|
לקראת מועצה
דיווח על ההכנות
לקראת מועצת הקיבוץ הדתי שתתקיים אי"ה ב"זאת חנוכה", יום ד' (15.12.04),
ממשיכים ומתקיימים מפגשי עבודה ודיונים בחתכי גיל שונים, כחלק חשוב מהכנת המועצה.
"מרחב פתוח" לצעירי הקיבוץ הדתי (מי"ג ומעלה)
התקיים ביום כ' מרחשוון (4.11.04) בקבוצת יבנה.
מארגני הכנס: יוסי שניאור (בארות יצחק); דגנית גלס (יבנה); ירון רוזנטל (כפר עציון); כרמל הלפרין (סעד) – כולם בוגרי קורסי מנהיגות צעירה של הקיבוץ הדתי.
השתתפו במפגש כ - 60 צעירים וצעירות שבאו להיפגש, לשמוע ולהשמיע. בדיוניהם עלו הנושאים הבאים:
1. לפעול ביתר שאת בין צעירי הקיבוצים וליזום מפגשים וכנסים.
2. העברת אחריות רבה יותר לידי ההורים בתחום החינוך.
3. לפעול ביתר שאת לקליטת בני משק וצעירים מבחוץ.
4. קריאה לתנועה להוביל מהלכים שיקדמו את החברה הישראלית וחיזוק המשימתיות התנועתית והקיבוצית.
עבודת הכנה של "צוות ההיגוי" לקראת המועצה
צוות ההיגוי (יאיר רינמן, רפאל צרפתי, אלי ברמן, שרה עברון, דוכי דיאור, נח חיות ושאול גינזברג) עסק בסיכומי "המרחב הפתוח" שהיה בסעד והקים שלושה צוותי עבודה:
1. צוות לנושא "ערכי הליבה והחזון", בראשותו של יאיר רינמן ובהשתתפות: יוסקה אחיטוב (עי"צ); שרה עברון (צוות היגוי, סעד); יואב איתן, שרית חפץ-שניר ונחמיה רפל (יבנה); יוחנן בן-יעקב (כפר עציון); הרב בני הולצמן (מעלה גלבוע); שמעון שורק (שד"א); נחום ברוכי (בא"י); יונה ברמן (עמודים, מזכ"פ).
2. צוות לנושא "מעגל השותפים/חברים בתנועה", בראשותו של רפאל צרפתי ובהשתתפות: גלעד אוברמן (לביא); דריה דיטש (בית רימון); דבי מייזל (עלומים); אבשלום דולב (טירת צבי); ירון שפיר (מירב); דני תמרי (שד"א); דוכי דיאור (צוות היגוי, עין צורים); נח חיות (צוות היגוי, יבנה); יאיר ריינמן (מזכ"פ).
3. צוות לנושא "מעגל המשימות והחברה הסובבת אותנו", בראשות אלי ברמן ובהשתתפות: גינזברג שאול (צוות היגוי, שד"א); משה גלס והרב חזי כהן (יבנה) גדליה ורחל קרן (עין הנצי"ב); שמריהו מלר (משימתיות, מזכ"פ); זאביק כהן (ביטחון, מזכ"פ); ציפי סטרשנוב (חינוך, מזכ"פ); אלי סומר (קרן הקבה"ד, מזכ"פ).
ישיבת מזמו"ר (מזכירות מורחבת)
תתקיים אי"ה ביום רביעי ד' בכסלו (17.11.04) בכפר עציון.
על סדר יומה: אישור סדר היום למועצה וסעיפים נוספים.
"מרחב פתוח" לנוער הקיבוץ הדתי
יתקיים אי"ה בב' חנוכה, יום חמישי (9.12.04) באחריות מחלקת החינוך של הקיבוץ הדתי. מצפים לבואם של בני הנוער מכל הקיבוצים.
אנו כתנועה וכמשפחה אשר פנינו לעתיד, מבקשים לבדוק ולהגדיר לעצמנו ולשותפינו כיצד נרחיב את המעגלים בעידן של שונות, בדרך לצמיחה ושגשוג, וכל זאת מבלי לאבד את נכסינו המרכזיים.
מועצת הקיבוץ הדתי תתבקש למקד ולהכריע מה הם ערכי הליבה אשר ישמשו כבסיס לגיבוש החזון התנועתי. ערכי ליבה והחזון הם אלו אשר יאפשרו ויהוו בסיס לדיון באורחות החיים ובהרחבת המעגלים.
להזכירכם
אתר האינטרנט פעיל ויש בו חומר רב לקראת המועצה www.kdati.org.il
|
|
|
"אני חושב ש..."
לקראת המועצה
אני חושב ש...
חברים מביעים את דעותיהם
חשוב לנסות ולהגדיר מה הם הערכים המרכזיים שלנו – התנועה והקיבוץ הבודד
ספר שיצא לפני מספר שנים על הופעת הקומונות בארה"ב במאה ה-17 וה-18, הראה שהם לא שרדו באופי המקורי. השריד האחרון לאותה תנופה היא קומונות ה"איימיש" שבזכות התבדלותם ואידאולוגיה דתית הם מצליחים לשרוד. מה הסיבות שלא שרדו הן השאלות הפחות מעניינות לעומת העניין שקהילות אלו עברו שינויים או לא המשיכו להתקיים.
