוני עמך".

תשכ"ז 1966-67

אייר: מלחמת ששת הימים.

בני כפר עציון, יחד עם גרעין "מגשימים" של בני עקיבא, מחדשים את היישוב בכפר עציון ששוחרר במלחמת ששת הימים.

תשכ"ח 1967-68

מעלה גלבוע

קב' מעלה גלבוע, המוכבת מגרעיני בני עקיבא מהארץ ומחו"ל עולה להתיישבות בהר הגלבוע.

לקראת יום העצמאות העשרים של מדינת ישראל, יוצא לאור "סדר תפילות ליום העצמאות, כמנהג קהילות הקיבוץ הדתי". סידור התפילה ליום העצמאות, הכולל את נוסח התפילה המיוחד המקובל במשקי הקיבוץ הדתי עוד משנת תשי"ב, מתקבל בברכה בקהילות רבות בארץ.

בקב' יבנה מוקם מפעל "שי" לשימורי ירקות.

הארגונים הפלשתיניים בירדן מתחילים במלחמת התשה נגד היישובים שלאורך הירדן. במשקי הקיבוץ הדתי בעמק בית שאן ובטירת-צבי בפרט, נופלות קטיושות בחצרות . היישובים מתחפרים. מוקמים בתי ילדים, חדרי חולים וכו' מתחת לפני האדמה.

תשכ"ט 1968-69

מעלה גלבוע וכפר עציון מתקבלות לקיבוץ הדתי.

קבוצת "ראש צורים" עולה להתיישבות בגוש עציון במקום שבו היתה קבוצת "עין צורים".הקבוצה מורכבת מבני הקיבוץ הדתי וגרעין הצופים הדתיים.

תשל"ד 1973-74

מלחמת יום הכיפורים.

במועצה תובע הקיבוץ הדתי מהמפד"ל לשמור על עצמאותה בהכרעותיה הפוליטיות, וקובעת, שאין להזדקק לקבלת פסק הלכה של רבנים בשאלות פוליטיות מובהקות. בנושא עמדה מדינית של הקה"ד מקבלות שתי הצעות, האחת ניצית והשניה יונית, קולות שקולים.

ראש צורים

בתמונה: ראש צורים, טכס העלייה

קב' ראש-צורים מתקבלת לקיבוץ הדתי.

תשל"ה 1974-75

בקב' לביא מתקיים כנס לעיון בשאלות השקפה ואמונה בהשתתפות רבנים מארצות הברית וחברים מהקיבוץ הדתי. הכותרת "כנס לביא" ממשיכה ללוות כנסים משותפים לקיבוץ הדתי ולגופים בעלי השקפה דומה, המתקיימים גם מחוץ לקיבוץ לביא.

תשל"ו 1975-76

מועצת הקבה"ד מחליטה על הקמת ישיבה עצמאית של הקה"ד וכן על פעילות באזורי מצוקה.

בחודש אלול מתקיימת מועצה מיוחדת בבארות יצחק. על סדר היום: התיישבות חדשה - עציון ד' (מגדל עוז) ולביא ב' (בית רימון). המועצה קוראת להקפיא את רמת החיים השוטפת של החברים לשנתיים הקרובות.

תשל"ז 1976-77

"שיבולת" קופת גמל של הקיבוץ הדתי מתחילה בפעילותה.

קב' מגדל-עוז עולה להתיישבות בגוש עציון. הקבוצה מורכבת מגרעיני בני עקיבא.

לאור החלטת המועצה ה-17 בדבר הקמת ישיבה עצמאית של הקה"ד, מארגנים ידידיה כהן (סעד), שמעון הקשר (יבנה) והרב אהרן שמש, את ישיבת הקיבוץ הדתי העצמאית בבית המדרש של קב' עין צורים.

תשל"ט 1978-79

בית רימון

בתמונה: יעקב גדיש, דוד מבצרי (מושבניק) ויצחק פלנזר בסיור מוקדם.

קבוצת "בית רימון" המורכבת מגרעיני בני עקיבא מהארץ ומאנגליה, עולה להתישבות בגליל התחתון.

קב' מגדל עוז מתקבלת לקיבוץ הדתי.

תשמ"א 1980-81

קרן הקיבוץ הדתי שומרת על מדיניות השקעות זהירה וסולידית, נמנעת מהשקעות בבורסה המשגשגת ובשוק האפור ומוותרת בכך על הסיכוי לזכות ברווחים מיידיים.

תשמ"ב 1981-82

מוקמים אולפני גיור בקב' יבנה ובשדה אליהו. בשלב מאוחר יותר יוקמו אולפני גיור גם בסעד ובכפר עציון.

היאחזות נח"ל מלכישוע שעל הר הגלבוע מתאזרחת. הקבוצה המורכבת מגרעין ב"ע ובני הקה"ד, עוברת למקומה הקבוע בגלבוע ומקבלת את השם "מירב".

