('עמודים' 730 שבט, תשס"ט)
למיכאל לבני שלום.
תודה על הארותיך למאמר, שהופיעו ב'עמודים' שבט (גיליון 730) וברשותך אנסה לענות עליהן.
1. אם הבנתי נכון, טענתך העיקרית היא כי בקיבוץ "השותפות היא דרך למימוש ערך – ולא הערך עצמו. הערך (המרכזי של הקיבוץ – י.א) הוא שוויון ערך האדם".
האם אתה מוצא יתרון בשוויון ערך האדם דווקא בקיבוץ לעומת קהילות אחרות בישראל? חוק היסוד של "כבוד האדם וחירותו" התקבל בכנסת ישראל על ידי רוב גדול של כל שדרות העם, עובדה המלמדת כי ערך זה שייך לכל עם ישראל.
2. יתרון הקיבוץ על פי הבנתי היא השותפות עצמה, וזאת בגלל יכולת גמילות החסדים ההדדית בין החברים כפי שמתוארת מדרגה זו של מצוות גמילות חסדים בדברי הרמב"ם –
(רמב"ם הלכות מתנות עניים י/ז) - שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר: "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.
3. כתבת כי ערכו של האדם נובע מבריאתו "בצלם אלוהים".
מה אומר רעיון זה לאדם שאינו מאמין בבורא העולם ובבריאה? במה השוואה זו מחייבת אותו?
כפי שהבנתי את רבותינו, גם לדעתם "שוויון ערך האדם" נובע משוויון בני האדם בעמידתם מול בורא העולם. רק בעמידתם זו הם שווים. בכל שאר הדברים בני האדם בהחלט לא שווים - הם שונים אפילו בהערכת שוויים הכספי בעת הקדשת ערכם למקדש (ויקרא פרק כ"ז).
נראה כי "שוויון ערך האדם" הוא אכן רעיון דתי המתבסס על אמונה באלוהים ועל בריאת העולם. יתכן וזו הסיבה מדוע ארגון "בצלם" משתמש רק במחצית הביטוי הדתי של "בצלם אלוהים".
4. אתה מסביר כי לדעתך "עובדת היותנו ברואים 'בצלם אלוהים' מחייבת אותנו לאמץ עקרונות כגון כבוד האדם ואחריות הדדית".
זו דעתך ולצערי הרב היא איננה נחלת רוב האנושות, מכיוון שרעיון "שוויון ערך האדם" קשה לביצוע בחיי היום יום, ולמעשה יישומו כשוויון בין בני האדם הוא בלתי אפשרי.
למרות קושי זה, התורה קבעה ליהודי הדתי "תרגום" רעיונות נשגבים אלו למצוות וחוקים מחייבים בעולם האנושי. לשמחתי, גם במדינת ישראל אנו מנסים לחוקק את חוקינו ברוח מצוות התורה בהן בולטת הדרישה לגמילות חסד עם כל בני האדם. מכאן שהתורה ומצוותיה הן שהביאו למצב בו ערך "כבוד האדם" הפך מרכזי ביהדות ובמדינת ישראל.
5. אתה מתייחס גם להערה שכתבתי כי שימוש מוטעה בערך השוויון הביא להתפוררות הקיבוצים, וטוען כי קדמה לה התפוררות רעיונית ואובדן האמונה במדינה ככלי ל"ראשית גאולתנו".
למעשה אתה מסביר את ההתפוררות בנימוק כמעט דתי, נימוק בו נעזרת התנועה הדתית לאומית בבואה לציין את פלאי התערבות הקב"ה בתחיית האומה היהודית בימינו.
אם אתה אכן צודק, האם יתכן וההתפוררות הרעיונית החלה לאחר שהובהר כי הרעיון הקיבוצי המרכזי הוא בעצם רעיון דתי, אשר בקלות התקבל על דור המייסדים "ששנה ופרש", אך לא התאים כלל לדורות אחריהם שלא גדלו על ברכי התורה?
6. לעומת ההסבר הדתי, ההסבר שנתתי להתפוררות הקיבוץ השיתופי הוא מאוד מעשי.
לא כאן המקום לפתח את פרטי השימוש המוטעה ברעיון השוויון אשר הביא לנזק כל כך גדול לקיבוץ השיתופי. אציין בקצרה, כי הוא האחראי לבגידת ה"אליטות" הכלכליות בקיבוצים, לנסיגה אל נתינה שווה ובהקפדה על צריכה שווה, להעדפת ה"אני" על פני הציבור שלשמו נבנה הקיבוץ - ובקיצור ל"מיטת סדום" מודרנית. יתכן וכדאי לפרט רעיון זה בהזדמנות.
בברכה
י. איתן
קבוצת יבנה
