|
תנועה בלמידה - מרכז יעקב הרצוג
מרכז יעקב הרצוג עולה לבית אביחי
נח חיות
במהלך החורף הירושלמי האחרון עשו לעצמם כמאה וחמישים איש ואישה מנהג קבוע - השתתפות בסדרת מפגשים ייחודיים של מרכז יעקב הרצוג שהתקיימה בבית אבי-חי בירושלים.
מפגשי "טקסטורה - טקסטים יהודיים בגובה העיניים", שנולדו מיוזמה משותפת של מרכז הרצוג ובית אבי-חי, הפגישו בין אנשים וטקסטים ובין מרצים ואמנים אורחים, שכולם יחד נטלו חלק באירועי לימוד וחוויה משותפים. את המפגשים הנחה שמוליק פאוסט ממרכז הרצוג.
מרצי מרכז הרצוג הזמינו את הנוכחים למסע בעקבות טקסטים יהודיים מכוננים - הולדתם, התקבלותם, גלגוליהם השונים ומשמעותם בימינו. כך, המפגש הפותח – 'אל מול הנעלם' - שהתקיים בעשירי בטבת, הוקדש ל'קדיש', טקסט המוכר לכל יהודי, אך לא תמיד מובן לכל אחד. יוסק'ה אחיטוב עסק בשאלה – "מה יכולות מילים לומר לנוכח קטיעת החיים וחדלון המוות?", ודיבר על המשכיות, שייכות ומסתורין מתקופת חז"ל ועד ימינו. הזמר והמלחין חנן יובל ליווה את הערב בקטעים מתוך הפרויקט שלו, 'סידור אישי', בו הוא מלחין ושר טקסטים שונים של תפילה, כשהוא חותם בלחן מקורי ומרטיט לקדיש.
המפגש השני, על אהבה, מצווה והקרבה, שהתקיים עדיין בעיצומו של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, הוקדש ל'שמע ישראל'. מנחה הערב, שמוליק פאוסט, דיבר על קידוש השם המודרני, ועל קריאת שמע כתווית יהודית מזהה, כקריאה לעזרה ולעתים כקריאת התרסה. ברוך ברזל, מהאוניברסיטה העברית ומרכז הרצוג, דיבר על פסוקי קריאת שמע והמיתוס שהתרחב מהם, על משמעותם הכהנית ועל יסוד האהבה הטמון בהם. את הערב פתח שחקן התיאטרון נעם בן אז"ר בקריאת שמע בליווי מוסיקלי, שהמשיך וליווה את ההרצאה בקטעי קריאה דרמטיים.
באווירה שונה התקיים המפגש השלישי - רומנטיקה קבלית - שעסק בפיוט 'לכה דודי'. שפרה אסולין לקחה את המשתתפים לטיול טקסטואלי בין סמטאותיה אפופות הסוד של צפת במאה ה- 16. טיול בעקבות השכינה אל השדות הפתוחים שבהם מחוללים כלה ודוֹד, אך לא תמיד ברור מיהו החתן ומיהי הכלה. בין הטקסטים הקבליים הרבים שסביב לפיוט הידוע, התוודעו המשתתפים לטקסטים מפתיעים בנועזותם הפמיניסטית מכתביו של ר' משה קורדוברו. חיבורים נוספים להוויה הישראלית הציע מנחה הערב באזכורם של שירים ופזמונות עבריים מודרניים כגון 'ירדה השבת' של רבינוב מעמק יזרעאל, 'החמה מראש האילנות נסתלקה' של ביאליק, 'לקראת שבת מלכה' של לוין קיפניס לגני הילדים ועוד. בין הדיבורים הנעימו את הערב אודליה ברלין ובנות 'תפילת הדרך' – הרכב נשי יוצר, בניגוני הלחנים השונים והמגוונים מכל תפוצות ישראל של 'לכה דודי', ובניגוני חופה לדוד ולכלה.
