בהפטרה לפרשת בשלח אנו קוראים את שירת דבורה (שופטים, פרק ה')
לפני שאגש לעצם השירה, אבקש לדון בכמה נושאים הקשורים לשירה:
א. מה היו יחסי דבורה וברק?
ב. המוצדקת הביקורת התלמודית על דבורה הנביאה?
ג. מי חיבר את שירת דבורה?
ד. הערות קצרות על שירת דבורה
א. יחסי דבורה וברק.
דבורה היתה נביאה ושופטת בפועל (ראה שופ' ד', ד') ואילו ברק שר צבא. היחסים ביניהם נראים כיחסי הוקרה הדדיים, אך לדבורה היה לפעמים יחס ביקורתי לדברי ברק. דבר זה בא לידי ביטוי פעמיים:
1. ביציאה לקרב: דבורה מסכימה לצאת עם הצבא תוך כדי ביקורת: "ותאמר: הלך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא וגו'" (שם, שם, ט'). לברק קיווה ברק להפיח רוח קרב בעם בזכות הצטרפותה של דבורה לכוחות הלוחמים. דבורה מצידה לא יכלה להבין שדבר ה' יתקבל בתנאי.
2. הסיבה לקרב פעם שניה ערערה דבורה על ברק בשירה. ברק ראה את הסיבה למלחמה במצור המוחלט שהטילו חיילי סיסרא על ישראל ואילו דבורה השיבה לו, שסיבת המלחמה היתה שעם ישראל עזב את ה' ובחר לו אלוהים זרים.
ב. המוצדקת הביקורת התלמודית על דבורה הנביאה?
אביא רק שתי דוגמאות בהם נמתחה ביקורת על דבורה:
1. יוהרה: "חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל (שם, ה', ז'). אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר... אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו... מדבורה דכתיב: חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה וגו'" (בבלי, פסחים, ס"ו, ע"ב). רש"י שם: "עד שקמתי דבורה- יוהרא, שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת בעצמה".
לכאורה ביקורת מוצדקת, אך לא בהכרח, צורה זו של "שָׁקַמְתִּי" משמשת בעברית ארכאית צורת נוכחת, כלומר יש להבין כך את הפסוק: עד שאַתְּ קַמְתְּ דבורה. בידוע מְשמרות השירות במקרא צורות לשוניות ארכאיות. האם יש לצורה פעלית זו אח במקרא? כן! חברנו מנחם בולה זצ"ל גילה אותה ופרש אותה, ראה דעת מקרא ירמיהו, ב', ל"ג: "...לִמַּדְתִּי(=כתיב) את דרכיך", לִמְַּדְתְּ (=קרי). וזו לעתים קרובות משמעות הכתיב והקרי, שהכתיב מְשמר צורה לשונית עתיקה, שעשויה לא להיות מוכרת, כאשר הקרי משקף את הצורה החדשה המקבילה. ראה גם את דברי מנחם בולה באותו פרק, פסוק כ'.
אמנם אין זאת הוכחה מכרעת נגד הפירוש התלמודי, אך יש אפשרות לפרש אחרת. ועוד שני נימוקים לטובת הפירוש האחר, שלא היתה יוהרא בדבריה:
א. בחלוקה, שחילקתי את השירה להלן, לא נאמרו המילים על ידי דבורה אלא על ידי ברק.
ב. קשה ליחס לאישה נפלאה זו שמץ של יוהרא.
2. .מי יוצא לדרך?: ביקורת נוספת על דבורה - "ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי וגו' (שופ', ד', ו) ואילו היא לא הלכה אליו..." (בבלי, מגילה, י"ד, ע'ב). את הביקורת הזאת איני מבין כלל. אולי דבורה היתה זקנה ואילו ברק בחור צעיר? ועוד, כל הדרכים היו בחזקת סכנה, איך דבורה יכלה לנוע? דרך אגב, יש גם מדרשים, שיש בהם בקורת חיובית על דבורה, ולא רציתי להאריך עוד.
ג. מי חיבר את שירת דבורה?
לכאורה עונה הכתוב על שאלה זו: "ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר" (שופ', ה', א'). אין זה פסוק קל, יש כאן קושי של אי התאמה במין ובמספר בין נשוא ובין נושא. ידוע שבמקרא ובשפות שמיות עתיקות אין לפעמים התאמה כזאת, כאשר הנשוא קודם לנושא. נביא שתי דוגמאות מן המקרא: א. "אז ישיר משה ובני ישראל וגו' " (שמ', ט"ו, א') כאן אין התאמה במספר. ב. "ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' " (במ', י"ב, א') כאן אין התאמה לא במספר ולא במין כמו בפסוק שלנו. הפירוש המקובל לפסוק האחרון הוא שמרים היתה היוזמת. יתכן שגם בשירת דבורה עיקר היוזמה לשירה היתה בידי דבורה, אך מה חלקו של ברק? אליצור מייחס לו ליווי, אך לשם כך נחוץ פזמון חוזר ואין. נוסף על כך חשתי, שיש כאן משהו לא אחיד בשירה. שני שיקולים אלו הביאו אותי להחלטה לבחון, אם אין כאן שירה לסירוגין שבה גם לברק חלק.
