תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פולמוס "הקרן החדשה לישראל"

14/03/2011

החלטה בעניין יחסי הקבה"ד ומוסדותיו
עם הקרן החדשה לישראל

1. הוועדה הרעיונית-מדינית שמעה סקירה על מגמות "הקרן החדשה לישראל" ועל מטרותיה הגלויות והסמויות. הוועדה מברכת על חשיפת יעדי הקרן והתכניות שהיא מקדמת, והיא שוללת את המגמות האנטי-יהודיות והאנטי-ציוניות.

 

2. הועדה קוראת למזכ"פ של הקבה"ד ולמוסדות התנועה להמשיך ולפעול  לקידום ערכים יהודיים ציוניים בהם אנו דבקים, ולהיאבק נגד מגמות סותרות ועוינות ערכים אלה.

לקט תגובות ומכתבים - ראה "עמודים" גיליון 747(4) עמ' 47:

 

מטובה אילן:

ג' אדר א תשע"א

‏07 פברואר 2011

לנחמיה שלום,

התפלאתי מאוד לקרוא את החלטת הוועדה המדינית העיונית בנושא ניתוק הקשרים עם "הקרן החדשה לישראל".

לי אישית היו קשרים עם הקרן ועם "שתיל" הקשורה לקרן, הייתי אפילו תקופה מסוימת חברה בגוף מנהלי חשוב שלהם.

נציגת הקרן (או "שתיל" ?) ליוותה אותנו כשהייתי חברה ב"פנים", כנציגת "מרכז יעקב הרצוג". עסקנו אז בהגברת הנושא של מודעות לנושאי תרבות יהודית וסמליה וזהות יהודית בקרב ציבורים יהודים רחבים. הנציגה עזרה לנו והקרן תמכה כלכלית. כן תמכה ותומכת הקרן ב"הרצוג" עד היום בכמה פרוייקטים שלה.

ייתכן ופה ושם העמדות של הקרן אינן מקובלות על חלק מחברי הוועדה, אבל, אני שואלת, היכן הפתיחות והפלורליזם שלנו?? וכי אנחנו מסכימים בכל הנושאים הפוליטיים והדתיים עם התק"צ, וכי בשל אי הסכמה איננו יכולים לשתף פעולה בנושאים אחרים?? האם הקרן העמידה לצורך תרומותיה תנאים מסוימים לקבה"ד??

בזכותה של הקרן- וכל קרן- להחליט באילו מן הפרויקטים היא תומכת!!

בוודאי שיש לקרן החדשה ולמנהליה חזון וערכים אותם היא מפתחת- הומניסטיים ופוליטיים של שלום ודו קיום יהודי-ערבי, אך האם זה מפריע לנו??- תמהני.

נראה לי שזאת שגיאה חמורה של הוועדה וכדאי לכן, לדעתי, לחזור ולעיין בהחלטה...
אגב האחראית כיום שירה בן ששון (הבת של מנחם בן ששון) וכדאי להזמינה ולשוחח איתה.
בתקווה, כי אכן העניין ייבדק מחדש

ובברכה,

טובה אילן

מגילי זיוון:

 

נחמיה  שבוע טוב,

 

א. יש בקרן החדשה אגפים שונים. אחד האגפים המשמעותיים הוא האגף היהודי העוסק בקליטת עליה דוברת רוסית ואתיופית, וכך גם האגף לקידום יהדות סובלנית ופתוחה,

האגף לקידום נשים דתיות למעורבות חברתית והאגף לקידום אוכלוסיה מעטת יכולת והזדמנויות.

אגף נוסף פועל בתחום קידום "וגר לא תונה" ומקדם אוכלוסיות מוחלשות בחברה הערבית.

אם יש שם תמיכה בערבים אזרחי המדינה היא בדרך כלל הולכת למפעלים חיוביים ביותר!

במו עיני ראיתי זאת במפגשים של הארגונים הנתמכים על ידי הקרן.

 

ב. גם אם יש טענה שחלק מהכספים נוצלו פוליטית והועברו לארגונים אנטי ציוניים - עדיין יש לבדוק זאת בשבע עיניים לברר  עם נציג הקרן: האמנם?

 

ג. הייתי מצפה שהועדה המדינית של הקה"ד תזמין את ארגוני הקה"ד והקשורים אליו, כמו קולך, הרצוג, מדרשת עין הנציב ונאמני ולשאול את הארגונים לאופי עבודתם עם הקרן. מדוע לא הוזמנו נציגי הארגונים לדיון? מדוע רק נציג "נאמני" נכח בדיון? מישהו שמע מאתנו במה עזרה לנו (מרכז הרצוג) הקרן החדשה?האם אתם יודעים שזה היה הארגון הראשון שתמך בבתי מדרש להתדברות והבנה הדדית בין אנשי הנגב במערבי ומפוני גוש קטיף? האם הועדה יודעת שבזכות תמיכת הקרן החדשה הצליח מרכז הרצוג להפעיל במשך חמש שנים בתי מדרש לנשים דתיות וחילוניות בשדרות ובמרכז הרצוג (כ 200 נשים ) ולקיים תוכנית ל50  נשים כל ר"ח ממהלך שלוש שנים? האם יש בזה אלמנט שלילי?

 

העבודה שלנו עם נציגי הקרן הייתה מתוך הנחה משותפת שהיהדות ברוח שלמדנו ממייסדי הקה"ד היא, היא היהדות שיש לקדם!!!

 

אני פשוט מתביישת משירה בן ששון (אשה צעירה דתיה שחונכה על ברכי ערכי תנועת תורה ועבודה ועד היום העריצה את הקה"ד ומה שהוא סימל עבורה) ויובל יבנה (יהודי חילוני שמתעניין ויודע על יהדות הרבה מעבר לממוצע ומתמצא בכל הניואנסים של הציונות הדתית לזרמיה) שמעוניין בקידום יהדות דתית מתונה יותר מכל!

 

אני מתביישת שנפלנו להחרמות וניסחפנו אחרי קבוצות קיצוניות של הימין הקיצוני שמוכנות להשמיד כל עמדה שתומכת בשילוב אזרחי ישראל שאינם יהודים והגנה על זכויותיהם!!! אם זה היה תלוי בהם הם היו מוכנים לגרש את ערביי ישראל מחר בבקר!

 

נחמיה, אני יודעת שאתה לא איש של חרמות וגידופים,

לכן אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה להקפיא את ההחלטה, ולא לצאת בראש חוצות עם ההחלטה הקשה שהתקבלה, ובינתיים קיים דיון נוסף שיכלול את נציגי הקרן ונציגי הארגונים הנתמכים - אני חושבת שזה יוסיף כבוד והערכה לקבה"ד ולועדה המדינית!

 

תודה ושבוע טוב,

 

גילי זיוון

מיואל קרצ'מר-רזיאל:

 

שלום נחמיה,
נדהמתי לשמוע השבוע על החלטת הועדת הרעיונית-מדינית באשר לקרן החדשה לישראל.
אשמח לדעת:
א. האם הוזמנו לדיון נציגי המוסדות של הקבה"ד אשר הסתייעו בעבר במימון הקרן?
ב. האם הוזמנו נציגי הקרן בכדי לספר על פעילות הקרן ולהשיב על הביקורת כלפיה?
ג. האם הועדה הרעיונית-מדינית מוסמכת לקבל החלטות מעין אלה?
אני בטוח שאיני היחיד בתנועה החש מורת רוח מהחלטה זו, כמו גם מהחלטות ומהצהרות אחרות של הועדה הרעיונית-מדינית. קבלת החלטה זו בשבוע שבו מחליטה הכנסת על הקמתן של ועדות חקירה כנגד ארגונים אזרחיים, ממקמת את תנועת הקיבוץ הדתי במחנה האנטי-דמוקרטי ההולך ומתהווה לנגד עינינו. אני מציע למזכירות הפעילה לדון בכובד ראש במשמעויות של החלטה זו ולקדם את קיומו של דיון עקרוני על דרכה הרעיונית-מדינית של התנועה במזכירות המורחבת.
בברכה,
יואל.

יואל קרצ'מר-רזיאל
עין צורים

מיוסקה אחיטוב:

לנחמיה – שלום,

‏ל' שבט תשע"א, ‏04 פברואר 2011


אני בוש ונכלם נוכח ההחלטה של הועדה הרעיונית מדינית להצטרף אל מטילי חרמות. ההיסטוריה של החרמות בישראל מעולם לא הוסיפו כבוד, לא קידשו שם שמים, ולא תרמו מאומה לתיקון עולם. מאידך הם תמיד חסמו דיאלוגים, והעצימו מחלוקות ופילוגים בישראל.

לגופו של הדיון שהתקיים בועדה כפי שהתפרסם, עולה שחברי הועדה נתפסו לתיאוריות של קונספירציות כביכול של חברי הקרן החדשה לישראל, וביניהן המזימה לנצל את הקה"ד ומוסדותיו כדי שישמשו כ"עלה תאנה". מהלכים כאלה של ייחוס כוונות קונספירטיביות לזולת – מבלי שנבדקו כראוי – אינם שונים באופיים מייחוס כוונות קונספירטיביות לכל הצעירים הערבים במדינת ישראל שזוממים להדיח בנות ישראל כשרות לנישואי תערובת. ואינני רוצה להפליג בתקדימים דומים אחרים.

בין השאר פורסם שתמיכתה של הקרן החדשה בפעילויות של הקה"ד היא "בסך הכל בסכומים מעטים". האם הייתם מקבלים החלטה שונה אילו התמיכה הייתה בסכומים גדולים יותר?

פרסום החלטה חמורה זו מטילה צל כבד על כל תנועת הקה"ד, ואני כלל אינני בטוח שהיא מייצגת את כלל הקה"ד. בכך אתם כביכול גוזרים - לפחות עלי - התנתקות והסתייגות מדרכו הנוכחית של הקה"ד. במיוחד כאשר אני משווה את הקלות בה העזתם לפרסם החלטה כזאת עם ההססנות בה נמנעתם מלהסתייג ממכתב הרבנים ומייצוגים אחרים של דת ישראל הסותרים ערכי מוסר יסודיים.

יוסקה אחיטוב

מאברם ברניגר:

 

שלום לכולם!
 
