כ"א אדר, תשע"ה, 12.3.2015
גיליון מס' 450
פרשת ויקהל-פקודי
המשכן והשבת
מאת עוזי פז, עין
הנצי"ב
שתי
שאלות עולות מפרשת המשכן – השאלה הראשונה היא מה הקשר בין מצוות השבת לבין מעשה
המשכן? והשניה – מדוע כאשר ה' מורה למשה את מעשה המשכן [פרשיות תרומה –תצוה] נזכרת
השבת לגמרי בסוף, ואילו בדברי משה לעם [פרשת ויקהל ] הוקדמה השבת
לפני מצות המשכן?
לשאלה
הראשונה ישנה תשובה ידועה של חז"ל: מהסמיכות של מלאכת המשכן למצוות השבת אנו
לומדים את ל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.
אך
ישנה תשובה נוספת לכך – מצוות השבת באה ללמד שבסולם הערכים של כלל מצוות התורה,
המשכן איננו עומד בראש המערכת. כך יש להבין את המלה הקטנה, אך חשובה אשר בה התורה
מעבירה אותנו ממעשה המשכן לאיסורי המלאכות במשכן: "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת
הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (לא,יג), ללמדנו שעם כל
חשיבות מעשה המשכן אשר מטרתו לציין את השראת השכינה בתוכנו, השבת עולה עליו ולכן
אין לעשות כל מלאכה בשבת, אפילו לא להמשיך בבנין המשכן.
ייתכן
שבזה גם יוצאת התורה נגד עובדי הבעל שהיו מכינים את הזהב ששה ימים וביום השביעי
מצפים בזהב את כותלי היכל הבעל. (בהזדמנות זאת כדאי להזכיר
שהרעיון של שבוע אשר בו ששת ימי מעשה + יום קדוש בא לעולם מהתורה והוא קשור לאמונה
בבורא יחידי לעולם. לכן מקום המצווה בעשרת הדברות צמוד למצוות ייחוד ה']).
בעניין
השוני באזכור השבת בפרשות תרומה תצווה, לעומת ויקהל, יש לציין ראשית לכל, שכך
בדיוק הורה ה' למשה בפרק לא פסוק י"ג. לאחר צו ה' למשה על המשכן הראה העם
בחטא העגל עד כמה חשובה לו המחשה גשמית לנוכחות ה', לכן עצם הקמת המשכן עלולה
הייתה חס וחלילה להיות מעין תחליף לאותה הגשמה. אנו מכירים היום אנשים שהופכים את
מלאכתם היום-יומית למעין "דת עבודה", והיא עומדת בראש מעיינם, לפעמים
אפילו יותר מטיפוח משפחתם.
מקדים אפוא משה לעם
שעדיין לא שכח את התלהבותו ממעשה העגל, ומכריז: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם
ובעודם מצפים לשמוע במה עליהם לטרוח כדי
לכפר עוון העגל, מפתיע אותם משה באמרו: אל תעשו !!! "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה
בוֹ מְלָאכָה יוּמָת" (לה,ב).
השביתה
ממלאכה ביום השבת חשובה יותר מכל עשייה, ואפילו ממלאכת המשכן! בדרך זאת מלמדת
אותנו התורה שעל אחת כמה וכמה אין להתיר כל מלאכה לכל מטרה אחרת שהרי איזו משימה
יכולה להיות גדולה יותר מהקמת משכן לה'?!
כך
בשומרנו את השבת על כל הלכותיה ודקדוקיה אנו הופכים את היום החשוב הזה ל"מקדש
בזמן".
כך
עבודת ה' המופשטת והמקודשת דווקא בשביתה ממלאכה חשובה עד מאד, מקרבת אותנו לבורא
העולם בששת הימים.
"כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם".
שבת
שלום ומבורך!
