|
תנועה בלמידה - ישיבת מעלה גלבוע
"כל אחד לפי השער שמשער בלבו"
שלומית רביצקי טור-פז
באחד מבוקרי יום חמישי העלו לדיון משתתפים בבית המדרש "פרקי אבות ואמהות" את המשנה "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". בקבוצה התעורר דיון מרתק על אחריות אנושית ועל תפיסות זהות שונות; האם עלינו לתת דין וחשבון בפני עצמנו? בפני החברה? מי משקף לנו את התנהגותנו המוסרית? מה מקור המוסר שלנו? ומה חלקו של הקב"ה בכך?
"פרקי אבות ואמהות" הוא אחת מתוך הפעילויות של 'שערים – בית מדרש ישראלי', הפועל מזה כחמישה חודשים בתוך ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע, ומכוון לציבור הכללי באזור העמקים. לצידו פועלים בתי מדרש נוספים - "פרשה בעמק" (בעין חרוד), "הורות ומשפחה" (בשיתוף 'מקום בלב'), חוג פיוטים (בבית שאן, בשיתוף 'קהילות שרות'), "בית מדרש קולנוע" (בשיתוף מחלקת תרבות), "לקראת מועד" (בשיתוף גיל-עוז), "פרשה בשניים" ועוד, והכל במטרה ללמוד מקורות יהודיים וישראליים תוך יצירת שיח בין אנשים שונים וקולות מגוונים. בכל הפעילויות יושבים זה לצד זה חילוניים, דתיים ומסורתיים, גברים ונשים, אנשי קיבוצים, מושבים ובית שאן ועוסקים במשותף בסוגיות של זהות, חברה, מסורת ובחירה.
"באתי לבית המדרש בשל הרצון ללמוד, להקשיב, לפתח חשיבה ביקורתית, להכיר את השונה", אומרת משתתפת מחפציבה; "כדי לזכור ולהזכיר לעצמי נשכחות", "להיזכר בגרסא דינקותא", מוסיפים משתתפים מכפר רופין; "בשל העניין האישי שאני יכולה לפתח כאן", "כדי לפתוח את הראש, להרחיב אופקים", מציינות לומדות משדה אליהו; ומשתתף בן בית שאן מסביר את העניין שיש לו ב"מפגש עם אנשים מרקע אחר בכוונה למצוא את המאחד והמבדיל ולגבש דרך חיים בה נוכל לחיות יחד בארץ הזאת".
מה מייצג השם 'שערים'?
השם 'שערים' מבקש לבטא השקפת עולם זו של פתיחות רעיונית, של ברכת 'ברוך הבא' לכל הרוצה לבוא בשערינו ולהכניסנו בשעריו. ביום הכיפורים אנו מבקשים מן הקב"ה 'פתח לנו שער'. אנו מקוים שבמפגשים השונים והמגוונים של 'שערים' יכול כל אחד למצוא לו מקום, פתח ובית, כדברי הזוהר לפרשת ויחי (ק"ג ע"ב) על דמותו של הקב"ה: "כל אחד לפי השער שמשער בלבו".
איך משתלב בית מדרש 'פתוח' בחצר הישיבה?
בחירתה של הישיבה בראשות הרב דוד ביגמן, הרב יהודה גלעד והרב שמואל ריינר, להרחיב את גבולה ולפנות לקהל חדש מייצגת תפיסה עקרונית של "צדק חלוקתי". על הגלבוע ובסביבתו התכנסו, הודות לישיבה, כוחות חינוכיים ותורניים רבים, משאבים אנושיים, ספרותיים וארגוניים. הישיבה רואה חובה לעצמה לפתוח שער אל אוצרות התורה לא רק לתלמידי הישיבה, אלא לכל החפצים בה. יתר על כן, פעילות בית המדרש מהווה אתגר עבור צוות הישיבה ותלמידיה; אתגר חברתי-אזורי, של העמקת הקשר התרבותי בין האנשים המרתקים והמגוונים החיים באזור תוך למידה הדדית אלה מאלה, ואתגר חינוכי-תורני כלפי תלמידי הישיבה הרואים דמויות מגוונות הולכות בינותם ולומדים כי התורה אינה נחלתם הבלעדית וכי כל נתיבותיה שלום.
גם עבור משתתפי בתי המדרש מעורר הנוף הישיבתי עניין רב. בראש ובראשונה נוף הטבע עוצר הנשימה וכמובן גם הנוף האנושי. התופעה הישיבתית מעוררת סקרנות: כיצד מבלים הבחורים הצעירים והאנרגטיים את זמנם בין הספרים? מה בין הישיבות של 'פעם' לישיבה של היום? מהי תורת הציונות הדתית בשילוב שבין צבא וישיבה ובין גבולות ישיבתיים לחיים המודרניים?