אין ללמוד מכאן שאין עתיד לצורת החיים שלנו, אלא שכל דור ודור חייב להחליט כיצד הוא ממשיך ומקיים את הערכים הללו. לשם כך חשוב ביותר לנסות ולהגדיר מה הם הערכים המרכזיים שלנו – התנועה והקיבוץ הבודד. את הערכים הללו עלינו ללמוד, לחנך ובכל דור לבחון כיצד לקיים אותם באופן מעשי.
אני שם את הדגש על ה"תנועה" כי העוצמה שלנו הוא היחד ובמידה שנצליח לקבוע את הערכים המרכזיים לתנועה נוכל גם לחזק את עצמנו להשפיע על החברה הישראלית.
מאיר ליפשיץ,שדה אליהו
...ואני חושב ש...
אסור לוותרעל כוחה הסינרגטי של התנועה
במבט מפוכח על התמורות ומגמות השינוי בקיבוצי הקיבוץ הדתי ניתן להעריך שתהליכי ההפרטה והמעבר למשכורות דיפרנציאליות יכללו בעוד מספר שנים את רוב הקיבוצים.
במצב כזה, לכאורה, לא תהיה הצדקה להחזקת תנועת הקיבוץ הדתי משום שההבדל בין רוב הקיבוצים ליישובים הקהילתיים יהיה מינורי ואולי אף היסטורי בלבד.
אולם, בתנועתנו יש אנשים טובים מדיי וערכים ייחודיים שקיים להם צימאון בציבור, כך שאסור לוותר על כוחה הסינרגתי של התנועה.
לדעתי, יש להחליט על הפסקת הדיונים וההתלבטויות על מידת הקיבוציות הרצויה ולגבש סדר יום שיכלול נושאים, כגון: יהדות פלורליסטית; שוויון בין המינים; שוויון חובות בין אזרחי המדינה.
בשלב שני עלינו לנסות ולאתר שותפים פוטנציאליים, כולל פתיחת החברות בתנועה ליישובים מתנועות אחרות ולציבור הרחב, ולהעלות את האג'נדה שנגבש על סדר היום בבני-עקיבא, בציונות הדתית ובציבור הכללי.
ירון רוזנטל, כפר עציון
אני מצפה ש...
נוכל להכיל את הקיבוצים המשתנים לצד הקיבוצים השיתופיים
העובדה הברורה שמסתמנת בשנים האחרונות היא שלאחר שנים של קיום התנועה הקיבוצית, ישנם קיבוצים "חזקים" היכולים להרשות לעצמם להיות שיתופיים, וישנם קיבוצים שמדשדשים כבר שנים במצב כלכלי בלתי יציב ומעורר דאגה.
בקיבוצים אלו כאשר ישנו רוב גדול של חברים המעוניינים לבצע שינויים שיבטיחו את ביטחונם האישי (ואולי באמצעות כך גם את חוזקה של הקהילה...) – יש לבצע זאת בברכת התנועה.
כמובן ששינויים אלו צריכים להתבצע תוך הבטחת קיומם ההוגן של הוותיקים, בזכות ולא בחסד – חלילה, ושל בעלי צרכים מיוחדים – ובערבות הדדית מוסכמת.
מן הקיבוץ הדתי, התנועה, אני מצפה שנוכל להכיל את הקיבוצים המשתנים לצד הקיבוצים השיתופיים ללא איום של אלו על אלו – אלא – כולם ביחד ללא מעגלים חיצוניים או פנימיים.
זוהי, אגב, פרשנותי האישית למעלת הצדקה הראשונה של הרמב"ם: עזרו לנו לעזור לעצמנו – גם במחיר של שינוי אורחות חיים בגבולות מוסכמים.
מיכל חן, עין צורים
אני חושב ש...
צריך להשתחרר מתפיסה דוגמטית של כן קיבוץ/לא קיבוץ
השינויים בקיבוצים היא מציאות. מציאות לאו דווקא מבורכת ולאו דווקא עגומה – הכול תלוי בטיב השינויים ובדרך שבה הם נעשים. בחלק גדול של הקיבוצים יש תחושה קשה של שפיפות ונמיכות קומה, כאילו "זוחלים" בחשאי אל מציאות אחרת, מתפרקים ממטען כבד. טוב שאנשים מעלים שאלות ישנות מחדש וטוב גם שמקבלים לפעמים החלטות חדשות ואפילו מהפכניות. אלא שלתהליך בריא של השתנות קיבוצית דרושים, לעניות דעתי, שני תנאים:
א. השתחררות מתפיסה דוגמטית של כן קיבוץ/לא קיבוץ, או: כן הושעיה/לא הושעיה. לא צריך לחפש את ה"דגם". מגוון האפשרויות הוא רב ועשיר, ויש לתת לגיטימציה לכל קבוצת אנשים המקיימת שותפות קהילתית לבחור לעצמה את סגנון החיים השיתופי המתאים לה, מבלי להטיל עליה את חובת ההגדרה של הזהות העצמית במטבעות לא רלוונטיות.
ב. מודעות והערכה נכונה של כל היקר והייחודי בחיים השיתופיים. במילים אחרות: הערכה של מה שיש לנו ולא רק של מה שחסר. הקהילתיות החמה, למשל, שעומדת כנגד האופי הקר והמנוכר לעיתים של החיים בעיר, היא דבר שאיננו עובר לסוחר. גם ביישובים קהילתיים שמבקשים את אותו חום קיימת שחיקה מתמדת (צא ולמד מה קורה לאותם יישובים עם צמיחתם). חיזוק של היסודות החיוביים הוא הערובה לכך שהשינוי יהיה תהליך של צמיחה ולא של פריקה.
עודד ישראלי, מגדל עוז
|
|
