|
שירות לאומי בקיבוץ הדתי
רפאל צרפתי
שישה עשר קיבוצים מציעים לבנות השירות הלאומי מגוון של תפקידים
ואתגרים התנדבותיים ותורניים בתוך ומחוץ לקיבוץ
וגם – מסגרת עם ביטחון אישי, חברה ומשפחות מאמצות
עוד שנה של שירות לאומי בקיבוץ הדתי מסתיימת
כ-110 בנות שהו השנה בקיבוצים השונים של הקיבוץ הדתי ועשו את השירות הלאומי שלהן. ישנם קיבוצים בהם שירתו 2-3 בנות, וישנם קיבוצים כמו שדה אליהו, לביא ויבנה בהם שירתו 12 – 13 בנות.
בתחילת השנה ובמהלכה קיימנו מפגשים ואירועים כדי לגבש את הבנות ולטפח את איכות השירות: לקראת היציאה לשירות מתקיים בקיץ סמינר הכנה חשוב מאוד בן ארבעה ימים בו משתתפות רוב הבנות; במהלך השנה מתקיים מפגש חיזוק ולימוד לבנות לפני ה"ימים הנוראים";
"אורייתא" – מפגש חודשי (בעיקר בצפון) לשיעור ושיחה עם מרצה אורח, כל זה באחריות רכזת "בת עמי";
אנחנו יוצאים עם כל הבנות לטיול שנתי בן שלושה ימים, שהוא אחד משיאי השנה. באווירה טובה חורשים את דרום הארץ וממלאים מצברים לקראת החלק השני של השנה.
של מי אתה ילד?
בנושא בנות שירות לאומי עובדת מחלקת החברה של הקיבוץ הדתי עם אגודת "בת עמי", שאחראית על נושא השירות הלאומי בכלל, ובקיבוץ הדתי, בפרט.
במסגרת זו פועלות שתי רכזות, שרון שגיא, רכזת צפון (ממירב) ופנינה אפלבאום (מעלומים), רכזת קיבוצי הדרום. אנחנו אחראים לכך שבכל קיבוץ תהיה מקשרת מתוך הקיבוץ שתהיה אחראית לקבוצת הבנות, תדאג להן ותהיה כתובת זמינה בשבילן.
גם המקשרות נפגשות במשך השנה לשלושה ימי עיון, מתוך הבנה שתפקידן חשוב ביותר ויש לתחזק ולתמוך אותו. המפגש האחד מיועד להכשיר אותן לאבחון הבנות ומיונן. השני - להעצמת עבודת המקשרת וחיזוקה, והמפגש השלישי - לדיווח ולסיכום: דיווח על מצב הבנות וליבון בעיות במשותף, וסיכום שנת העבודה היוצאת.
כל ההתחלות קשות
רוצים לשמוע דברים מהשטח?
לקראת סיום השנה אני משתדל לקיים מפגש עם קבוצת הבנות בכל קיבוץ וחשוב לי לשמוע כיצד הן מסכמות את התקופה. אנחנו כאן כדי ללוות את התהליך וכדי ללמוד כל שנה מחדש במה הצלחנו ומה עלינו לתקן לקראת מחזור נוסף של בנות שירות.
- "לא ידעתי מה אני רוצה". היום מאוד מרוצה (מעלה גלבוע).
- הדר (מע"ג): "רציתי עבודה עם נוער. בדיעבד שמחתי שהגעתי לגן. המקום תרם לי".
- ליז (עין הנצי"ב): "החודש הראשון היה קשה. אחר כך אנשים נפתחו אליי".
- "חברות שלי אמרו לי: 'איך את מסתדרת עם הקיבוצניקים, הם סגורים וסנובים'" (עיהנ"צ)!
- שלי (עיהנ"צ): "עבדתי בהדרכה בתיכון. שנה נחמדה מאוד עם... משבר, כדברי המשורר 'עם משברים רק עולים'".
- רעות (עיהנ"צ): "היה לי הלם מהמסגרת. נשארתי בדלית ברירה".
- "בהתחלה קשה. היום אני חלק מהצוות בגן. הורים סומכים עליי. למדתי להסתדר בצוות" (עי"צ).
"השירות ומשמעותו בשבילי"
- רעות (שלוחות): "שנת חופש מלימודים".
- רננה (שלוחות): "שנה של אחריות".
- "אני קומונרית, עובדת בעיקר עם צוות הדרכה מהישיבה" (מע"ג).
- "אני עובדת ברפת + מתנסון וכן מתנדבת בבית ספר גולני בעיר בית שאן פעמיים בשבוע" (מע"ג).
- רכיבה טיפולית.
- שיעורי עזר.
- מרים: "השנה הייתה לי מאוד מגוונת. אולפן עברית ואולפן גיור. הכי שירות שבעולם. עולים חדשים, צעירים שרוצים לעבור גיור".
- חן (שדה אליהו): "אני מדריכה בחטיבה. הייתה לי שנה נפלאה. למדתי הרבה, הייתה עבודת צוות טובה".
- הגיל הרך, צוות הגן, קומונרית + מרכז הרצוג, בית הספר ביבנה (עין צורים).
- חברת נוער, משפחתון, עוזרת קומונרית, חינוך (סעד).
- משק ילדים, אולפן, חינוך, רפת, הגיל הרך, קשישים, התנדבות גם מחוץ לקיבוץ במועדונית עם קשישים, אתיופים (יבנה).
