פרשת חוה"מ פסח תשס"ז 2007 (45) מאת עוזי פז

האם פסח פירושו מלשון לפסוח, לדלג? לכאורה, כן. זה הפירוש ואין בלתו. הראיות ידועות לנו מגן הילדים ואילך, שהרי נאמר: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי ישְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל" (שמות פרק י"ב, "ז).
אם הסבר זה היה נכון, מדוע לא נקום בליל הסדר ונקפץ מעל חפצים או מעל בתים עשויים מלגו? הרי מטרת החג, לכאורה, היא להנציח את הדילוג?!
אם נהיה מוכנים לכמה דקות להשתחרר מחוויות הילדים כדי לבדוק מקרוב פרשנויות אחרות לפסוקים המזכירים את השורש  פ  ס  ח, ייתכן שנגלה משמעות אחרת שמאפיינת את החג הרבה יותר.
נשוב אל הפסוקים בספר שמות (פרק י"ב, כ"ג): "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַים וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף".
כאן לא מדובר על פסיחה על בתים, אלא פסיחה על הפתח. ננסה לדמיין כיצד מדלגים על פתח הבית ולא על כל הבית. האם הכוונה לקפיצה מעל סף הבית?  לאיזה כיוון - פנימה או החוצה?
חז"ל ופרשנים רבים הרגישו בקושי לפרש דילוג בפסוק זה, והם פירשו: לשון חמלה, רחמים. מהיכן שאבו את הרעיון? כנראה מהצליל הדומה פ ס ח  =  ח ו ס. רק בודדים מפרשים מלשון ה ג נ ה, כלומר, ה' יגן על הפתח "וְלֹא יתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף". פירוש זה יתאים גם לשני הפסוקים האחרים בשמות י"ב, בהם התורה קושרת את הפעולה של ה' לשם החג: "אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי ישְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".
ה' הגן על בתי בני ישראל וכך הציל אותם מהנגף. הקשר בין הגנה והצלה מאוד ברור. וכן בפסוק השלישי (י"ג): "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם" - ו ה ג נ ת י עליכם, ולא על הבתים - "וְלֹא יהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָים".
האם פירוש זה מתיישב גם עם מקומות אחרים בתנ"ך? למשל, בדברי אליהו אל העם בכרמל (מלכים א' י"ח, פסוק כ"א): "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ  אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר".
הביטוי כשלעצמו קשה, אך אין הם מדלגים וקופצים על שני הסעיפים, אלא הם מגינים על שתי האלוהויות ועובדים גם לזה וגם לזה (יש להבחין בין משמעויות שונות המתקבלות מאותו שורש, אבל בבניין שונה. כמו שיש הבדל בין לשרש ולהשריש. ולכן פַּסָּח בבניין הכבד – דגש בסמך של פסח - ולכן מי שפסח ברגלו אכן מדלג, וכן במלכים א' פרק י"ח נאמר על נביאי הבעל: וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ – דילגו וקפצו מעל למזבח). ראיה יפה מתקבלת מפסוק בישעיהו ל"א : "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָם גָנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ  וְהִמְלִיט".
לארבע הפעולות הנ"ל משמעות אחת (וגם כאן אין אפשרות לפרש בלשון של דילוג או רחמים). לכן חג הפסח הוא החג בו ה' הגן עלינו מפני המשחית מראשית היותנו לעם ועד היום הזה. ואנו נושאים תפילה שכך ימשיך ויגן ויציל ויפסח וימלט אותנו מכל צרה וצוקה, שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם.