תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת אחרי מות תשס"ח 2008 (100) מאת הרב דוד ביגמן

22/04/2008
דף פרשת השבוע

הקיבוץ הדתי

 

 

י"ד בניסן תשס"ח, 19.04.08
גיליון מס' 100

פרשת אחרי מות - שבת הגדול

חג האביב - התחדשות טבעית

מאת הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע - הקיבוץ הדתי

ידוע כי חג הפסח קשור לתקופת האביב, כפי שעולה מן הפסוקים:

"שמור את חֹדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך, כי בחֹדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה." (דברים ט"ז א-ב)

חז"ל דרשו את הפסוק: "'שמור את חודש האביב' – שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן." על סמך פרשיה זו קבעו חכמים שעלינו לחגוג את חג הפסח בתקופת האביב, ומתוקף זה נוצרה מערכת דיני עיבור השנה.

מה ראתה התורה חשיבות בכך שחג הפסח יתקיים דווקא בעונה זו של השנה?

האם יש בכך רק בטויי לשימור התאריך המדויק של האירוע?

האם הלכה זו קשורה לאירוע ההיסטורי במצרים או שמא היא מתרימה את הכניסה לארץ?

את התשובה לשאלות אלו נוכל למצוא בקשר שבין חג הפסח (י"ד בניסן) וחג המצות (ט"ו-כ"ב ניסן) מחד, למצוות הקשורות להמלטות הצאן והבקר מאידך, הנסמכות זו לזו באופן תדיר בתורה (ולדוגמא: בשמות י"ג, ויקרא כ"ב, במדבר י"ח ועוד).

בפרשתינו מצוות הקדשת הבכורות קודמת לאזכור מצוות הפסח:

"כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר - תקדיש לה' אלהיך, לא תעבֹד בבכֹר שורך ולא תגֹז בכור צאנך. לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר ה'..."   (דברים ט"ו יט-כ) 

אף שבמבט ראשון הפרשיות נראות מנותקות זו מזו, הסמיכות העקבית רומזת על קשר ביניהן. היסוד המשותף למצוות הפסח ולהקדשת הבכורות הוא זמן קיום המצווה - תקופת האביב. ההמלטות האחרונות בעדרי הצאן מתרחשות בשלהי החורף, ועם בוא האביב כל הבכורות שנולדו ראויים להקדשה, ובמקביל - חג הפסח נחגג ב"חודש האביב". התורה קושרת את הפסח לעונת ההמלטות, ובכך מחדדת את הקשר הקמאי בין האדם לטבע.

הזיקה בין פסח לתקופת האביב היא רחבה יותר ואינה מסתכמת בענייני הבכורות בלבד. חג הפסח קשור למעגל ההתחדשות העונתי הפותח באביב הארץ ישראלי. באותם שבועות קוצרים את השעורים הראשונות, ואֵלו מובאות כמנחת העומר לבית המקדש ממחרת הפסח. כשם שרועה הצאן נדרש להקדיש את בכורותיו, כך בעל השדה מקריב את ראשית תבואתו.

 

יש לציין כי המילה 'אביב' נושאת שתי משמעויות שונות הנוגעות לביטויי ההתחדשות בעונה זו: בהקשר החקלאי משמעות המילה היא גבעול חלול, ומשמעות הדבר היא שגרגיר התבואה  נמצא בתחילת הבשלתו. במובן הרחב יותר המילה 'אביב' מתייחסת לעונה כולה, כפי שאנו מכירים אותה כיום. התורה משתמשת בשני מובנים אלו במקביל: במשמעות הראשונה - "והפִּשתה והשְׂעֹרה לא נֻכָּתה כי השְׂעֹרה אביב והפִּשתה גִבעֹל" (שמות ט' לא), ובמשמעות השניה -  "שמור את חודש האביב" (דברים ט"ז א).

 

ימים אלה של תחילת האביב הטבע כולו מתעורר לחיים חדשים. רבים מבעלי החיים מעמידים  צאצאים, העצים מחדשים את פניהם ופורחים לקראת הפֵרות העתידים לצאת מהם. האדם, גם זה בן זמננו, פותח את חלונו וחוזה בכל שפעת הטבע המתחדש. השתנות הנוף החיצוני מהדהדת בלבו של האדם המתמזג כולו בחדוות חידוש הטבע.

אין מתאימה יותר מעונה זו לחוג בה את הפסח, מציינת את לידת האומה.

הר' קוק קושר שני היבטים אלו באמירה "יציאת מצרים היא אביב לעולם כולו"  (מגד ירחים, הוצאת הרב קוק). הר' קוק טוען כי יציאת עם ישראל מעבדות לחירות מובילה לפריחת העולם כולו. ללידת עם ישראל יש השפעה קוסמית על כלל האנושות. לפי דבריו לידת ישראל היא הסיבה הקוסמית לאביב בטבע.

אני מבקש לחבר בין הפנים השונות של החג בצורה הפוכה. יציאת מצרים ארעה דווקא בעונת האביב בגלל תחושת ההתחדשות המאפיינת תקופה זו. רגשות ההתחדשות בתקופת האביב הן אוניברסאליות. הן קדמו ליציאת מצרים ומשותפות לכל יצור עלי אדמות. התחושות הללו נוגעות בנפש האדם בצורה הפשוטה והטבעית ביותר. הממד הלאומי הוא נדבך מורכב יותר, הנסמך על אותן תחושות כלל אנושיות הנוגעות לכל אדם באופן אישי בהתאם לאופי שלו. האדם החוגג את זיכרון יציאת מצרים מגבש בתודעתו את התחושות הקמאיות שהוא מכיר מן הטבע לכדי תובנות לאומיות על חירותנו כעם.