כנראה שלא טעיתי כשאמרתי בישיבה ש-לא נפחד "משניים וחצי חברים מעין צורים" שיתנגדו להחלטתנו!
לדעתי המילים "דמוקרטיה", "פלורוליזם" ובמיוחד "קונספירציה" הם שם קוד של השמאל האינטלקטואלי כדי להחפיש ולתת דה-לגיטימציה לכל מי שלא מסכים איתם.
בשורה התחתונה הכל תלוי בממצאים של אלישע - האם אתה מקבל מה שהוא חקר ואמר או לא. אני כן מקבל את זה ולכן אני עומד בהחלטתנו ולא מפחד לפרסם אותו ברבים.
בברכה,
אברם ברניגר

מדוב  וולפה:

שלום נחמיה,

לטעמי הדברים שנכתבו אינם פחות קיצוניים, כלפי הועדה שלנו. הטלת דופי במוכנות שלנו לדיאלוג פתוח עם כל קשת הפוליטי/דתי במדינה ובעם כולו מהווה בעיני בעיה של (במינוח עממי בלבד) "על ראש הגנב בוער הכובע."

ולעצם העניין – אני מבין מהמכתבים שהמידע על התמיכה של הקרן לקו האנטי ציוני ולעצם ההנגדות לקיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים, היו ידועים לכותבים. אם כן – איך קיבלו הכותבים החלטות שקשרו את הקבוץ הדתי לקו הזה? האם תמיכה כספית במוסדות התנועה צריכה לבטל כל אפשרות של דיון במוסדות התנועה לפני קבלת התמיכה? לענ"ד חברים מסוימים שעמדו/עומדים בראש מוסדות לימוד פעלו ללא נתינת אפשרות של שיחה ודיון מכיוון שהושפעו מעמדותיהם הפרטיות ולא רצו לאפשר דיון כזה שמא לא יקבלו תמיכה!

איני מבין למה הקו של הכותבים מהווה "דמוקרטיה ופתיחות" והקו של עמידה איתנה לערכי הציונות והמדינה היהודית מהווה עמדה השוללת זכויות שוות לאזרחים לא יהודים. אני אישית פעלתי רבות ל"אפליה מתקנת" עבור סטודנטים לא יהודים ושמח על כל אחד שמצליח לקבל תואר אקדמי. זה בנפשנו לדאוג לשוויון זכויות. ועם כל זה, אני הצבעתי וממשיך לתמוך בהחלטה שלנו בנושא הקרן. לענ"ד הכותבים הם "צרי עין" ומפסיקים להיות "פלורליסטים" ברגע שמישהו מביע קו ימני יותר (מדי) משלהם, וחבל, כי זו הסיבה לענ"ד שאין דיאלוג אמיתי פתוח בין הצדדים. 

בברכה,

דוב  וולפה

מאמנון שפירא:

 

לנחמיה, שלום.

 
לצערי יש לי בעיה עם האימיילים, כי איזה וירוס מוחק אותם. לנושא הקרן החדשה לישראל, זו כבר לא שאלה סתמית של חרמות, שאינני מחבב כלל, אלא שאלה של "הוראת שעה" ו"מכת מדינה",  בשעת מלחמת עולם נגד המדינה היהודית. לא הקרן מנהלת מלחמה כזאת, אבל היא בהחלט תומכת ראשית וללא סייג בשורה של גופים אנטישמיים (כמו עדאלה), העושים בשיטתיות דה-לגיטימציה של המדינה היהודית בכל העולם. כזכור, הדה-לגיטימציה של היהודים באירופה שלפני השואה היה רק צעד ראשון לפני הפעולות האחרות, שלא אזכירן בשמה המפורש, והמצב מתחיל להיות דומה.

יפה עשתה הוועדה המדינית של הקיבוץ הדתי בהחלטתה השפויה והרציונלית, וראוי לפרסם זאת ברבים, כדי להוביל מהלך ציבורי נגד הקרן, בתקווה, שזה ישפיע גם על חלק מהתורמים שלה. פעולה ומחאה ציבורית נגד הקרן היא פעולה בעד הדמוקרטיה, בעד היהדות, בעד ההומניזם ובעד השפיות, ואני מתכווין לכל מלה, עומד מאחוריה, ומוכן להוכיח אותה.  עם זאת, אני מבקש להסתייג מהביטוי המזלזל של "שנים וחצי חברים מעין צורים", לא רק בגלל ה"חצי", אלא בגלל יוסקה וטובה. עם יוסקה אני בקרבה עוד מימי היותנו קומונרים בסניף ירושלים של בנ"ע, לפני המון שנים, וטובה היתה מדריכה שלי עוד כשהייתה טברסקי. אני חולק עליהם בהרבה סוגיות פוליטיות, אבל אין לי כל אפשרות לוותר על קולם הברור, כי בלי מחלוקת של ממש לא נהיה בית מדרש, לא נהיה קיבוץ דתי, וגם לא נהיה כלום. אפשר, והפעם גם רצוי מאוד, לא להסכים אתם, אבל שלא נעיז לאטום את אוזנינו לקולותיהם. בלי שמאל הגון (שאברום בורג, למשל, כזה שמוזמן אחר כבוד למרכז הרצוג, אינו נכלל בהגדרה זו, גם בגלל עידודו את הירידה מן הארץ, גם בגלל חברות בארגון המחתן "בשמחה" יהודים עם לא-יהודים), אין זכות קיום לימין,

אמנון

מיואב איתן:

 

בע"ה אדר א תשע"א

הקבה"ד ויחסו עם הקרן החדשה לישראל
(The New Israel Fund)


