|
בובטרון השכנות
על תיאטרון הבובטרון בשדה אליהו
רות אביאל
"היינו יחידה אחת; הילדים, הבובות ואנחנו השחקנים"
רות אביאל מספרת על תיאטרון בובות
ועל הרגשה מאוד מיוחדת
ראש גדול וגוף סמרטוטי למדיי, זאת היא הבובה של הבובטרון. היא איננה העתק של המציאות ובכל זאת הנוכחות שלה על הבמה היא מוחשית ביותר. הילדים נותנים לה הוראות, צועקים עליה, מזהירים אותה כאילו היא ממש בן אדם. ניגוד זה הוא אחד הדברים שמשך אותי לבובטרון.
הבובטרון בשדה אליהו קיים בזכות ויויאנה גרנר. לפני למעלה מ-40 שנה חיפשה וויואנה, שהייתה מטפלת בבית ילדים, כיצד להעשיר את עולם הילדים.
הצגת פורים בעזרת בובות גילתה לה עד כמה ילדים אוהבים את המדיום הזה.
היא פנתה אז לדוד בן שלום (כותב הספר "הבובה זיווה") והוא הדריך אותה בצעדיה הראשונים: טיפים לִבְנִיַּת בובות, הנחיות לבימוי... וכך יצאה לדרך. במשך הזמן למדה ויויאנה בובאות, בימוי בובטרון והמשיכה לעלות הצגות עם ילדים עבור ילדים. רוב ההצגות התקימו בביתה או על הדשא לפני הבית.
לפני כ-15 שנה, פנתה אלי ויויאנה ואמרה שהיא רוצה לנסות בובטרון עם מבוגרים. אני אוהבת כל מה שקשור לתיאטרון; גייַסנו אלינו עוד שכנה, מרים טרופר, ו"בובטרון השכנות" יצא לדרך. ההצגה הראשונה שלנו הייתה "כיפה אדומה". שיתוף הפעולה של הילדים היה מלא. הם שמחו מאוד להרוג יחד עם הצייד את הזאב הרע! היינו יחידה אחת; הילדים , הבובות ואנחנו השחקנים. הרגשה מאוד מיוחדת.
בובטרון יהודי
הרפרטואר שלנו התרחב. הֵכַנו את "הברוזון המכוער" בעזרת סוזי רותם, שחקנית ותיקה בשדה אליהו. רצינו לתת לבובטרון שלנו אופי ייחודי משלנו, והחלטנו לעבור לאגדות "יהודיות". כך העלינו שלוש הצגות מאגדות שלמה המלך ואת "מעשה העז" מאת עגנון.
במשך השנים עברנו ל"אולם" במקלט של חדר האוכל, ויצאנו בפרסום החוצה.
הצגנו בפני קהלים שונים ומגוונים, בבית ובחוץ. הצטרפו אלינו שחקנים חדשים מעולים (גם חברים) ויכולנו לגוון את הקולות ואת הביצועים.
תהליך העבודה מאוד מיוחד. קודם כל אנחנו בוחרים סיפור. כל אחד מביא סיפור, מסביר למה הוא חושב שהוא טוב; "הצגה יהודית, חינוכית, לא ארוכה, עם 'אֶקשן', עם חיות, שנגמרת בטוב וכו'..." מתווכחים הרבה זמן...! עד שמגיעים לעמק השווה.
ויויאנה ורינה ליפשיץ יוצרות את הבובות, מארק טארק מרכיב את קטעי המוזיקה ואני כותבת טיוטה של הסיפור לבובטרון. עתה שוב כולם מתווכחים ... הבובה נראית טיפשית, המוזיקה מהירה מדיי, המשפטים ארוכים מדיי...
כך עוברים לפעמים חודשים עד שכולם מרוצים ועוברים לחזרות. בסופו של התהליך אנחנו מזמינים את הילדים ו/או הנכדים שלנו כדי לראות איך ילדים מגיבים ורק אז מזמינים את ילדי הגן שלנו להצגה הראשונה. במשך הזמן ההצגה משתנה, בגלל אילוצים ובהתאם לקהל.
לאחרונה הצטרפו אלינו שחקנים חדשים וצעירים, בנינו תיאטרון חדש נייד, ואנחנו מתלבטים כיצד להמשיך, לצאת החוצה, להעלות הצגות למבוגרים... עוד נראה!
אני אישית מאוד אוהבת את הבובטרון, אני אוהבת את תהליך העשייה, הוויכוחים ה"אמנותיים", הפשטות והמורכבות של הבובטרון, המפגשים עם הצוות וכמובן השמחה של הילדים, הרגישות שלהם, המעורבות וגם... המחמאות שלהם!
שדה אליהו
|
|
