הקורא בן ימינו, אינו צריך לטרוח הרבה, כדי למצוא את המקבילות למדרש זה, במציאות בת זמננו. ברחבי העולם, מתרוממים מגדלים, בגאווה בלתי מרוסנת (רק לאחרונה נמסר על מגדל המתוכנן להיבנות בדובאי שגובהו צפוי להיות קילומטר!). מאידך, אנו רואים, כי בימינו ממש, ילדים קטנים ממשיכים לעבוד במפעלי טכסטיל, במטעי סוכר או בבתי חרושת לנעליים... לפי הארגונים הבינלאומיים העוסקים בכך, למעלה מ-200 מיליון ילדים בגילאי 5 עד 14עובדים בפעילויות "כלכליות"! ואם מי מהם נופל, לא נורא. העיקר שהמשלוח יגיע ליעדו במועד...
המלבי"ם [1879-1809] מוסיף ומסביר: "המגדל נבנה להטיל צל על ערכם של חיי אדם".
בתחילת ספר בראשית מציג בפנינו הסיפור המקראי את דאגתו של הקב"ה לכלל האנושות. "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" [בראשית ה' – 5] המבול קוטע את מה שהיה (ריסטרט), ומכאן בעזרת נח ומשפחתו העולם מתחיל ומתחדש. בבנית מגדל בבל, שוב אנו עדים למעורבותו הישירה של הקב"ה בהתנהלות האדם, בלילת השפות והפצה של כל בני האדם, איש איש למקומו.
האם "מגדל בבל" הינו מופע ראשוני למה שאנחנו קוראים היום עולם גלובאלי? האם עולם בו מדברים "כולם" שפה אחת, תרבות אחת היא עולם אידיאלי? או שמא ייעודו של האדם עלי אדמות הוא לפתח את חייו לפי אמונתו, תרבותו, מורשתו? ומה ייעודה של הבריאה?
בפירושו לספר בראשית, מביע הרד"צ - הרב דוד צבי הופמן [גרמניה 1921-1843] מחשבות נוקבות ואולי מפתיעות בעניין זה:
.. כתוצאה מפיזור-פירוד זה נתהוו האומות השונות, ולכל אחד מהם נקבעה ארצה על ידי יתברך. והעיקר, עקב זאת, נמנעה התדרדרות מוסרית כללית מוחלטת; כי כאשר מתדרדר והולך המוסר בארץ אחת, מגורש – או אף מושמד – עמה על ידי עם אחר שהנו בריא וחזק ממנו...
בתולדות העמים, חיים ופעילות נגד אלוהיים של עם אחד מופסקים על ידי הסתערותם של המוני עם קמאי, ותרבות חדשה מתפתחת על הריסותיה של קודמתה...
כל עוד האנושות עוינת את האלוהים, הרי שיש בפירודה לעמים שונים בעלי שפות שונות לעמים אויבים ומקנאים זה בזה, משום טובה ואושר לה כולה...
רק כאשר יתאחדו כל העמים כולם להסתפח בנחלת אלוהי אמת לעשות רצונו ולעבוד עבודתו, רק אז יהיה באחדותם משום ברכה להם, והאחדות הזאת תתקיים לנצח....
במילים אחרות, הרד"צ מעביר לנו כאן מסר והוא אומר כי תגובתו של ריבונו של עולם לנוכח מעשה מגדל בבל הינה שתילה של מעין מנגנון 'כוחות שוק', בעולם הזה, מהלך שבסופו של דבר יגרום לטובים(?) יותר לצלוח את משק פני ההיסטוריה.
מי שירצה לראות באמירה זאת של הרב הופמן קשר לתולדות העם היהודי במאות האחרונות לא בהכרח יטעה...
ביהדות יש גם דעה הרואה בריבוי הלשונות - שיהא כל אחד מדבר "כלשון עמו" ושלא יהיו הכל מדברים "שפה אחת ודברים אחדים"... יתרון.
כותב הרב פרופ' משה דוד קאסוטו [1951-1883]: "כל ההישגים בתרבות החומרית אינם שווים כלום בלי המידות הטובות בדרכי המוסר".
האם העולם של המאה ה-21 בו גושים של מדינות התאחדו - לרוב מסיבות כלכליות - טוב יותר מאשר פדרציות של מדינות 'לאום' בהם כל תרבות עשויה להתפתח? מי שביקר בארצות אירופה בשנים האחרונות פגש תחייה של תרבויות ודתות שהבולטות ביניהן הן: פריחת הדתות באירלנד, התרבות והשפה הוולשית, מחוז קטלוניה בספרד ובצרפת, אזור הבאסקים, וכמובן המדינות הקטנות שהתפלגו לאחר קריסת יוגוסלביה.
הסערות הכלכליות של החודשים האחרונים העלולות לטלטל את כולנו טלטלה עזה אינן, כנראה, אלא פרק קטנטן מ"סיפורי האחים להמן" הנוכחי, שאת סופו מי יישורנו. גאווה ומחשבה שניתן לייצר עוצמה רק מכסף, ללא גיבוי עולם ריאלי, היתה בבסיס אמונתם של אנשי דור הפלגה אז, ושל אבירי שוק ההון היום.
ומכאן, ראוי לחשוב אם הפסוקים שלפנינו מתארים חטא ועונשו, או שמא התפתחות חיובית לאנושות כולה?
בתשעה פסוקים בלבד מתואר לנו אחד האירועים המשמעותיים בתולדות האנושות לאחר המבול.