בעקבות החלטתה של הוועדה הרעיונית – מדינית של הקבה"ד, התקבלו ארבעה מכתבים מחברי הקבה"ד המביעים הסתייגות מההחלטה. נכון להתייחס ולענות על דבריהם במפורט.
לטובה אילן
לחברי הוועדה הובהר כי הקרן החדשה לישראל נועדה לתמוך ברעיון הפיכת המדינה היהודית (היחידה) ל"מדינת כל אזרחיה". טיעון זה נתמך במאמרים ובמחקרים, כמו לדוגמא הציטוט מדברי ד"ר ג. בכור מהמכללה הבין תחומית בהרצליה,
"הקרן לישראל חדשה" חותרת ל"מדינת כל אזרחיה" אשר לא תהיה יהודית, לא ציונית ולא דמוקרטית. אשר בה רוב פלשתיני, אשר זכות השיבה המלאה תוענק לו וישלוט על מיעוט של "דהימי" יהודים.. "הקרן לישראל חדשה" הוקמה במקורה על-ידי יזמים אמריקנים בשנת 1983, על בסיס ההכרה בחוגי השמאל הקיצוני הן באמריקה והן בישראל, כי עקב המהפך השלטוני שחל בישראל בשנת 1977 ועליית הימין לשלטון, הינם נמצאים בתהליך שסופו אפשר שיציין את איבוד ההגמוניה של השמאל על מדינת ישראל. ההבנה הייתה כי על-מנת להשיג מטרה זו יש לחנך מחדש את המוני הנבערים הישראלים ("להחליף את העם" כמאמר בן-אהרון דאז), באינדוקטרינת שמאל אוניברסאלית ומכאן גם השם (בתרגום המקור מאנגלית), "הקרן לישראל חדשה". 
לא שמענו על מאמר אחד הסותר את דבריהם.
א. טובה, על פי תיאור זה האם עמדות הקרן עדיין מקובלות עליך? האם ניגוד עניינים עם גוף כזה דומה לדעתך למחלוקת שלנו עם התק"צ?  כפי שרמזת את אכן יודעת שלקרן יש חזון פוליטי.
ב. כאשר בקשה הוועדה לברר זאת – נאמר לנו שראשי הקרן (והכוונה לא לגב' שירה בן-ששון) לא יבואו לדיון על מטרות הקרן או על דרכי פעולתה. אם תוכל טובה אילן לארגן פגישה כזו, כמובן שרצוי לעשות זאת ואז נשמע בבירור כי הקרן אינה חותרת לביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל ולא תומכת בעמותות אנטי ציוניות.
ג. היתה גם הצעה שהקבה"ד מחד יצא בהצהרה פומבית כנגד מטרת הקרן לביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל ויצהיר על המשך החינוך במכון הרצוג לערכי מדינה ציונית ולהמשך התיישבות יהודית – ומאידך ימשיך בקבלת הכספים מהקרן. ההצעה לא התקבלה – מאחר שהיא בבחינת טובל ושרץ בידו.

ליוסקה אחיטוב
א. חבל שקבעת בקיצוניות רבה כי חברי הוועדה הרעיונית מדינית של הקבה"ד הם ממטילי החרמות. הוועדה הביעה את רצונה להיפגש עם ראשי הקרן, לשוחח ולהתווכח. אין זה חרם אלא ההיפך – אנחנו מחכים לדיאלוג כן ופתוח עם ראשי הקרן בנושאים שמדאיגים כל אדם יהודי ציוני.
ב. במכתבך יצאת במרומז גם כנגד "מכתב הרבניות" – אותו לצערי לא קראתי. חסר לי בתגובתך איזון בו תצא גם כנגד המהלך של החברה הערבית המתנגדת להתחברות במקביל של בנות ערביות עם צעירים יהודים. ביקורת כזו מצדך חשובה מאד, מכיוון שכידוע לך התגובה שלהם אינה במכתבים, וד"ל.
ג. אתה מכנה את הדברים שנאמרו בוועדה הרעיונית מדינית על הקרן בתואר קונספירציה. לצערי אינני מתרשם שהאמת אתך. חברי הוועדה ביקשו ללמוד על מטרות הקרן ואת התשובה שקיבלו תמצא לעיל. אשמח לשמוע את תגובתך לאחר שתקרא את הדברים והמחקרים על מטרות הקרן.
ד. אתה גם מאשים את הוועדה באי הסתייגות ממכתב הרבנים, אשר לדעתך הוא סותר ערכי מוסר יסודיים. זו טענה קשה אשר מחייבת התייחסות מפורטת, לכן אשמח לקרא בפירוט באילו ערכי מוסר יהודיים מדובר. אישית, חבל לי מאד שהחלטת על "התנתקות והסתייגות מדרכו הנוכחית של הקבה"ד" והתגובה נראית לי לא מידתית.