- מרים (יבנה): "עבדתי בתחום חינוך ילדים, ספגתי ערכים של עבודה".
- מאירה (יבנה): "העבודה נתנה לי כל כך הרבה ערכים, החזירה אותי לשורשים של הארץ, לעבודת כפיים".
- רעות (יבנה): "נפגשתי קבוע עם קשישה במסגרת התנדבות שאחרי שעות העבודה. בשבוע שלא נפגשתי אתה זה חסר לי".
- מאירה (יבנה): "עבדתי עם הקשישים בקיבוץ. הרגשתי זכות לעזור לקשיש, כל אחד מהם יש לו סיפור של בניית הארץ והקיבוץ".
- רחל (יבנה): "עם הצוות נורא טוב לי, להיות בבית הילדים. זו תרומה חינוכית משמעותית".
- "הרגשה שתרמנו, שקיבלנו, שלמדנו".
- "תורמת לעם ישראל" (לביא).
- רננה (שלוחות): "ציפיתי יותר מדיי שאשנה את העולם".
- רוויטל (שלוחות): "עבדתי במטעים. נהניתי מכל רגע. צוות כייפי. לא באתי לשנות משהו, באתי לעבוד את האדמה. חישל אותי מבחינת אומץ, יוזמה, אחריות".
- "היו לי ציפיות להכיר אנשים וחברים" (עין הנצי"ב).
"אהבתי לא אהבתי"
- "אנשים מקסימים, חמים, מחייכים, קשרים. מקום מדהים. מרגישים חלק" (שלוחות).
- "משתלבות מצוין עם צעירי הקיבוץ" (מע"ג).
- "אנשים פתוחים. כייף להיות כאן" (ליז, עיהנ"צ).
-
- שלי (עיהנ"צ): "הרחוב הקיבוצי קר מדיי. לא כולם יודעים להזמין. הייתי יכולה לשבת עם ילד כל יום לשיעורי בית וההורים לא יזמינו אותך. אבל אני לא עושה את הדברים כדי שיגידו לי תודה".
- שרה (לביא): "הבת שירות כלבויניקית, נהגת, מרגישות מנודות. ההרגשה לא טובה. הקבוצה לא מתאימה לקיבוץ".
-
- מעיין (עיהנ"צ): "לא תיארתי לעצמי שיהיה לי כל כך כייף".
- עירית (לביא): "צוות ממש טוב".
- "קהילה חמה אומרים שלום, אבל אין קשר עם הצעירים" (עין צורים).
- "קשר עם בנות המשק הצעירות" (יבנה).
- "אנחנו מורגשות" (יבנה).
-
- "החמצה. התאכזבתי מבחינת החברה. אסיים את השנה ולא יהיו לי חברים" (עין צורים).
- "בני משק מאוד סגורים".
- "הרגשה שהצעירים מזלזלים – כאילו 'מי צריך בנות שירות לאומי אצלנו'" (עין צורים).
- "נשארות הרבה בקיבוץ. זה זמן כייף להיות כאן בשבת. יש משפחות מאמצות" (עיהנ"צ).
- "משפחה מאמצת כמו משפחה. רוב השבתות נשארת, לפעמים נוסעת לחברים. רוצה ללמוד ולהישאר ב'סידור' בית"!
- "האנשים פה פתוחים, חמים, אכפת להם" (עיהנ"צ).
- "לא אוהבת מה יגידו עליי. כל הזמן במבחן" (שלוחות).
- "הקהילה תומכת, המשפחות תומכות, עוזרות, מעירות, הורים מעורבים, צוות הדרכה מהישיבה – יש להם ניסיון" (מע"ג).
דתיות
- "כן ולא. הרוב לא. אני בוחרת במה להתחזק" (שלוחות).
- "הקהילה דתית. תלוי איפה את רוצה להיות".
- "כולם כאן מכבדים".
- "זה לא טוב שיישארו בקיבוץ אבל קשה לזרוק אותו, אבל אתה חי בשקר".
- "עיקר החינוך בבית".
- "אם עין הנצי"ב יכולים לעשות שבת עם קיבוץ נווה איתן, קל וחומר עם נוער דתי".
- בת אל (סעד): "רוצה משהו שיחזק אותי משבוע לשבוע. דמויות. אנחנו רוצות חיזוק קבוע עם הרב".
- "מרגישה התחזקות דתית. מברכת בקביעות ברכת המזון. השפעה של הקבוצה" (יבנה).
- "מקפידים טכנית. חסרה רוחניות" (יבנה).
- "מבחינה דתית – לא מאוד; הייתי רוצה שהבנות יילכו בחצאיות" (עיהנ"צ).
יש גם חתונות
המגמה שלי להפוך את שנת השירות לשנה של אתגרים בחינוך, בבתי ילדים, בהתנדבות חובה, בעזרה לילדים ובגיבוש קבוצה בקיבוץ שרואה את תרומתה לקיבוץ, ובעצמה נתרמת גם היא בקבלת הערכה ותודה.
ושלא נשכח, לפחות 5 – 6 בנות מבנות השירות הלאומי נקלטות מידי שנה בקיבוצים בחתונות עם בני הקיבוץ...
ותודה על שיתוף הפעולה הפורה מאוד עם ידעיה לוין, מנכ"ל "בת עמי", מחנך לשעבר בבית הספר המשותף בשדה אליהו וחבר קיבוץ מירב, לשעבר.■
מחלקת חברה, הקיבוץ הדתי
|
|