הבעיה היא, כיצד למצוא קנה מידה אובייקטיבי לחלוקה מעין זו. הנחתי, שנביאה תרבה להשתמש בשם ה', דבר שאינו הכרחי אצל ברק. הנחתי כמו כן, שאישה כדבורה לא תאמר למשל פסוק גס ומשפיל כגון: "רחם רחמתיים לראש גבר" (שופ', ה', ל'). לעומת זאת הנחתי, שברק יעסוק בעיקר בנושאים צבאיים. בצורה כזאת קבלתי חלוקה כמותית כמעט סימטרית, שבה חלק גם לברק ונדמה לי שע"י קריאה זו "בשני קולות", קיבלנו ראייה שונה לגבי השירה כולה.
שירת דבורה.
להלן הערות ללווי קריאת השירה. את השירה אומרים דבורה וברק לחילופין (מומלץ לקרוא בצמוד לטקסט מן התנ"ך):
- פסוקים ב'-ה' - המחברת היא דבורה, כי חותמה הוא שם ה', המופיע בקטע שש פעמים. התוכן: הבעת תודה לה' על ההצלה הניסית שה' נלחם בסיסרא. הבעת תודה לה' גם היא מסימני ההיכר של דבורה.
- פסוקים ו'-ז' - קטע זה מיוחס לברק. כאיש צבא הוא דן בגורמים שהביאו את המלחמה וכן בגורם שסיים את המלחמה שזו דבורה. על הצורה "עד שקמתי" ראה במבוא (ב.). זה שאין שם ה' מופיע בקטעים של ברק אינו מעיד על חוסר אמונה בה', יתכן שהיה זהיר בשימוש בשם ה'.
- פסוקים ח'-י"א: הדוברת - דבורה - שוב שם ה' שגור בפיה, כמו שרש"י מעיר לגבי יוסף (בר', ל"ט, ג', ד"ה "כי ה' אתו"). בקטע זה מופיע שם ה' פעמיים. בקטע הזה מבקרת דבורה את ברק. ברק טען שסיבת המלחמה בהתנכלויות של הכנענים ואילו דבורה מתקנת לו: לא הכנענים הם הגורם למלחמה, אלא ישראל, שבחרו להם אלוהים חדשים ועזבו את ה'- "אז לחם שערים", אז החלה המלחמה על השערים. ברק הדגיש את הסיבות הצבאיות ואילו דבורה הדגישה את הסיבות הדתיות. בלי השירה לסירוגין לא היינו רואים מחלוקת זו. שוב חוזרת דבורה בדרישה מן הנהנים מתוצאות המלחמה לספר את צדקות ה' ולהודות לו.
- מחצית ראשונה של פסוק י"ב – הדובר ברק: כאן ברק מעודד את דבורה להמשיך בשירה, אולי עוד תגדל התלהבות החיילים.
- המחצית השניה של פסוק י"ב – י"ג - הדוברת דבורה:במחצית השניה של פסוק י"ב מעודדת דבורה את ברק לסיים מה ששייך למלחמה, למשל לשבות שבויים,. את פסוק י"ג פירשתי קצת אחרת מאליצור. "שריד" הוא ישראל, "אדירים עם" = כנען. דבורה מהללת את מתנדבי ישראל, שלמרות הפער הגדול בכח הצבאי לא פחדו להתנדב למלחמה, אך גם ה' הלך עם גיבורי ישראל.
- פסוקים י"ד – כ"ב – הדובר ברק: ברק מהלל את השבטים המתנדבים למלחמה, אבל גם כועס על המשתמטים ולועג להם. זבולון נזכר פעמיים לשבח, בפעם השניה כדי לנגח את היושבים על שפת הים. הרי גם בני זבולון ישבו על יד הים (אליצור). קשה לי בפסוק ט"ו, שברק מדבר על עצמו בגוף שלישי, אם כי זה אפשרי, אלא שהסיבה אינה מובנת לי.
- פסוקים כ"ג – כ"ז - הדוברת דבורה: פעמיים אזכור שם ה'. גם דבורה ביקשה לשבח את הראויים לשבח ולגנות את המגונים, אך בניגוד לברק התחילה בגנות וסיימה בשבח. ברק כעס על שבטים שלא באו להילחם ואילו דבורה כעסה על מרוז שלא באה לעזרת ה', כי הגשת סיוע ללוחמים בעיניה היא מצוות ה'. לעומת זאת, הללה דבורה את יעל, שאינה מזרע ישראל, על שהרגה את סיסרא, האויב הגדול של ישראל.
- פסוקים כ"ח עד ל' - הדובר ברק: השלל, בימי קדם היה חלק חשוב במלחמה. מן השלל שלמו לחיילים השכירים, הביאו מתנות לנשים. בין המתנות היקרות היו בנות צעירות, שעבדו במלאכות בית ועוד. לשלל זה לא זכה האויב. אין לברק רחמים על אם סיסרא, אולי אין זה מתאים למפקד צבא.
- קטע אחרון - המחצית הראשונה של פסוק ל"א - הדוברת דבורה: דבורה שהתחילה את השירה גם מסיימת אותה, בתפילה לה' וכמובן גם בקטע זה לא יחסר שם ה'.