חלק מן הפעילויות שלנו הן בית-מדרשיות מעמיקות, הנערכות מדי שבוע ומיועדות לציבור קבוע ומתמיד. כך, למשל, בית המדרש העוסק בפרקי אבות ואמהות על הגלבוע, קבוצת הפיוטים הפועלת בשיתוף 'קהילות שרות' בבית שאן, חוג תנ"ך 'פרשה בעמק' בקיבוץ עין חרוד מאוחד וכן מפגשי ראשי חודשים לנשים, בשיתוף 'המדרשה באורנים' ומחלקת תרבות. פעילויות אחרות הן חד-פעמיות ומיועדות לציבור הרחב כגון ערבי עיון וחוויה סביב חגים, בית מדרש קולנוע, וסדרות הרצאות שונות.
כיצד מבקש 'שערים' להשפיע על סביבתו?
אנו מקוים להשפיע במספר תחומים;
• התחום האחד הוא הכנסת שיח עיוני-יהודי למפגשי התרבות האזוריים. עמק המעיינות משופע בתרבות מסוגים שונים. אנו מבקשים להכניס בו גם אלמנט ייחודי ומשמעותי זה, וזוכים לשיתוף פעולה אמיץ ופורה ממחלקת התרבות האזורית, באירועים משותפים לקראת חגים ובתכנית 'בית מדרש קולנוע'.
• התחום השני הוא אופן הלימוד הנהוג אצלנו, בו אנו מבקשים מלומדינו להביא את עמדותיהם, סיפוריהם האישיים והניסיון שצברו בחייהם אל הדיאלוג עם המקורות. העושר הנפלא שמצוי במדרשים החדשים, בהם עוסקים ביולוג לצד מורה להיסטוריה, רפתן לצד אשת חינוך ורב לצד פסיכולוגית, מפרה את כולנו. דרישות הקבלה לפעילות 'שערים' הן אישיות סקרנית ותאבת דעת ונכונות לשיתוף בניסיון החיים. בכך אנו מבקשים להשפיע על תפיסת הזהות היהודית של אנשי הקהילות שסביבנו, ולחזק תפיסה יהודית אקטיבית הנוטלת חלק ואחריות בתרבות היהודית, תהא בחירת אורח החיים של הלומדים אשר תהא.
• תחום השפעה שלישי הוא במסר הפלורליסטי והמעשיר שאנו רואים במפגשים ובשילובים, הן ברמת המפגש האישי, והן במפגש שבין טקסטים ובין דיסיפלינות.
כך, למשל, בחוג הפיוטים הנערך בבית שאן בשיתוף 'קהילות שרות' ובהנחיית זאביק קיציס (מעלה גלבוע), מתרחש מפגש מרגש בין אנשים מעדות שונות, השרים אלה את שיריהם של אלה ולומדים זה את תרבותה של זו. באחד המפגשים האחרונים נלמד הפיוט "במוצאי יום מנוחה" במנגינה אשכנזית חסידית. הלימוד הזכיר לאחת המשתתפות מנגינה מרוקאית בה סבתה הרדימה אותה בלילות, והמשתתפים למדו את זו גם את זו.
מפגש בין דיסיפלינות מתרחש למשל בסדרת המפגשים החדשה ש'שערים' מפעילה ביחד עם 'מקום בלב – מרכז הורות' במחלקה לשירותים חברתיים, מפגש בו חוברים רב (הרב שמואל ריינר) ופסיכולוגית (יהודית ביאליק כהן) לדיון אישי ורב-תחומי בסוגיות הנוגעות לגיל הרך – לידה, גבולות, מעברים ועוד.
מפגש מרתק מצוי בין מורים ומנחים שונים, החלוקים זה על זה באורחות חייהם, אולם שותפים לאהבת תורה ודעת, וגם בעצם החיבורים הטקסטואליים שנעשים בכל אחד מדפי המקורות הנלמדים במסגרות השונות – עת שוכנים יחד ר' עקיבא, אריסטו, זלדה, הרב משאש, אליעזר בן יהודה ולאונרדו דה וינצ'י על אותם הדפים.
מה מתוכנן לחודש הקרוב?
בבתי המדרש השבועיים נפתחה מחצית שנייה - ב'פרקי אבות ואמהות' אנו עסוקים בשאלות של 'גאוה ודעה קדומה' אצל חז"ל, בחוג הפיוטים נלמדת מסורת תימן וב'פרשה בעמק' מסיימים את סיפורי בראשית. פסח בפתח, ועמו "סדר נשים" חגיגי, בסדרת ראשי חודשים לנשים (בשיתוף מחלקת התרבות והמדרשה באורנים – פתוח לקהל הרחב – ד' ניסן, 29.3, 20:30 בשדה אליהו), הרצאה בסדרת "לקראת מועד" בגיל-עוז, ובמסגרת 'בית מדרש קולנוע' (בשיתוף מחלקת התרבות) - ערב של פרשנות אישית וקולנועית לסיפורי יציאת מצרים – מעגלי לימוד, מקהלת חוג הפיוטים בשירי גאולה.
לפרטים והרשמה לפעילויות תשס"ט-תש"ע –
שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת בית המדרש 050-4507304 tur-paz@zahzv.net.il
|
