ה' כסלו, תשע"ה, 27.11.2014
גיליון מס' 435
פרשת ויצא
"מה נורא המקום הזה" - מה ושל מי המקום הזה?
מאת קדיש גולדברג, קיבוץ טירת צבי
יש
בני אדם שמשִׂימין אבן תחת ראשם ליל ט' באב, ורמז לדבר "וַיִּקַּח
מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" (כח,יא) וגו', ובית המקדש ראה דכתיב - וחורבן ראה.
(הגהות מרדכי, הלכות תשעה באב)
****
כתיב
"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם"(כח,יא), וכתיב "וַיִּקַּח
אֶת הָאֶבֶן"! (כח,יח) אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד,
וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו. תנא: וכולן נבלעו באחד. (בבלי חולין, רש"י)
****
[...] יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר "וַיִּפְגַּע
בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם" (כח,יא), ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר "וְאַתָּה
אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה [...] וְאַל תִּפְגַּע בִּי (ירמיהו
ז,טז) ". (בבלי ברכות)
האמנם
"אין פגיעה אלא תפילה"? – והא כתיב "וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת"!
(מלכים א ב, מו) אלא שלש לשונות "פגע" הם: לשון פגש; ולשון הפציר, ולשון נגע לרעה. (מדרש חדש)
****
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם...
(כח,יא), וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן" (כח,יח) פסוקים אלו ניתנים לדרוש
מראשיתם לסופם והפוך. דרוש ביעקב: " וַיִּפְגַּע (בא והתפלל) בַּמָּקוֹם"
-- " וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן [...] וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה". דרוש
בישמעאל: "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" – "
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם". (מדרש חדש)
****
ישראל
אומר: שלי ההר. ישמעאל אומר: ההר שלי. ישראל
אומר: הבטיח ה' לאבינו אברהם בברית לתת לנו את הארץ הזאת. ישמעאל אומר: הלא כתוב
בפרקי דר' אליעזר, פרק ל"ה: "וַיִּשְׁתַּחוּ
אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ" (יח,ב), אמרו היבוסים: אנו יודעים שעתיד הקב"ה
ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האלה, כרות עמנו שבועה שאין ישראל יורשים את עיר יבוס
(ירושלים) כי אם ברצונם." ואין אנו רוצים.
ישראל
אומר: והלא כתוב: "ואחר כך קנה (דוד)
את עיר היבוסי לישראל במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם"! ישמעאל אומר: היכן
כתוב? ישראל אומר: בפרקי דר' אליעזר פרק ל"ה. (מדרש חדש)
****
אמר
ריב"ל: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנא': "מְלֹא כָל
הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו,ג). (פירוש שטיינזלץ: ומפני כבוד המקום
צריך לנהוג בענווה ובשפלות קומה) (בבלי קידושין) דברי ריב"ל בכל מקום ומקום
נאמרו, קל וחומר בהר הבית, דכתיב: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה
כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (כח,יז). המקום הוא
בית אלוקים ושער השמים רק עבור הענו ושפל הקומה החש באפסותו לעומת
ה"נורא", אבל לא עבור המהלך בקומה זקופה. (מדרש חדש)
***
ישמעאל:
"שלנו הר הבית" ישראל: "לנו ניתן, דכתיב בפרשת "ויצא":
"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך". ליסטים אתם. ישמעאל: הלא
לימדכם רבכם רש"י: "הם (ישראל) אומרים להם (לעמים) כל הארץ של הקב"ה
היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
בא בעל הבית, נטל מכם ונתנה לנו. (מדרש חדש)
***
ישראל:
בהר שלי אתם יושבים.
ישמעאל:
קנינו בקניין שָנִים. דורות יושבים אנו בהר ולא מחיתם.
ישראל:
בשווקים (מקומות רחוקים) היינו, ולא יכולנו.
ישמעאל:
גם משם יכולתם למחות, חברך חברא אית ליה. (חבר מספר לחבר)
ישראל:
אנוסים היינו, השביענו הקב"ה בשלש שבועות שלא למחות.
ישמעאל:
היא הנותנת.
והקדוש
ברוך הוא מה הוא אומר? לא שלך הוא ולא שלך הוא, אלא "לִי כָּל-הָאָרֶץ" (שמות
יט,ה). שלי הבית ושלי ההר. "בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל
הָעַמִּים" (ישעיהו נו,ז). ואַתֶם - "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ
בְּכָל הַר קָדְשִׁי (שם יא,ט). (מדרש חדש)