לגילי זיוון
א. לא דווח לחברי הוועדה כי מכללת הבנות בעין הנצי"ב מקבלת גם היא כספים מהקרן. זה חידוש.
ב. את משווה את החלטות הוועדה הרעיונית מדינית לדעות של "קבוצות קיצוניות של הימין"  אשר לו זה היה תלוי בהם "היו מוכנים לגרש את ערביי ישראל מחר בבוקר" ואת מכנה את ההחלטה "חרמות וגידופים". עד כדי כך האמון שלך בחברי הוועדה? האם קראת את המקורות עליהן נסמכה ההחלטה?.
ג. ובנוגע לטענתך המרכזית על השפעת החלטת הוועדה על פעילות גופים שונים שאינם במסגרת הקבה"ד. חשוב להדגיש כי החלטת הוועדה נכונה לקבה"ד אשר קשת הדעות בין חביריו רחבה ומגוונת. היא אינה צריכה להשפיע על פעילות הקרן באגודות שונות אשר הן הומוגניות יותר בדעות חבריהן וכמובן מהן יכול כל אחד להתנתק כרצונו. חבר הקבה"ד אינו מתנתק מקיבוצו ולכן פעילות מוסדות הקבה"ד צריכה להתאים להשקפת רוב חברי הקבה"ד. לדעתי על פי מדד זה, גם את תצטרפי להחלטת הוועדה מכיוון שהיא מכוונת לדעת רוב חברי הקבה"ד שיסרבו לקבל כספים לפעילות חינוכית יהודית מקרן אשר מטרתה ביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל.
ד. אני מסכים איתך כי יש לברר עם ראשי הקרן גם האם הם תומכים כספית בארגונים אנטי ציונים, ובהתאם לכך לנהוג.

ליואל קרצ'מר רזיאל
א. לפי מיטב הבנתי החלטות הוועדה הן המלצות (בלבד) למזכירות הפעילה, זה מותר לה ואף חובתה.
ב. כתבת שאתה חש מורת רוח מהחלטות אחרות של הוועדה. לאלו החלטות אתה מתכוון? אשמח אם תוכל להרחיב.
ג. החלטת הוועדה היא למעשה מהלך של התגוננות ממתקפה נגד המדינה היהודית אשר נעשית במסווה מחוכם – כך לדעת כל המאמרים שהוצגו בפנינו. אם להתגוננות אתה קורא מהלך אנטי דמוקרטי, אני מבין אחרת ממך כיצד צריכה להתנהל דמוקרטיה.
ד. קישרת את החלטת הוועדה להחלטת הכנסת, אך אני מבין אחרת גם את החלטת הכנסת - הכנסת לא החליטה על "הקמת וועדות חקירה כנגד ארגונים אזרחיים" אלא על הקמת וועדה לבדיקת מקורות המימון של ארגונים אשר יש חשש סביר כי הם ממומנים על ידי גופים אנטי ציוניים שמטרתם הפיכת המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, או שמא אף לחתור תחת יסודות מדינת ישראל.

ולבסוף הערה אישית על הוויכוח בנושא. אני שמח כי הוויכוח מתנהל בצורה מכובדת, ושלא כמו בגופים אחרים יכול כל אחד בתוכנו להשמיע ולפרסם את דעותיו. מקווה כי כך גם נוכל להמשיך.

בברכה
יואב איתן
קבוצת יבנה

מיוחנן בן יעקב:

 

שלום נחמיה:

 

ראיתי את ארבעת מכתבי התגובה בעקבות ההחלטה אותה קיבלנו במהלך הישיבה האחרונה של הוועדה הרעיונית מדינית.
אין אני מתרגש וממש לא נרעש מהטלת הכינויים של "מחרימים", "אנטי פלורליזם" וכד. חבל שלא הובא לידיעת המגיבים כי היו גם נציגים שייצגו את הקרן לישראל חדשה.

אני סקרן ממש לשמוע מה יגידו יוסק'ה או יואל אם תובא לפניהם הצעה, כי אנשי הרעיון היהודי מיסודו של הרב מאיר כהנא, מבקשים לתרום סכום כסף לאחד ממרכזי הרוח של הקיבוץ הדתי בתואנה של מיסוד דו - שיח בין השמאל השפוי לימין הקיצוני. בכלל, ממתי יוסק'ה אתה יוצא בשצף קצף נגד מחרימים? אני מקווה שאין אני חוטא בלשון הרע, כי יוסק'ה הוא מורי ורבי בתחומים רבים, אך מה עם הפלורליזם כלפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ויבלחט"א הרב שלמה אבינר והרב אביחי רונצקי? האם אין אתה מחרים אותם אם לא בהצהרה אזי במעשים? לכולנו יש את המוחרמים הקטנים שלנו. אני משוכנע שכל המגיבים היו מתנגדים לקבל תמיכה מארגון שלילי גם אם יש לו כמה וכמה כוונות טובות. כן, יואל דובר גם על סכומים גדולים וההחלטה לא התייחסה לגובה הסכום. עמדתי היתה ונשארה, שמי שמטיל דופי בצה"ל כצבא, שדואג להכפיש את שם חיילי צה"ל, מחפש שיטות להעמידם מול עמוד הקלון העולמי בחצרות חרטום, ברחובות דמשק או בכיכר בוונצואלה ומחפש תואנות להתאנות להם בכל צעד ושעל "אל יהי חלקי עמו"!!!

