כ"ג בסיון תשע"ו, 29.6.2016
גיליון מס' 515
פרשת קרח
התפילה והיוזמה האנושית
מאת הרב משה שפטר, כפר עציון
(כ)
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
(כא)
הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע:
(כב)
וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: אֵ-ל אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ
אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?!:
(כג)
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(כד)
דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם:
(במדבר ט"ז)
כיצד
השפיעה תפילתם של משה ואהרון על צמצום הפורענות – מפגיעה בעדה כולה, לפגיעה בעדת
קורח בלבד?
רמב"ן
(ט"ז, כא) מסביר שמלכתחילה רצה הקב"ה לכלות את העם שנטה לקבל את דברי
קורח ועדתו. משה ואהרון לימדו זכות על העם וטענו שיש להעניש את הקבוצה המסיתה בלבד
ולא את המוסתים.
רמב"ן
רואה בהסבר זה דוגמא לתשובה לשאלה העקרונית כיצד באירועים שונים משנה התפילה את
החלטתו וגזירתו של הקב"ה: "וזו דרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונותנין
אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים". המתפלל ממקד את
העונש בגורם המרכזי ולא בכל מי שנהה אחריו.
באותו
אופן ביקש דוד לעצור את מגיפת הדבר שפרצה בעם בעקבות המפקד: "הִנֵּה
אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא
יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי" (שמואל ב, כ"ד, יז).
עצם
רצונו של דוד למנות את ישראל נבע מחרון אף של ה': "וַיֹּסֶף אַף ה'
לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה
אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה" (שם, א). ממה נבע חרון האף?
רמב"ן
מציע הסבר לחרון אף ה':
"ואני
אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל
אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו... ואלו
היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול,
או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל
הם היו הבונים... ".
עם
ישראל נענש על כך שלא יזם את בנין בית המקדש. על דוד נאסרה הבניה, אולם אם העם היה
יוזם אותה, הקב"ה היה שמח במהלך זה.
לדעת
רמב"ן, הייתה ציפייה אלוקית לבניית בית המקדש על ידי העם. אנו מצופים לעשות
דברים טובים ונכונים גם אם לא קיבלנו ציווי מפורש1. קיימות פעולות שלא
תצלחנה על ידי המלך או המנהיג, אך אם תגענה מלמטה – תהיינה ברוכות.
בכל
דור ודור, אנו מצווים לשאול את עצמו מה ה' אלוקינו דורש מעימנו, מעבר לקיום המצוות
המפורשות בתורה, ולקדם את עם ישראל והעולם כולו לחברה יראת אלוקים ההולכת בדרך
הצדקה והמשפט.
___
1 דברים אלו מתאימים לשיטתו של רמב"ן בהסבר "קדושים תהיו" (ויקרא
י"ט) באיסור להיות נבל ברשות התורה, ובחובה לעשות את "הישר והטוב"
(דברים ו', יח).
