|
קליטה במירב
15 חבר'ה מנוער קיבוץ מירב ובוגריו – כותבים למזכירי הפנים במירב
קודם כול, רצינו להקדים ולומר שכל מה שיאמר וייכתב במכתב זה, בא מתוך לב אוהב. אנו באים מתוך מגמה לתקן ולשפר ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לנו, לכם ולקיבוצנו.
אנו מודעים לצורך ולרצון הרב שיש לאנשי הקיבוץ וחבריו בקליטת משפחות נוספות למשפחת קיבוץ-מירב, ולהגדלת הקיבוץ ושיפורו. כן אנו גם יודעים שאתם, שמי שאתם, ובתוקף תפקידכם, מעוניינים לשמור על צביון הקיבוץ ועל הייחודיות שלו, וכן לשמור על רמת חיים טובה, שמחה ונכונה בקיבוץ, ועל אווירה טובה, בריאה ושמחה בשבילי הקיבוץ.
על כן שאלתנו היא – איך אתם, אנחנו, מתכוונים לעשות את כל הכוונות הטובות האלה בלי לפגוע במצב החברתי הקיים, שלדעתנו אין כמוהו בכל העולם, ועל החיים בקיבוץ, שימשיכו באווירה טובה ושמחה, אמיתית ואוהבת.
הדבר החשוב לנו בתור נוער שגדל, התחנך, חי ורוצה להמשיך לחיות בקיבוץ – הוא שהקשר המיוחד שיש בין המשפחות יישמר. שהשיתוף הנפלא בין האנשים יישאר, ויהיה לנו כייף ושמח בחיינו, בקיבוץ שאנו כל כך אוהבים, ואולי אף נרצה לבנות כאן את חיינו וביתנו.
אנו חוזרים שוב, זו לא ביקורת על תיפקוד וניהול הקיבוץ, להפך, אנו יודעים שהאנשים והחברים כאן, ואתם שמנצחים על הכול, אין כמוכם, ואנו גאים בכם על כך, אלא שחשוב לנו מאוד שהדברים האמיתיים והחשובים שקיימים בחברה שלנו יישארו ויישמרו בשלמות.
אנו לא רוצים שזה ייראה כגאווה, זה ממש לא. זו תקווה, שאיפה... אנחנו לא עיוורים, אנחנו רואים מה קורה ליישובים ולקיבוצים מסביבנו. אנחנו לא רוצים להיות כמו מקומות רבים שגדלו והתפתחו והפכו להיות מקומות גדולים, ואולי יפים, אבל, בלי נשמה, בלי מיוחדות. הקיבוץ שלנו הוא מאוד מיוחד, וחשוב לנו לשמור עליו כמו שהוא - בלי לפגוע בו!
אפשר לפתוח ולקדם את הקיבוץ, לשפר את רמת החיים וחיי החברה מבפנים, מתוכנו, זה לא חייב לבוא מבחוץ, ולפעמים לא כדאי שזה יבוא מבחוץ. טוב ושמח לנו איך שזה עכשיו, וכך אנו רוצים שזה יישאר! ידוע לנו שחשוב שהקיבוץ יגדל, אבל לדעתנו זה לא חייב לבוא בצורה של שטף שישטוף את הדברים החשובים באמת, אלא – במתינות, בשמחה ובאמונה בריבונו של עולם ובנו.
מקווים שתוכלו להסביר לנו את כוונותיכם ולשוחח אתנו על כך, או לפחות לענות לנו בכתב.
באהבה מעמקי לבנו
דור ההמשך...■
(מתוך עלון מירב, סיוון תשס"ד)
|
|