בכלל הגיע הזמן שנפנים את העובדה שהיום בקבה"ד יש גם קולות אחרים ממה שהיינו רגילים לשמוע בתקופתם של משה אונא ע"ה שמחה פרידמן ע"ה ורבים אחרים וטובים. האם אמנון שפירא לא חשב אז כי על אף חילוקי הדעות עם נציגי המפד"ל בכנסת מהקה"ד, הוא לא מרגיש לא שייך. הוועדה המדינית פתוחה להצטרפות גם בפני אלו שחולקים על החלטותיה אך בתנאי שיהיו נאמנים לכך, שאפילו בתנועתנו הרוב קובע. אין זה מפריע למיעוט להביע את דעתו, אך רוב הוא רוב. נמאס לשמוע כל הזמן כאילו יש דיקטטורה מחשבתית. כן, אני לא חייב להסכים עם כל הדעות של מר"צ, גם אם זה מציג אותי כ"פאשיסט". אני מודה ומתוודה שעדיין איכפת לי מעם ישראל ומארץ ישראל יותר ממה שאיכפת לי מהעמים האחרים. כן כזה אני.

מזאב ספראי:

 

 

ב"ה, ‏יום שלישי ד' אדר א תשע"א

 

לכבוד
נחמיה רפל

שלום וברכה

קראתי בצער על המלצת הועדה הרעיונית מדינית, ביחס לקרן החדשה לישראל. ואני חושב ש'שגגה היא שנפלה מלפני השליט'. אולי כתוצאה מהיסחפות רגעית. בלחצם של גורמי חוץ פלגניים.

אני יודע שבשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת באידיאולוגיה ובתפישת העולם של הקבוץ הדתי ואינני חושב שצריך להיצמד לכל מה שחשבנו בעבר. גם יודע אני שבקבוץ הדתי דעות שונות בכמה תחומים עקרוניים קורעי עולם. אבל עד עתה חשבתי שיש רעיון אחד המקובל על כולם כחלק מהותי בתורת תורה ועבודה, והוא שיתוף הפעולה עם העולם הלא דתי (החילוני). עד עכשיו מקובל היה שאנו משתפים פעולה עם גורמים רחבים בציבוריות, אף שיש לנו עימם ויכוח אידיאי נוקב וקשה. נמנענו בכוונה מפילוגים מבלי לוותר על עמדות שלנו. טענת הבסיס הייתה שאנחנו חלק מעם ישראל וחותרים איתו למטרות המשותפות לכולם, גם אם אנו חלוקים בנושאים אחרים אפילו חשובים יותר. כך יכולים אנו לשתף פעולה בנושאים שונים עם קונסרבטיביים, רפורמים, מפ"ם מפא"י (ז"ל), ועוד ועוד.

באותה מידה יכולים וצריכים אנו לשתף פעולה עם השמאל, הגם שאנחנו חלוקים עימהם בעשרות נושאים אחרים. אנו שיתפנו פעולה עם השמאל בנושאי חינוך, בטחון, כבישים, מים וכו', וחלקנו בנושא הדתי. הוא הדין עם השמאל כיום שאנו חלוקים עליו גם בנושאים פוליטיים עקרוניים, אך עשויים להיות שותפים שוב בחרדה החברתית, במים בכבישים וגם במימון הבא דרך יהודי התפוצות.

השמאל השכיל להקים גופיים המגייסים תרומות, ואינני רואה פסול בשיתוף פעולה.

שים לב אינני משתמש בנימוק שלכסף אין ריח. אינני אומר שאם ישראל קיבלה כסף מגרמניה, אנחנו יכולים לקבל מהקרן לישראל. אינני אומר שאם חוגי יש"ע מקבלים תרומות מנוצרים פונדמנטליסטיים, אנחנו רשאים להיעזר ביהודים אחרים. כל אלה טיעונים נכונים לעצמם. מי שמקבל כסף לא כל כך מהר מוותר עליו. הוא רק מוותר על כספים שאחרים מקבלים. כל זה נכון, אבל אלו טענות טקטיות ולא תפישת עולם. אני מדבר בשם תפישת עולם.
בחוגי הימין בארץ תפישה שונה. תפישה פלגנית לאורך כל הקו. הם מסרבים לכל שיתוף פעולה. ובשם ארץ ישראל מותר ורצוי לפלג כל דבר. מהמפד"ל (ז"ל) התפלגו חוגי הימין כארבע או חמש פעמים. את בתי הספר פילגו, ישיבות התפלגו וכן הלאה. כל זה דרך שיטתית, זו זכותם. אך קיוויתי שלא זו דרכנו. התאכזבתי משום שהפעם לא עמדנו על דעתנו ופשוט נסחפנו.

שיהיה ברור אינני בעד ארבע אמהות, אני יותר בעד ששת סדרי משנה. כואב לי וכועס אני על שהשמאל השתלט על קרן כה חשובה שקמה ממטרות טובות, לתמוך בגורמים לא ממסדיים. אני חולק על דרכה של הקרן אבל אינני רואה פסול מלשתף איתה פעולה בתחומים שאותם רואים אנו עין בעין איתם.
 
