י"ג אלול, תשע"ב, 31.8.2012
גיליון מס' 324
פרשת כי תצא
"לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב, ג)
מאת רחל רייך, קיבוץ עין הנצי"ב
בפרשת כי תצא ישנו מגוון רחב של חוקים, מהם חוקי מלחמה, חוקי משפחה וחוקים חברתיים הקובעים נורמות של התנהגות. מבין כל אלה, נתרכז בשלוש מלים בלבד, המסכמות את חוק השבת אבדה:
דברים פרק כב
(א) לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: (ב) וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: (ג) וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם:
כיצד עלינו להבין את שלוש המלים בסוף פסוק ג'? האם זו קביעת עובדה או שמא איסור? אונקלוס מתרגם: 'לית לך רשו לכסיותיה'. הוא הבין אפוא שיש כאן איסור. בעל ספר החינוך מונה מלים אלה במספר מצוות 'לא תעשה'. אבן עזרא אומר בצורה לקונית: "כחביריו". הוא מתכוון לפסוקים נוספים בספר דברים בהם מופיע הביטוי "לא תוכל", ואף הם במשמעות של "אינך רשאי":
...לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: (יז, טו )
...לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר: (כא, טז ).
אין ספק שמדובר בפסוקים אלה לא על חוסר יכולת מעשית, אלא על צו מוסרי.
כך גם ראינו בשמות יט, כג שמשה מגיב על איסור חוזר מה' לעלות על הר סיני:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ": ורש"י מציין שם: "... ולא יוכלו לעלות שאין להם רשות:"
לפי תפישתו האידיאלית של משה, אין הבדל כלל בין אי-יכולת מעשית לאי-יכולת מוסרית. מאחר שה' אסר לעלות בהר, הרי שאין בני ישראל יכולים לעלות בהר.
הוא הדין לגבי הפסוק שאנו דנים בו. כיון שהתורה מצווה עליך להשיב את אבדת אחיך, למרות הטרחה הכרוכה בדבר, אסור לך להתעלם ממנה, וכדברי רש"י: "לכבוש עינך כאילו אינך רואה אותו". האמפתיה הנדרשת כלפי 'אחיך' אמורה להיות מופנמת כל-כך, עד שלא תהיה מסוגל להתעלם ממנו.
נראה לי, שלא כיוונה התורה לעניין השבת אבידה בלבד, אלא שטמונה כאן אזהרה שלא להתעלם מכל המצוקות של אחינו. בשלושת הפסוקים א-ג חוזרת המלה "אחיך" חמש פעמים! כמאמר החכם בספר משלי (יז, יז): "בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד": כשזולתך בצרה, היחלץ לעזרתו, כפי שהיה עושה אח לאחיו.
צרכי עם ישראל מרובים, ואין בכוח הפרט לתקן את כל העוולות והמצוקות שבחברה. אך מאידך, אין עלינו להתעלם ולהסתגר בבועה שלנו, תוך שמירה על נוחיותנו.
כאן המקום לומר כמה מלים של הערכה לקיבוץ הדתי ולבניו הנרתמים למבצעים ברוכים של עזרה לזולת, בין אם בשנת הש.ש. שלהם ובין בהזדמנויות כגון קייטנה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. מי שזכה לראות את המסירות בה לוקחים על עצמם בנינו את המשימה הקשה הזו, מנטאלית ופיזית, זכה לקבל מהם שיעור מעשי בקיום המצווה הזו של "לא תוכל להתעלם".