מירב

תשמ"ג 1982-83

הודות למדיניותה הזהירה אין קרן הקיבוץ הדתי נפגעת מהמפולת בבורסה, מקריסת המניות הבנקאיות ומהסתבכויות בשוק האפור, בזמן שקרנות התנועות הקבוציות מתמוטטות.

תשמ"ד 1983-84

נצרים

בתמונה: טקס העלייה לנצרים

היאחזות "נצרים" שברצועת עזה מתאזרחת והופכת להיות הקיבוץ ה-17 של הקיבוץ הדתי.

תשמ"ה 1984-85

בטקס חגיגי נחנך בניין ישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים. אחרי תקופת נדודים במשקים שונים, נכנסת ישיבת הקה"ד לבניינים הנאים, שהוקמו עבורה.

בישיבה מתחיל המחזור הראשון של "שילוב", תכנית המשלבת שירות צבאי מלא עם שתי שנות לימוד בישיבה.

בחודש אלול נפתחת בעין-הנצי”ב - מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי, המיועדת לבנות שסיימו את שירותן הצבאי וגם לחברות מבוגרות יותר השואפות להעמיק את ידיעותיהן בתורה שבכתב ושבעל-פה ובשאר מקצועות היהדות.

תשמ"ו 1985-86

עקב השסע הגדל והולך בין הציבור הדתי והציבור החילוני בארץ, שהביא אף למעשי אלימות, קורא הקיבוץ הדתי לקיום עצרת בירושלים, שסיסמתה "יחדו נצעד", ואשר ממנה תצא קריאה להמשך קיום משותף של כל חלקי העם, תוך כבוד וערבות הדדית. ביום כ"ג בסיון עולים לעצרת בגן הוורדים בירושלים חברי הקיבוץ הדתי מכל הארץ, אנשים ונשים וטף, ומצטרפים אליהם המונים מכל חלקי הציבור. יותר מעשרת אלפים איש משתתפים בעצרת שבה נושאים את דברם נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש עיריית ירושלם טדי קולק, נתן שרנסקי, מוקי צור ומזכ"ל הקיבוץ הדתי יצחק פלנזר. העצרת מעוררת הדים חיוביים בציבור בארץ וגם בתפוצות.

תשמ"ז 1986-87

בחדש שבט מתכנסת המועצה העשרים בקב' סעד. המועצה דנה בדרכו הציבורית של הקה"ד ובהצעת אמנה יהודית חברתית כתחליף לסטטוס קוו במדינה.

תשמ"ט 1988-89

"מרכז יעקב הרצוג" ללימודי היהדות מוקם בעין צורים. המרכז שמטרתו להעמיק ולהרחיב בתחומי ההשכלה היהודית, פתוח לכל גווני החברה הישראלית. בראש המרכז עומדת טובה אילן (עין צורים).

הסדר הקיבוצים: חלק גדול מהקיבוצים בארץ נכנסו למצב של חוסר יכולת לפרוע את חובותיהם. הממשלה והבנקים באים לידי הסדר עם התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם) והקיבוץ הארצי השומר הצעיר, שלפיו יימחקו חלק מהחובות של הקיבוצים הבעייתיים (סכום המחיקה - כעשרה מיליארדי שקלים) והיתרה תיפרס לתקופה ארוכה בתנאים משופרים. בנטל המחיקה ישאו הממשלה (שליש) והבנקים (שני שלישים). הקיבוץ הדתי אינו מצטרף להסדר הקיבוצים. בשלב מאוחר יותר בא הקיבוץ הדתי לידי הסדר עם הבנקים שלפיו ייפרסו החובות של המשקים שמצבם הכלכלי קשה, לתקופה ארוכה בתנאים נוחים יחסית, והמשקים החזקים יותר יערבו כלפי הבנקים לחובות אלו. במקרה אחד מימן הקיבוץ הדתי ממקורותיו מחיקה חלקית של חובות. אוצר המדינה והבנקים אינם מוחקים כל סכום מחובות משקי הקיבוץ הדתי.

תשנ"א 1990-91

הקבוץ הדתי מצטרף לפרוייקט "בית ראשון במולדת".

אריה קרול (סעד) מקבל על עצמו את ריכוז הפעילות של הציונות הדתית בין יהודי ברית המועצות לשעבר. פעילותו הגלויה כיום, מהווה המשך לפעילות חובקת עולם שאותה ריכז בחשאי במשך שנות דור.

תשנ"ד 1993-94

קבוצת נצרים מתפרקת, עקב מספרם הקטן של חברי הקבוצה וחוסר סיכוי לתוספת חברים בגלל מיקומו של הישוב.

הקיבוץ הדתי מעביר את המיבנים במשק לרשותו של משרד השיכון.