בחוגי הימין הקיצוני קיימת נטייה פשטנית, אולי גם פרימיטיבית (סליחה על השימוש במונח פוגע זה) של קיטוע העולם לשתי קבוצות דיכוטומיות. שמאל וימין בעד ארץ ישראל ונגדה. אם איש ראש לשכת עורכי הדין הוא שמאלני והוא תומך בהארכת הסטז' לעורכי דין. אז איש ימין צריך לתמוך בקיצור תקופת הסטאז'. כמובן שאין לי עמדה בנושא עצמו. אבל אין כאן שמאל וימין (זו דוגמא קונקרטית). אם בתנועות הפמיניסטיות יש אישים שמאלניים אז אני הימני צריך להיות שובניסט. ואם הפמניסטיות נאבקו לשילוב בנות בצה"ל, אז אני הימני נגד שילוב בנות בצה"ל, וממילא גם יודע ששילוב כזה מחליש את צה"ל (כך הבנתי מאמר של פרופ' אחד ימני וד"ל). זו תפישה פשטנית ומה לעשות העולם שלנו מורכב יותר ומסובך יותר (כך חשבתי). אם הקרן החדשה תמכה בהעברת חלק מתמלוגי הנפט לממשלה, הרי שהימין צריך להיאבק נגד המגמה. כך נבנה לו עולם קיצוני וחד מימדי, שאליו עכשיו נגררנו מבלי משים. אם אדם איננו ימני כהלכה הוא פסול מלשמש מפקח בית ספר, או בעל תפקיד אחר שאליו הוא מתאים לכל הדעות.

ויכוחים ומחלוקות היו תופעה תמידית בעם ישראל. אבל האסון מגיע כאשר כל המחלוקות הופכות לשסע אחד גדול. כזה למשל הוא הזיהוי ימין, דתי ספרדי, לא משכיל, מתלהם, ואלים. לעומת שמאלני, תל אביבי, אשכנזי, חילוני או 'מודרן אורתודוכס', וחסר רגש (וכמובן 'רודף שלום').
ב"ה שאין זה כך. המשוואה המפתה הזאת איננה שלמה, אם כי בהחלט קיימות התחלות שלה. כל מי שנבון מבין שצריך לטפל בכל מחלוקת לחוד ולא לאחד את המחלוקות השונות לשסע אחד.

גופים כמו נאמני תורה ועבודה, או קולך, נאבקים כל הזמן לבל יתויגו עם מחנה השמאל. הם טוענים ובצדק מלא שהם אינם עוסקים בשסע הפוליטי (או הדתי) הזה,אלא מתמקדים בפעולות אחרות. האם כל העולם עסוק רק בנושא הזה? הוא חשוב, אך איננו היחידי. כיצד זה מצטרף הקבוץ הדתי למערכת תיוג הפשטנית הזאת? המסוכנת כל כך? אני יודע שכביכול לא אמרתם דבר כזה אבל כל מי שעיניו בראשו יקרא בה: שמי שמקבל כסף מהקרן החדשה לישראל מזדהה עם מחנה השמאל, ומי שרוצה הכשר (בין השאר מהבד"ץ של 'אם תרצו') צריך לנהוג כך וכך. ומי שמסרב הוא ממילא במחנה האויב. האם באמת לכך התכוונה הוועדה?

בהחלטתה האחרונה הועדה הרעיונית מדינית נסחפה אחרי דעת הקהל של הבלתי מבוקרת של המתלהמים בימין. (לא אמרתי שכל הימין מתלהם, מתלהמים יש בשני המחנות, ואת שני המחנות מובילים עדיין השקולים).

אני מוכרח להודות שאינני מבין כיצד גוף שקול ונבון כמו הקבוץ הדתי נגרר להחלטה כמו זאת. הרי בכל יתר החזיתות פילוג הוא האויב היחידי שכל חברי הקבוץ הדתי מוכנים להתגייס נגדו. וכאן אנו פועלים במו ידינו להגבהת הנתק בעם מחד, ולהתרחקות מהגורמים הקרובים אלינו מאידך.

אינני יודע אם נכונה השמועה שבין השאר איימו שם שאם הקבוץ הדתי לא יקבל את ההחלטה, 'אם תרצו' תצא בגל התקפות. מה אומר? צחקתי.     

לסיכום אני מבקש שהועדה תדון שנית בדברים, ולחילופין אני מבקש לערער על ההחלטה לפני מוסדות הקבוץ הדתי (מזמו"ר). אומר שלדעתי צריך היה לבטל את ההחלטה הקודמת, ולא להיזקק לנושא כלל. לא לכל משאלה צריך להיגרר, בודאי לא למשאלות מבחוץ.

 

זאב ספראי, קבוצת יבנה

מיוחנן בן יעקב:

 

בס"ד, ט' באדר א' תשע"א

יוחנן בן יעקב, כפר עציון

 

 

לחברי הוועדה המדינית-רעיונית ולמגיבים-המבקרים, שלום!

 

כידוע לחברי הוועדה, העליתי הצעה שונה מזו שהתקבלה לסיכום הדיון בנושא "הקרן החדשה לישראל" [1]. כיוון שקיימת אחריות משותפת של כולנו להחלטה והנושא עקרוני וחשוב, אני מבקש להצטרף למגיבים על הביקורת, עם כל הכבוד וההערכה הרבה שכולנו רוחשים לחברים המבקרים:

 

צודק יואל שהציע לקיים: "דיון עקרוני על דרכה הרעיונית-מדינית של התנועה"! ראוי שנכלול בו ניסיון לשרטט את גבולות הפתיחות והפּלורליזם שלנו. שהרי מהות הביקורת על החלטתנו, היא ניסיון להגביל את מרחב הפתיחות והפּלורליזם. על כך אני מבקש לחלוק בתוקף. קבלת דברי המבקרים תוביל לעיקור ולסירוס התנועה מכל עמדה רעיונית.

