שבת תרומה מזמינה אותנו לערוך השוואה בין המשכן לבית המקדש כפי שמופיעים בפרשת השבוע ובהפטרה אותם אנו קוראים השבת.
ההבדלים בין המשכן למקדש נוגעים במספר תחומים עקרוניים, ובתוכם ניתן להציג הבדלים נוספים הקשורים בפרטים.כפי שהתרגלנו (בחיים...) ניתן לרכז את הדברים בשלוש נקודות:
א. הבדלים הקשורים בזמן ובמקום.
ב. הבדלים הנוגעים בתפקידי המשכן והמקדש.
ג. נושאים טכניים- לוגיסטיים (שאולי ניתן למצוא בהם טעמים עמוקים יותר).
הבדלים הנוגעים בזמן ובמקום
המשכן הנבנה במדבר הוא מבנה זמני הניתן לפירוק והרכבה בצורה מהירה ופשוטה והוא למעשה מהווה המשך בנוי למעמד הר סיני (מוטיבים דומים מציינים את מעמד הר סיני ובניית המשכן).
המשכן הוא מוצר ארעי לתקופת הנדודים. הוא מותאם למציאות בה חיים בני ישראל. המשכן מלווה את השבטים שבמהלך שנות המדבר מתגבשים והופכים לעם. המשכן הוא "פרויקט עממי", עם אדריכלות המתחשבת בסביבה ובאמצעים הקיימים בשטח. המשכן נבנה בעזרת "עבודה עברית" ובכספי תרומות מבית בלבד.
המקדש הוא סיפור שונה לחלוטין, המקדש הוא מבנה קבע הנבנה במקום מסומן מראש והוא למעשה המשך היסטורי (לפי המדרש) של מקום העקידה (הר המוריה).
המקדש נבנה לאחר שהושלמה הכניסה לארץ,הושלם מפעל ההתיישבות (ההתנחלות), דוד המלך ובנו שלמה, ביססו וייצבו את מקומה של מלכות ישראל כגורם מרכזי באזור, רק בשלב זה נשלמו התנאים שאפשרו לגשת לבניית מקדש הקבע.
בניין המקדש הוא "פרויקט" ממלכתי, באחריות המלך. התכנית האדריכלית נבחרה לאחר מכרז בין- לאומי, הציוד, החומרים והביצוע הם ברמה הגבוהה ביותר, וכמובן שהם נמסרו לבעלי המקצוע הטובים בעולם. המימון לבניית המקדש הוא באחריות המדינה, הכסף מגיע מגיוס כספים של מיסי חובה ("ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל).
תפקידי המשכן והמקדש
למרות שהשמות "משכן" ו"מקדש" מתחלפים ביניהם, המשכן הוא בעיקר "אוהל מועד" ו/או "משכן העדות". המשכן הוא מקום של תורה, מקום בו מתוועדים משה והקב"ה. המשכן אינו משכין קדושה במקום מושבו הזמני. כאשר המשכן נודד מתחנה לתחנה, לא נשארת קדושה במקום הקודם.
המקדש בניגוד למשכן שהוא אוהל המוכן לתזוזה, הוא מבנה קבע,המדגיש את חשיבות המקום ואת קדושת הקבע של המקום. המקדש הוא מקום של תפילה (תפילת שלמה המלך: "...לשמוע אל הרנה ואל התפילה.."). בנוסף לנדבך המרכזי של התפילה, היה במקדש גם קול תורה. בלשכת הגזית שבמקדש ישבו חכמי הסנהדרין- "מוריה" ומשם יוצאת הוראה לישראל.
המשכן היה בעיקר מקום השכינה, מימוש השכינה ממעמד הר סיני לחיי היומיום של בני ישראל בעת נדידתם במדבר. המשכן הוא מקום בו השמים מתכנסים לארץ.
המקדש שוכן במקום קבע , מקום של קדושה, מקום בו הארץ שואפת לשמים.
במשכן, השראת השכינה הייתה מעל ארון העדות, ללא קשר למיקום גיאוגרפי. המשכן נע ממקום למקום, ועל כן ייחודו של מקום השראת השכינה על הארון - "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות" (שמות כ"ה,כ"ב). המקדש, לעומת זאת, מייצג את "המקום אשר יבחר ה' א-להיכם בו לשכן שמו שם" (דברים י"ב,י"א), ועל כן מיקום השכינה איננו נובע דווקא ממקום הארון, אלא מן המקום הגיאוגרפי שלו. השראת השכינה הייתה ונשארה על הכרובים, אולם הכרובים במקדש הם חלק מהבית, ולא חלק מן הארון.
בתוך ההבדלים אנו מוצאים נושא מרכזי משותף: שכינת ה' - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.." (פרשה), "ושכנתי בתוך בני ישראל" (הפטרה).
נושאים טכניים-לוגיסטיים
יש הרבה מה לבדוק ולברר בהקשר של הנושאים הטכניים של המשכן וכליו וההשוואה עם בית המקדש. פרט לעובדה שבמקדש נשמר היחס בין האורך לרוחב כפי שהיה במשכן, מתקיימים שינויים רבים. נשמור את הבדיקה בסוגיה זאת להזדמנות אחרת.
סיכום
התורה מקדישה ארבע פרשות לציווי ולביצוע המשכן. אנחנו צריכים להקדיש מחשבה רבה ומתמשכת, בכדי להבין מה רצתה התורה לומר לנו בפירוט ובהרחבה שלפנינו.
אני מבקש לסיים בדבריו של הרש"ר הירש (שמות ל"ו,ח') על בניית המשכן:
"נשים אל ליבנו שהמשכן לכל חלקיו אינו אלא סמל וששום דבר אין לו קיום סמלי אלא אם כן נעשה בכוונת מכוון לשם תכלית סמלית זו.