הדרך היחידה שהאדם יכול לחוש את הזיקה ללידת האומה היא דרך התחושות הטבעיות של התחדשות העולם.

לעניות דעתי, דברים אלו נכונים לא רק בנושא זה. התחושות האוניברסליות הן הבסיס הטבעי, הנוגע באדם באופן פשוט; רק על גבי תשתית זו יכולה להתגבש תודעה מובחנת לאומית ודתית. החיבור של אדם לזיכרון ההיסטורי הלאומי והתורני מתחיל תמיד מנקודת מוצא חוויתית, שאותה הוא מכיר באופן ראשוני וקמאי.    

אין ביכולתנו להבין את משמעותה של יציאת מצרים בלעדי ההקשר הרחב של  זריחת הטבע בימי ניסן ושל הסמיכות בין חג האביב לבין ההמלטות בצאן. 

_____________________________________________________________

הרב דוד ביגמן חבר קיבוץ מעלה גלבוע, עלה בשנת תשל"ו מארה"ב. נשוי לאריאלה, אב לשישה וסב לשניים. למד בישיבות מרכז-הרב ונצח ישראל. כיהן כרב קיבוץ מעלה גלבוע בשנים תשמ"ג-תשמ"ח, וכראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים בשנים תשמ"ז-תשנ"ב. ממייסדי "ישיבת הקיבוץ הדתי לבנות "(שהפכה למדרשת הבנות בעין הנצי"ב); פעיל בענייני חברה והלכה כבעיית מסורבי הגט, ארגון "מעגלי צדק" ושיח בין דתי וחילוני-דתי במסגרות שונות. מכהן כראש ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע משנת תשנ"ה.

_____________________________________________________________

דף ה-100 תודות וברכות

 

בשבת זו, פרשת אחרי מות, מתפרסם גיליון ה-100 של דף פרשת השבוע, באתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי. יחודו של הדף הוא בכך שהכותבים כולם, הם מאנשי הקיבוץ הדתי (בין אם חברים, בין אם תושבים) והם מגיעים מתחומי עיסוק והתעניינות שונים. הכותבים, מוסיפים פרשנות מיוחדת כל אחד מזווית הראייה המיוחדת שלו.

 

ובהזדמנות חגיגית זו, ברצוננו להודות לכל השותפים בפרויקט הגדול והיפה הזה:

לכותבים (לפי סדר הא'-ב'):

נריה אביישר, ליפא אהרוני, גלעד אוברמן, תרצה אורן, יוסקה אחיטוב, דניאל איילי, אבישג איילי-ויינברג, יואב איתן, אסתר אלכסנדר, הרב אחיה אמיתי, יהושע אניקסטר, שפרה אסולין, יכין אפשטיין, ראובן ארצי, שלום אשכנזי, עמיחי בינצויג, מיכאל בן אדמון, טוביה בן זאב, הרב דוד בן זזון, מנחם בן ישר, הרב ירון בן-דוד, הרב עמיהוד בניה, יוחנן בן-יעקב, מרדכי בר דרומא, נחום ברוכי, יוסף ברלוביץ, אברם ברניגר, יונתן בשיא, קדיש גולדברג, מרדכי גילה, שולי גל, לילי דרור, שמוליק דרורי, עדי הולצמן, חיים הופנברג, שמעון הקשר, שרגא וילק, הרב מרדכי ורדי, גילי זיוון, נח חיות, מיכאל (מיץ') חפץ ז"ל, יתרו יעקבס, גדעון ישראלי, הרב אלי כאהן, הרב עדיאל כהן, רחל כוכבי, עינת לב, צחי לב רן, הרב רונן לוביץ, רותי לזר, טל ליאון, סטיב ליס, מאיר ליפשיץ, ברל לרנר, צבי לרנר, דבי מייזל, שמריה מלר, עיריה מרדכי, שרית נוי, אלי סומר, הרב שמואל סלוטקי, זאב ספראי, שרה עברון, עמיקם עם שלם, חגי עמיצור, אברהם פולובין, צביקי פורת, חנן פורת, עדנה פורת-לובושיץ, עוזי פז, שמעון פיזם, אסתר פישר, ידידיה צור, שרית צ'ימבליסטה, אילה צרויה, הרב עמית קולא, זאב קיציס, גילה ו. קפלן, רחל קרן, יואל קרצ'מר-רזיאל, הרב מאיר רובינשטיין, נחמיה רפל, מרדכי שבט, עדי שגיא, שמעון שורק, אבינעם שטרית, שרקה שטרן, מרים שליסלברג, אמנון שפירא, ירון תאנה, דני תמרי

 

תודה מיוחדת לצוות היוזם והמקים: ליהודית גורפיין-לייש - העורכת הראשונה, ליאיר ריינמן, מזכ"ל הקבה"ד לשעבר, חברי המזכירות הפעילה ועובדי משרדי הקיבוץ הדתי.

 

זה הזמן להזכיר לכם, שכל אחד ואחת מכם מוזמן להצטרף לצוות הכותבים.

 

בברכת שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח,

חג חירות לבנינו היושבים בשבי ולכל עם ישראל

 

רוברט ברל, ג'רמי מייזל

וגילה ו. קפלן –              

מערכת דף פרשת השבוע

של הקיבוץ הדתי

 

 

 

אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il  ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: webmaster@kdati.org.il

 

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il 

דף פרשת השבוע כקובץ PDF להדפסה
דף פרשת השבוע כקובץ WORD

 
חסר רכיב