המפגש הרביעי - מחילה ודין – הוקדש לפיוטים ותפילות שהצליחו למצוא את דרכם אל מחוץ לכותלי בית הכנסת ולהפוך לנחלת הכלל בישראל. שאלנו: מהו סודם של הפיוטים 'אדון הסליחות', 'אל נורא עלילה' והתפילה האשכנזית 'ונתנה תוקף'. בחלקו הראשון של הערב דיבר גבי ברזילי על מקורם של הטקסטים הפיוטיים הללו וסוד חיותם, על הלחנים שלהם ועל הקשרים שביניהם, כולל 'אדון הסליחות' מיוחד לחסידות חב"ד. לחלק הזה הצטרפו חברי להקת הרוק 'נקמת הטרקטור' וסולנה אבי בללי, בעיבוד המחודש שלהם לפיוטים 'אדון הסליחות' ול'אל נורא עלילה'. לאחר הנגינה העוצמתית והשירה, סיפר בללי על החיבור המיוחד שלו, כילד, כאדם וכיוצר לפיוטים הללו ועל התקבלותם של עיבודי הפיוטים בתוך רפרטואר שירי הרוק של הלהקה על ידי הקהל. באחת ההזדמנויות, סיפר, ניגשו אליו מעריצים וספרו ששמעו את שירי הלהקה בוקעים מבית הכנסת... בחלק השני של הערב, דן גבי ברזילי בטקסט של 'ונתנה תוקף'. לרוב הוא מוכר לנו בהקשרים של החרדה הגדולה מאימת יום הדין, המיתות המשונות, אפסות האדם אל מול הבורא. גבי ביקש להראות כי זהו רק חלק אחד של הפיוט, שלאחריו באות מילות תשובה, קבלה ונחמה. עוד סיפר את סיפורו של קיבוץ בית השיטה, ש-11 מבניו וחבריו נפלו במלחמת יום הכיפורים. יאיר רוזנבלום הלחין בשנות ה-90 את הפיוט האשכנזי, שהפך ללחן מועדף לתפילה בפי חזנים רבים בבתי הכנסת. לסיום, הוקרנו קטעים מסרט הטלוויזיה על קיבוץ בית השיטה עם שירת 'ונתנה תוקף'.
המפגש האחרון בסדרה, חרוזים של אמונה, עסק בפיוטים הידועים 'אדון עולם' ו'יגדל'. אברהם שטיין הבהיר באופן ציורי ומוחשי את הרקע ההגותי לפיוטים הללו, העוסקים בגדולתו של הבורא ובייחוס 'תכונות' שונות לו. 'יגדל אלהים חי' מנסח באופן פיוטי את שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם ואפשר לאברהם לדון במשמעות הפילוסופית העמוקה העומדת מאחוריהם במשנתו. הזמרת שולי נתן ליוותה את הערב לכל אורכו בשירתה, בלחנים מסורתיים ומודרניים לפיוטים הנדונים ובדבריה הצביעה על תרומתו של המלחין והזמר עוזי חיטמן ז"ל לתפוצתו של 'אדון עולם' בלחנו החדש בקרב צעירים בארץ ובעולם. לסיום הערב ולחתימת הסדרה כולה, שרה נתן שירים רבים נוספים מהרפרטואר המוכר והאהוב ושלחה את המשתתפים הירושלמים לביתם בשירת 'ירושלים של זהב'.
רבים מאוד ממשתתפי אירועי הסדרה, בין בקהל, בין על הבמה ובין אנשי הנהלת בית אבי-חי, שבחו את המפגשים על מקוריותם, רמתם הגבוהה והופעות האמנים המהנות. במרכז הרצוג מקווים שיהיה לסדרה זו המשך, בעיסוק בטקסטים רבים נוספים המכוננים את החוויה היהודית והישראלית. את התוכנית הפיקה בהצלחה רבה אסנת רוזנטל ממרכז יעקב הרצוג.
|
