כ"ד חשון, תשע"ג, 9.11.2012
גיליון מס' 333
פרשת חיי שרה
עסקת הנדל"ן הראשונה שהובילה אותנו להולילנד (ארץ הקודש)
מאת יתרו יעקבס, קיבוץ עלומים
את המשא ומתן בין אברהם אבינו האונן ובין בני חת, יש לחלק ל-3 חלקים:
1- אברהם אבינו מול בני חת
2- אברהם אבינו מול עפרון, חלק א'
3- אברהם אבינו מול עפרון – הסחיטה.
כאשר אברהם פונה אל בני חת הוא מתאר בדיוק מה הוא מבקש: “אחוזת קבר". פירוש הדבר: הוא רוצה אחוזה שתהיה שלו לתמיד.
מכאן ועד סוף המשא ומתן המילה "שמע" תופסת מקום מרכזי. “שמע" לא במובן הפיזי, כי את השמיעה הפיזית מגדירה המילה האזנה ("האזינו השמיים"), אלא שמיעה במשמעות של קבלת תוכן הדברים ואמונה בהם. דוגמא לפרוש המילה שמיעה אפשר למצוא במצוות "שמע ישראל", שהרי אדם היושב לצידו של אדם אחר ושומע אותו אומר בקול "שמע ישראל" אך הוא איננו מתייחס אליו, הרי שלא קיים מצוות "שמע ישראל".
אם כך, כשבני חת פותחים עם המילה "שמענו" כוונתם היא: תבין אותנו, ותקבל את אשר בכוונתנו, והם מדגישים: "במבחר קברינו קבור את מתך. איש ממנו את קברו לא יכלה...” כלומר, אצלנו לא מדברים על אחוזה. המסר שהם מעבירים לאברהם הוא – קח איזה קבר שתרצה, אך הקבר יישאר של בעל הקבר, ובמלים פשוטות הם מסרבים לבקשתו, ולכן פונה אברהם אל עפרון.
בשיחה עם עפרון אברהם מדגיש שוב את המילה "אחוזת קבר", אך יתרה מזאת, היות והוא רוצה לקנות את הקבר כאחוזה, בקשתו הופכת למעין עיסקת נדל"ן: אברהם מפרט בדיוק מה הוא מבקש – אך ורק את המערה, שהיא בקצה השדה. המשמעות היא שאם עפרון ימכור לו את המערה אשר בקצה השדה, הרי שהשדה בעצמו לא יפסיד מערכו! לזה עונה מיד עפרון: “שמעני (תבין אתה אותי), השדה והמערה אשר בו....” כלומר, אינני מוכן להפריד בין המערה לשדה. זאת עסקת חבילה. לקחת את המערה, לקחת את כל השדה. מעניין שעפרון איננו מתייחס כלל לבקשת "האחוזה". כל אחד יכול להבין מכך מה שהוא בוחר...
אברהם מבין שמחוסר ברירה עליו לקנות את כל השדה, כולל המערה!
הפעם הוא משתמש במילה "שמעני", ואף עפרון משתמש באותה מילה. מכאן ועד סוף החלפת הכסף הרב, המילה "אחוזה" איננה מופיעה שוב.
ובכל זאת, כדי למנוע אי-הבנות, התורה מסכמת את העיסקה: “ויקם השדה....והמערה אשר בו... לאחוזת קבר...”
