|
סדר בהבדלה
יתרו יעקבס*
צלחת להבדלה וקערת סדר שניצלו מן הצורר הנאצי
והגיעו דרך ארצות הברית לקיבוץ עלומים
וזאת בזכות תושיה של אמא אחת חכמה
סיפור לפסח וליום הזיכרון לשואה ולגבורה
פרק א': סבא שלי (אבא של אמא) היה פעיל בקהילה אורתודוקסית בעיר קאסל שבגרמניה משך הרבה שנים. לקראת סיום כהונתו, בערך בשנת 1933, כיבדו אותו אנשי הקהילה ונתנו לו מתנה: קערת ליל הסדר מוכספת, עגולה, בעלת שלוש קומות. סבא מאוד העריך את המתנה, והחל להשתמש בה מדי שנה.
פרק ב': ההורים שלי התארסו בשנת 1934. אחת המתנות שקיבלו אז הייתה צלחת מחרסינה, המיועדת ל"הבדלה" במוצאי שבת - צלחת לבנה, עם פסוק מסביב באותיות אדומות גדולות: "מצות ה' ברה מאירת עינים". מסביב לכתוב, קישוט מכסף ממש, ובמרכז הצלחת עותק צבעוני של ציור של אומן בשם אופנהיים. (אופנהיים היה צייר יהודי גרמני, שתחום התמחותו היה טקסי-דת יהודיים. עיקר עבודתו נעשתה בשנות 1850-1870). כמובן, הציור בצלחת היה של טקס "הבדלה". הורָי מאוד העריכו מתנה זו, והשתמשו בה מדי שבוע.
פרק ג': בדרך נסים ונפלאות, אחרי שנולדתי, קיבלו הורי אישור לצאת מגרמניה בספטמבר, 1941!! בימים ההם, הפרוצדורה להגירה הייתה כלהלן: (1) הותר לכל משפחה להוציא אתה שתי מזוודות קטנות, ובתנאי שהגישו לפני כן רשימה מפורטת של תכולת שתי המזוודות, וקיבלו אישור על כל פריט ופריט. (2) אחרי קבלת האישור, הגיע קצין נאצי ובדק שאמנם רק הפריטים שאושרו יוכנסו למזוודות, ואחר כך סגר את המזוודות ב"פלומבה" וחותמת. הורי הגישו את הרשימה, וכללו בה את ה"צלחת להבדלה". הרשימה אושרה!
פרק ד': אחרי שהרשימה אושרה, ולפני שהקצין הגיע, בא אליהם סבא שלי, עם קערת הסדר ביד, ואמר להם: "אם תצליחו להוציא אותה מגרמניה, היא שלכם!" הורי בישרו לו שהגיע מאוחר מדיי: הרשימה חתומה, ואין אפשרות לקחת את מה שאינו מופיע ברשימה. סבי לא התייאש ואמר: "תראו מה שתוכלו לעשות", והשאיר את הצלחת אצלם. כעבור כמה ימים הגיע הקצין, ובנוכחותו הכניסו כל פריט למזוודות. בשלב מסוים ביקש לראות את "צלחת ההבדלה". אמא נכנסה לחדר השני, העמידה את הצלחת על הקערה, והציגה אותן בפני הקצין כיחידה אחת: "הנה צלחת ההבדלה!" (מה יודע נאצי על דברים כאלה??). התרמית עבדה! וכך נצלו שני הפריטים מהשואה, והורי המשיכו להשתמש בשניהם משך כל השנים בגלות ארה"ב!
פרק סיום: אמנם אבא נפטר בארה"ב לפני יותר משלושים שנה, אך אמא זכתה לאריכות ימים, ונפטרה שם לפני כמה חודשים בגיל 97(!). אחרי ה"שבעה", כאשר אחותי ואני התחלנו למיין את חפציה, מצאנו שוב את שני הפריטים הנ"ל. כך קרה ששני הפריטים, שניתנו לאבותי בגרמניה שלפני השואה, נמצאים כעת בקיבוץ דתי במדינת היהודים. לאחרונה, התרגשתי מאוד כאשר סיימנו שבת "שבע ברכות" לאחת מבנותי ובעלה ה"טרי", ויכולנו לערוך טקס "הבדלה" על צלחת בעלת עבר כה עשיר. בעזרת ה' בליל הסדר הקרוב, אתרגש גם מול הקערה. אכן נכון: "עם הנצח ניצח"!
עלומים
__________________________
*בכתבי את הנ"ל, לא הוספתי "ז"ל" אחרי כל ה"שחקנים" בסיפור, אך זה רק לשם "זרימת" הסיפור באופן חופשי. ברור לגמרי שגם סבא ז"ל, ממנו זכיתי ללמוד תורה ואותו הערצתי, וגם שני הורי ז"ל, חסרים לי מאוד בכל יום ויום
|
|