תשנ"ח 1997-98

שרה שטרן-קטן (יבנה) מקבלת פרס ישראל על מפעל חיים: פעילותה כנערה צעירה בהקמת מסגרת לנוער היהודי בגיטו לודז', ארגון קיבוצי הכשרה לנוער הדתי בפולין שלאחר המלחמה, פעילותה הבלתי נלאית למען מוסדות ילדים בארץ, קידומה של תנועת "אמונה" בהנהגתה וייצוגה של תנועה זו בכנסת, וכל זאת בהיותה נאמנה לדרכה כחברת קיבוץ.

במידרשת הבנות בעין הנציב מתחילה תכנית "מעיין", המקבילה הנשית למסלול ה"שילוב" הקיים בישיבות הקיבוץ הדתי. במסגרת תכנית "מעיין" משלבות הבנות שירות צבאי מלא עם לימודים תורניים במידרשה.

במועצה הכ"ה בלביא בדבר "מהות השותפות" - הדרך המועדפת לקיום חיי קבוצה דתית ולהבטחת עתיד הקבוצה כחברה שיתופית ערכית...
קיבוצים העומדים בהחלטות מועצת לביא בדבר "מהות השותפות" יהיו במעגל הפנימי של התנועה וימשיכו באותה רמת שותפות וערבות הדדית הקיימת היום בתנועה. קיבוצים שאינם עומדים בהחלטות אלו, יהיו במעגל חיצוני בתוך מסגרת הקיבוץ הדתי.

תשנ"ט 1998-99

"כנס לביא" השני נפתח בירושלים למחרת שמחת תורה ונמשך בקבוצת לביא. בכנס מופיעים מרצים מהקיבוץ הדתי ומחוצה לו ונעשה בו נסיון להתמודד עם חמש סוגיות עקרוניות: מטרת הציונות הדתית; מעמד האישה; יהדות ודמוקרטיה, הנהגה דתית בחברה בת זמננו; יהדות, תרבות ותקשורת.
בכנס מחליטים לקיים "כנס לביא" בכל שנה ושנה, אחרי חג הסוכות.

מוקמת מחלקה משימתית אשר תרוכז ע"י מנחם עמירם (לביא). תפקידה של המחלקה ליזום ולארגן פעולות בתחום המשימות הלאומיות המכוונות לכלל הציבור בארץ. דוגמאות: כנס לביא, אולפני גיור, משפחתונים לילדים ממשפחות מצוקה, ופרוייקטים התנדבותיים אחרים.

צוות בינקיבוצי המורכב מנציגי שלוש התנועות הקיבוציות (תק"ם, הקיבוץ הארצי והקיבוץ הדתי) מתחיל לנסח אמנה להסדרת החיים המשותפים של הציבור הדתי והחילוני בארץ

הקיבוץ הדתי מסייע לקיבוצים לפעול למען בטחונם האישי של החברים ע"י הצטרפות לקרנות פנסיה.

עשור ל"מרכז הרצוג". שמטרתו עיסוק ב"ארון הספרים היהודי" כמנוף לפיתוח שיח איכותי בחברה הישראלית, תוך שאיפה ליצור שפה משותפת בין חילוניים לדתיים. המרכז מנוהל המרכז ע"י טובה אילן (עין צורים).

תש"ס 1999-2000

מתקיים בירושלים "כנס לביא" השלישי. הנושא "עבודת ה' של היהודי המודרני".

המחלקה המשימתית מסייעת באירגון ערבי לימוד תורניים לבוגרי ישיבות הקיבוץ הדתי והמידרשה לבנות, ולקהל הרחב, המתקיימים מדי חודש ע"י הסגל החינוכי של הישיבות.

בפתיחת חגיגות יום העצמאות ה-52, טובה אילן (עין צורים) היא אחת משנים עשר מדליקי המשואות על הר הרצל, לאות הוקרה על עבודתה הבלתי נלאית למען סובלנות והבנה בין כל חלקי העם.

ביום העצמאות מקבל אריה קרול (סעד), לשעבר מזכ"ל הקיבוץ הדתי ויוזם הפרוייקט "בית ראשון במולדת", את פרס ישראל על מפעל חיים, על עשייה למען ההתישבות החלוצית בספר החקלאי, על סיוע והדרכה לעולים ולמתיישבים ביישובי הנגב. ועל פועלו בלשכת הקשר (ליהודי ברית המועצות) שנמשכה מעל עשרים שנה.

בקבוצת עלומים מתקיים כנס של כל חברי המזכירויות של משקי הקיבוץ הדתי. בכנס שבו משתתפים קרוב למאה חברים, מתקיימים דיונים בנושאים רעיוניים, חברתיים ומעשיים, לאור ההתפתחויות האחרונות בתנועה.

אונ' בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד לטובה אילן (עין צורים) "על הישגיה הייחודיים בתחום החינוך היהודי, על תפקידה הבכיר ביצירת דו-שיח בין דתיים וחילוניים, ועל השנים הארוכות בהן היא פועלת בהצטיינות בשירות הציבור".

ועדת שמיטה פועלת לתכנון הגידולים החקלאים ושיווק התוצרת בשנת השמיטה, תשס"א, בהתאם להסדרים שאישרה הרבנות הראשית.