פרשות השבוע המספרות לנו את סיפורו של יוסף ובית אביו יעקב מזמנות לנו יחד עם עיתוי קריאת פרשת מקץ - שבת חנוכה, שלושה מופעים שונים של השורש "מ.ל.ח" שיש ביניהם קשר הדוק.
המופע הראשון מצוין בשבת חנוכה : "על הניסים ועל הפורקן ... ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. המופע השני הוא החלום. רוב החלומות שהמקרא מציין נמצאים בפרשות שבסוף ספר בראשית. האם מדובר על סתם חלומות או על חלומות נבואיים?! נבואת אמת בדרך טבעה מתגשמת במציאות, ובמקרה של משפחת יעקב ע"י בני אדם. יעקב ואחריו יוסף הצדיק אוכלים הרבה "מלח" כדי להגשים את חלומותיהם זהו המופע השלישי של השורש "מ.ל.ח".
האם מקרה הוא שציינתי את שלושת מופעי השורש "מ.ל.ח" דווקא בסדר הזה?! הבה ונבדוק.
אחרי כל הייסורים שיעקב עובר הוא רוצה סוף כל סוף לשבת "וישב יעקב בארץ מגורי אביו".
וכידוע לכולנו שההתיישבות היא ערך חיובי, ולכן אחד מהפסולים לעדות הוא מי שאינו עוסק ביישובו של עולם , שזהו חטאו. ובכל זאת אומר רש"י במקום: "ביקש יעקב לשב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לשב בשלוה? אמר הקב"ה: לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לשב בשלוה בעולם הזה?
האסמכתא עליה יכול להיסמך רש"י נמצאת בספר איוב. על טענותיו באשר לייסוריו של איוב, עונה אליפז: "האדם לעמל יולד" – הייסורים הם חלק מייעודו של האדם העמל. ולכן אומר רש"י בעקבות חז"ל – הצדיקים ודאי לא צריכים לבקש שלוה. אך מה בעצם מסתתר מאחרי האמירות הללו מהי התפישה הרעיונית של רש"י בעקבות חז"ל?
על כך עונה הרב זאב קרוב: האדם כייצור רוחני אשר בו חלק אלוקה ממעל צריך להימצא בתנועה מתמדת, זוהי מהותו של העולם הרוחני, הפוך מהעולם החומרי. בעולם החומרי הכול נבחן על פי השלמתו ע"פ גימורו. הבניה הושלמה, האוכל מוכן וכו'. על כך אומרים החסידים, על משהו חושב שהוא צדיק גמור, שהוא " גמור "!! זאת מכיוון שהעולם הרוחני מעצם מהותו אינו יכול להגיע לשלמותו בעולם החומר המצומצם. השלמות היא בהתקדמות האין סופית של האדם – השלמות היא בהשתלמות.
עכשיו אפשר לסגור את המעגל ולהבין את סדר המופעים של השורש מ.ל.ח. אנחנו קודם מודים על המלחמות! כן, קראת נכון. אנו מודים לקב"ה על שנתן לנו כוח להילחם ביצרים, אך גם באויבים. בלי מלחמות אי אפשר להגשים חלומות. תחשבו לרגע על כל מלחמותיו האישיות של יעקב בבית אביו , מול עשו ואח"כ של יוסף מול אחיו ויותר מאוחר במצרים. והחלומות באמת התגשמו: בית יעקב הופך לעם המגשים את נבואת ברית בין הבתרים: "ויאמר לאברהם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה". ייסורים הבונים עם אשר מביא לאנושות בשורה דתית רוחנית חדשה – אל אחד מופשט המצווה את האדם.בתהליך הזה מתגשמים גם חלומותיו של יוסף: "...הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי". בזכות מאמציו הבלתי נלאים של יוסף הצדיק להגשים את חלומותיו הנבואיים, ובזכות עמידתו הבלתי פוסקת במבחן הוא מצליח לאחד את בית יעקב בשלום ומעבירם למחיה למצרים.המסד לעם ישראל התגשם.
הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בהגותו של הרב קוק , כדלהלן:
"החלומות הגדולים יסוד עולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ה' את שיבת ציון.
הגסות של החיים החברתיים, בהיותם שקועים רק בצידם החומרי, נוטלת את אור החלום מן העולם, את זוהר ההרחבה שלו, את עלייתו העליונה, מהמציאות הקודרת, עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה הארסיות של המציאות, חסרת זוהר החלום.
רק המכאובים הם יסורי אהבה, הם ימרקו את העולם, יבררו לו, כמה גדולה היא הטעות של המתפארים במציאות הלקויה, בעת אשר רק החלום החופשי, המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת האמת היותר הויתית של המציאות.
ואז שב החלום והיה למחזה ברור. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט".
( אורות הקודש. היגיון הקודש נ"ג )
