הקדמה
בעת מותה התגוררה, כנראה, שרה אמנו בקרית ארבע בחברון:
"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען" (בראשית כג/ב).
יצחק בנה לא מוזכר בעת מותה ולא בקבורתה:
"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה.." (שם כג/יט).
זאת בניגוד להזכרת תפקידו בקבורתו של אברהם אביו:
"ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה" (שם כה/ט).
האם יצחק היה נוכח בקרית ארבע במות אימו ובקבורתה?
עקידת יצחק
התורה אינה מבארת מהיכן יצאו אברהם ויצחק אבותינו אל הר המוריה, אך ניתן להניח שהמשפחה התגוררה יחד בקרית ארבע לפני נסיון העקידה. לאחר העקידה, מדגישה התורה כי אברהם הלך להתיישב בבאר שבע:
"וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע" (שם כב/יט).
על פי סמיכות הפרשת ומסורת רבותינו, שרה נפטרה בחברון בסמוך לעקידה, שם גם התגוררה (בראשית רבה נח/ה). אברהם בא לקבורתה, כנראה מבאר שבע:
"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון.. ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה" (שם כג/ב).
שמו של יצחק אינו מוזכר לאחר העקידה ושואלים רבותינו:
"ויצחק היכן הוא? ר' ברכיה בשם רבנין אמר: שלחו אצל שֵם ללמוד ממנו תורה"
(בראשית רבה נו/יא).
על פי מסורת זו יצחק נשלח ללמוד תורה אל שם בן נח, כנראה בארץ כנען כפי שנלמד מצווי הקב"ה ליצחק שלא לעזוב את הארץ גם לא בשנות הרעב:
"אל תרד מצרימה" שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך (רש"י בראשית כו/ב).
לאחר מות שרה שלח אברהם את עבדו להביא אשה לבנו מחרן. בעת המפגש בין רבקה ליצחק רואה התורה חשיבות לציין את מקום מגורי יצחק:
"ויצחק בא מבא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב" (שם כד/סב).
"באר לחי ראי" היא הבאר המוזכרת בעת בריחת הגר מפני שרה, שם התגלה לה מלאך ה':
"על כן קרא לבאר באר לחי ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי ראי" (שם טז/יד).
הדגשת הימצאותו של יצחק עם ישמעאל והגר מוסברת במדרש (רש"י ע"פ בראשית רבה) ביוזמה של יצחק להחזיר את הגר אל אברהם אביו לאשה.
אך במדרש גם הסבר שונה ועל פיו, אחר העקידה עבר יצחק לגור עם הגר וישמעאל:
"והוא יושב בארץ הנגב" ישב עם אלמנת אביו שאמרה "באר לחי ראי" לחי העולמים. (מדרש אגדה).
ליחסי יצחק אבינו עם הוריו, התייחס דב רפל מקבוצת יבנה. על פי הבנתו, מעשה העקידה גרם לנתק בין יצחק להוריו. יצחק ראה את אברהם אביו שולח את ידו לקחת את המאכלת לשחטו, וכן תהה האם גם אמו היתה שותפה להחלטה. יצחק לא יכול היה לחזור לשגרת חייו עם הוריו. ואכן בירידה מהר המוריה למרות שאברהם הבטיח לנעריו "ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם" (בראשית כב/ה) מדגישה התורה כי אברהם שב לבדו.
וכך נראה להציע כי יצחק לא התגורר בקרית ארבע עם אימו שרה וגם לא עם אברהם אביו בבאר שבע, אלא עבר לגור לאחר העקידה דווקא עם אחיו ישמעאל ועם אמו הגר, מהם רצו להרחיקו.
שינוי גישה ונישואי יצחק
התחלת שינוי היחס להוריו והתעוררות הגעגועים של יצחק אבינו לשרה אימו, יתכן וניתן למצוא בפרטים שמדגישה התורה קודם לפגישתו עם רבקה:
"ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב. ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" (בראשית כד/סב-סג).
כנראה בלי שידע על שיירת אליעזר ורבקה, יצא יצחק להתפלל ב(הַ)שדה. יתכן והכוונה לשדה המיוחד שנקנה בחברון על ידי אברהם אביו:
"ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה מאת בני חת" (שם כג/כ).
וכך אמנם מצאנו בזוהר:
"וכי לא הוה ליה ביתא (וכי לא היה לו בית – י.א) או מקום אחר להתפלל, אלא אותה השדה היה אשר קנה אברהם סמוך למערה." (זוהר חיי שרה)
בעובדת חזרתו של יצחק מהנגב אל מקום מגורי אימו בחברון, יש ביטוי עז של געגועים אליה לאחר מותה. והנה דווקא שם, בעת תפילתו, פגש יצחק בשיירת הגמלים שהביאה את רבקה וכמובן שלא במקרה, כמו שהגדיר לבן ובתואל בחרן: "מה' יצא הדבר" (בראשית כד/נ).
את השלמת מהלך חזרתו לבית אמו, עשה יצחק בעת נישואיו לרבקה:
"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (שם כד/סז).
הביטוי "וינחם" מתבאר בשתי דרכים. יש בו ציון נחמה והקלה בצערו על חסרונה של אימו, אך יתכן ויש בו גם צער על יחסו לאימו, כדוגמת הפסוק: "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו" (שם ו/ו).
התפילה בחברון והבאת רבקה אשתו אל אהל שרה אמו, כהתחלת דרכם הזוגית, מתבארים כהתפייסות והסכמה עם דרכה האמונית והחינוכית של שרה אמו, והכרה בנחיצות הערכים עליהם לחמה באומץ ובנחישות. ערכים אלו הכרחיים למי שנועד להמשיך את דרכם של אברהם ושרה העבריים. מעשי יצחק בולטים במיוחד לאחר שבשלב הקודם בחייו בחר לגור דווקא עם ישמעאל והגר. שינוי זה היה הכרחי להמשך בניינו התקין של עם ישראל על ידי אבות האומה.
