ספר במדבר מתייחס, לראשונה, לבני ישראל כעם שמתכונן לכניסה לארץ ויש להכשירו למשימה של כיבוש הארץ. ולכן, הספר מתחיל במפקד של בני ישראל ולאחריו לתיאור ההכנות ולמסעות לפי דגלים. העם שיצא לפני שנה ממצרים כציבור של עבדים צריך להפוך לעם מסודר, ממושמע, שנע במדבר במבנה צבאי.
ספר שמות מסתיים בחנוכת המשכן שהתרחשה באחד לחודש הראשון (שמות מ', ב'). ספר במדבר הוא המשכו של ספר שמות והיינו מצפים שהוא יתחיל בטקס חנוכת המשכן. אך הספר מתחיל בראשון לחודש השני, בהוראה לערוך את המפקד. רק בפרשת נשא, בפרק ז', חוזרים לחנוכת המשכן שהיתה בחודש הראשון. המסע הראשון של בני ישראל לפי דגליהם במטרה להגיע בהקדם לארץ ישראל מופיע רק בפרק י' פס' י"א. למה לא התחיל ספר במדבר בחנוכת המשכן? כנראה כדי להדגיש את תפקידו של הספר שהוא תיאור ההכנות וההתארגנות של עם ישראל לכניסה לארץ. כניסה שהתעכבה מסיבות שיסופרו בהמשך ב-38 שנים.
פתיחת ספר במדבר מזכירה את פתיחת ספר שמות. שניהם מתחילים בספירת בני ישראל. מספר בני ישראל שבאו למצרים היה 70 נפש, ואילו בפרשת במדבר, אחרי מספר דורות, המספר עלה ל-600,000 יוצאי צבא.
בספר במדבר מוזכרים שני מיפקדים. הראשון בפרשת במדבר והשני בפרשת פנחס, שנערך 38 שנה מאוחר יותר. במיפקדים אלו יש פירוט רב של מספרים. מה ניתן ללמוד מהם? מספר דברים בולטים בסקירת המספרים השונים במפקדים:
* כל המספרים בשני המיפקדים מעוגלים. רובם למאות ורק פעמיים (שבט אחד בכל מיפקד) מעוגל לעשרות. כמובן, שלא סביר שאלו הם המספרים המדויקים.
* בשני המיפקדים המספרים דומים. בפרשת במדבר נמנו 603,550 פקודים, ואילו בפרשת פנחס נמנו 601,730 איש. המספרים דומים למרות שעברו 38 שנה בין מיפקד למיפקד. ניתן אולי לראות בכך שגם אחרי מות כל דור המדבר חזר העם לגודלו והוא מוכן וכשיר להיכנס לארץ. אולי הוא בא לציין שגודלו של הצבא צריך להיות כ-600,000 איש. גם ביציאתם ממצרים נמנו "כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" (שמות י"ב, ל"ז).
* השבט הקטן ביותר הוא שבט שמעון שבפרשת במדבר מנה 59,300 איש וירד בפרשת פנחס ל-22,200. השבט השני שבולט במספרו הקטן הוא לוי, שמנה 22,000 זכרים מבן חודש ומעלה (במדבר ג', ל"ט). זאת למרות שלפי חיבור המספרים הוא מנה 22,300 זכרים. מספרם הנמוך של שני שבטים אלו והדמיון בגודל המספרי שלהם מחזירים אותנו לברכת יעקב "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (בראשית מ"ט, ז'). שני השבטים היו שבטים קטנים ולא זכו לנחלה. שמעון נבלע ביהודה, ולוי פוזר בין כל השבטים.
* השבט הגדול ביותר הוא שבט יהודה. 74,600 במיפקד בבמדבר ו-76,500 בפנחס. לעומת הממוצע של כל שבט שהוא כ-50,000 איש. שבט יהודה שסומן למלוכה כבר בספר בראשית הוא גם השבט הגדול ביותר והמשפיע, ואכן זכה וממנו יצאה מלכות בית דוד.
* גם יוסף שזכה ששני בניו מנשה ואפרים ייחשבו כשבטים, חיבור שניהם מביא אותו לגודל רב. החיבור מביא ל-72,700 (במדבר) ו- 85,200 (פנחס). גם יוסף סומן לגדולות כבר בספר בראשית ובניו היו הגורם הדומיננטי במלכות ישראל.
מהדוגמאות שהבאתי ניתן לראות שלעיתים יש משמעות למספרים. כנראה שאין חשיבות למספרים המדויקים אלא למגמה.
ועל ריבוי המיפקדים אסיים בדברי רש"י לבמדבר א', א': "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע הנותרים. כשבא להשרות שכינתו בתוכם מנאם, באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם".
