שונה המוסד הזה של שבעים זקנים מקודמיו הנזכרים בתורה. לא שבעים איש מזקני ישראל הנלווים אל משה (שמות כ"ד, א') ומהווים את נציגות העם, לא כאלה המתווכים בין משה לעם "לך ואספת את זקני ישראל" (שמות ג', ט"ז), לא שופטים בדמות שרי אלפים, שרי מאות... שנקבעו לדון את העם, אלא שבעים זקנים שינהיגו את העם, ישפטו אותו ויתוו את דרכו, עליהם יאציל הקב"ה מן הרוח אשר על משה, "ונשאו אתך במשא העם".
השאלה היא, למה דווקא שבעים זקנים ולא יותר, או פחות? על כך אומר הרמב"ן בפירושו על האתר, "כי המספר הזה יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכוחות ולא יפלא מהם כל דבר... כי ראוי המספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה, כאשר הוא במחנה העליון" (הכוונה שיש שבעים מלאכים בשמיים שהם שרי כל האומות).
הרמב"ן ובעל הטורים מביאים – בהסתמכם על הגמרא והמדרשים - שורה ארוכה של נושאים הקשורים למספר שבעים. נזכיר כמה מהם: שבעים אומות העולם, שבעים לשון,
שבעים איש שירדו מצרימה, שבעים שמות שיש להקב"ה (ראה בעל הטורים) ושבעים שמות שיש לירושלים.
במדרש "במדבר רבה" (י"ד, י"ב) מובאים כמה עניינים שיש להם קשר כלשהו למספר שבעים מבלי שהוא נזכר, כגון:
מתחילת ספר בראשית ועד קללת הנחש יש שבעים פסוקים.
מתחילת ספר בראשית ועד קללת הנחש נזכרו שבעים שמות הקודש.
שבעים ימים טובים נתן הקב"ה לישראל (השבתות וימי החגים).
אם נבדוק כל אחד מהנושאים, נראה שחכמינו עושים מאמצים פרשניים מפותלים איך להגיע למספר שבעים, החל מיורדי מצרים שכידוע לא היו בדיוק שבעים, וכלה בשמות ירושלים. ועדיין אנו עומדים ותוהים מה יש בו במספר הזה.
ייחודו של המספר 70
המספר 70 הוא מכפלה של שני מספרים טיפולוגיים: 7 ו-10 המייצגים במקרא שלמות וקדושה (ראה על כך: גינזברג רחל, מספרים ייחודיים במקרא, עבודת מאסטר, אוניברסיטת בן-גוריון, 2005), ובשל כך הוא מהווה מספר טיפולוגי מובהק.
באשר למספר 7 המייצג שלמות, די אם נציין את בריאת העולם "ויכל אלהים ביום השביעי" (בראשית ב', ב') ואת השבוע המהווה יחידה שלמה.
וכמיצג קדושה נציין "ויברך... את יום השביעי ויקדש אותו" (שם א', ל"א), כיוצא בזה שנת שמיטה. באשר למספר 10 כמייצג שלמות, נזכיר מקצתם: עשרה דורות מאדם עד נח, עשרה דורות מנח עד אברהם. עבד אברהם לקח עשרה גמלים וגם נתן לרבקה עשרה תכשיטי זהב ועוד. כמייצג קדושה נציין את "העשירי יהיה קדש לה'" (ויקרא כ"ז, ל"ב) וכל נושא המעשרות. כמייצג קדושה ושלמות נציין את עשרת הדיברות.
בהקשר זה ראוי להעיר שהמפגש של שני המספרים, "בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא... שבת שבתון הוא לכם" (שם. כ"ז-ל"ב), מביע קדושה רבה.
המספר שבעים יכול לבטא, אפוא, רק קדושה (כמו שמות הקב"ה, כי כאן המושג שלמות אינו רלוונטי כלפי שמיא), הוא יכול לבטא שלמות (כמו "שבעים אומות העולם", "שבעים נפש ירדו מצרימה" ועוד), והוא יכול לבטא קדושה ושלמות כמו במקרה של שבעים הזקנים, עליהם האציל הקב"ה רוח נבואה.
לדעת הרמב"ן, המספר הזה "יכלול כל הדעות... ולא ייפלא מהם כל דבר". את פירושו נראה לנו להסביר על רקע דברי בעל הטורים "שבעים זקנים, כנגד שבעים אומות העולם".
בבראשית פרק י', כתובים בני נח שהתפתחו ממשפחה אחת ללאומים שונים. אף שמספרם לא נזכר, אם נמנה אותם נגיע למספר שבעים. דהיינו, במהלך הדורות התחלקו בני האדם לפי מיקומם הגיאוגרפי, לשונותיהם, מנהגיהם, תרבותם, השקפת עולמם ולפי אורח חייהם לשבעים אומות שונות זו מזו, בלי שהתבוללו אלה באלה.
לכך נקבעו שבעים זקנים שיקיפו בדיוניהם את כל הדעות האפשריות, את כל ההיבטים האפשריים, עד שבעים - לא פחות אבל גם לא יותר, ואז "לא יפלא מהם כל דבר".
זו מנהיגות הדרושה לעם עבדים שיצא ממצרים.
זו מנהיגות הנדרשת לעם ההולך במדבר ונמצא בתהליך התהוותו.
זו המנהיגות שעם ישראל אימץ לעצמו בדמות הסנהדרין.
זו המנהיגות שבדמותה יש להקים בכל עת.