 

א.      דרכה של "הקרן החדשה לישראל" - "הקרן לישראל החדשה"!, מגמותיה ויעדיה, נחשפו בציבור. שמעתי את רונן שובל - "זו ארצנו", נחשפתי לשפע מסמכים; בן דרור ימיני, עיתונאי אמין והגון ב"מעריב" פרסם מידע רחב ומקיף. ראינו חומרים שהציג פרופ' אלישע הס. הטענה של טובה אילן: "בוודאי שיש לקרן החדשה ולמנהליה חזון וערכים אותם היא מפתחת - הומניסטיים ופוליטיים של שלום ודו-קיום יהודי-ערבי, אך האם זה מפריע לנו??" - אינה עומדת במבחן החומר המתועד היטב באשר למגמות הקרן. כן גילי, בדקתי את הטענה: "שחלק מהכספים נוצלו פוליטית והועברו לארגונים אנטי ציוניים", ומצאתי שהדבר חמור הרבה יותר. "הומניזם ושלום" שאינן כוללים את העם היהודי ומדינתו היהודית כשוות ערך במשפחת העמים - הינם אפלים וחשוכים. הובהר כי החזון והערכים של "הקרן" חותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית! (דווקא בשל כך העליתי בישיבת הוועדה הצעה שונה מזו שהתקבלה).

 

ב.      "היכן הפתיחות והפלורליזם שלנו??" - שואלת טובה. כדי לקיים ערכים חיוני להציב להם גבולות וסייגים. פתיחות בלתי מוגבלת, משמעה אבדן ערכים, הפקרות ואנרכיה. ערכים שאינם מרוסנים, מרוצצים את עצמם. הפתיחות והפּלורליזם שלי אינם כוללים גילויים הכהניסטיים, הפקרות מינית מוחלטת ועוד. האם פתיחות כוללת קבלת מימון מישיבת "הרעיון היהודי" של כהנא? או, להבדיל, מגורמי החמס הפועלים בישראל, אולי מארגון מסיונרי מובהק - כדי לטהר את שמם ולהתייצב בציבור כתורמים למטרות חיוביות? - לטעמי לא!

 

ג.       גילי צודקת, מנקודת מבטה: "העבודה שלנו עם נציגי הקרן הייתה מתוך הנחה משותפת שהיהדות ברוח שלמדנו ממייסדי הקה"ד היא, היא היהדות שיש לקדם!!!". מה ההנחה של ראשי הקרן?! - השתכנעתי שההנחות שלהם סותרת את יעדי "מרכז יעקב הרצוג", את הערכים הבסיסיים של "הקיבוץ הדתי" ושל מדינת ישראל.

 

ד.      "נסחפנו אחרי קבוצות קיצוניות של הימין הקיצוני שמוכנות להשמיד כל עמדה שתומכת בשילוב אזרחי ישראל שאינם יהודים והגנה על זכויותיהם!!!" (גילי) - הפלא ופלא, לפתע תמה הפתיחות, נגוז הפּלורליזם... נותרנו עם הכללה, שמיוסדת על בסיס נכון. האם מי שמכוון לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית, מי שתומך באויבי ישראל החותרים להשמדתנו, ראוי ליחס פּלורליסטי? האם לא נסחפת, גילי, "אחרי קבוצה קיצונית", שאינה מבקשת שילוב אזרחי ישראל במדינה אלא דבר מה שונה ומרחיק לכת הרבה יותר?

 

ה.     "חברי הועדה נתפסו לתיאוריות של קונספירציות ... ייחוס כוונות קונספירטיביות לזולת - מבלי שנבדקו כראוי". האם, יוסקה', עלה על דעתך שאתה נפלת בפח של קונספירציה? האם ייתכן שלא בדקת כראוי? הראיות שהוצגו בפניי ונבדקו היטב מלמדות שטעות בידך.

 

ו.        תמהני יוסקה', שבשם הפּלורליזם, הפתיחות והדמוקרטיה, אתה טוען: "אתם כביכול גוזרים - לפחות עלי - התנתקות והסתייגות מדרכו הנוכחית של הקה"ד". בכך גזרת אלם על הקיבוץ הדתי, שהרי לעולם יהא חבר שהחלטה שהתקבלה באופן ציבורי וראוי, אינה מקובלת עליו. מדוע לא סברת כך כאשר מוסדות התנועה קיבלו החלטות שהיו עבורי קשות ומרות, שכן סתרו ערכים מהותיים בהם אני דבק? האם נכון להתנהל באופן שצד אחד - חשוב ואהוב ויקר! - יכתיב גבולות בלא נכונות פּלורליסטית לקבל עמדה שונה, אף סותרת וכואבת?

 

ז.       ההחלטה, טוען יואל, יחד עם החלטת הכנסת לבדוק מקורות מימון של ארגונים הפועלים בישראל לחיסולה של מדינת ישראל: "ממקמת את תנועת הקיבוץ הדתי במחנה האנטי-דמוקרטי". אני מבין את המושג "דמוקרטיה" באופן שונה. לטעמי, החלטה של ועדה מוסמכת, אחרי לימוד הנושא ודיון בו - היא דמוקרטית למהדרין, וגם מחלוקת וביקורת עליה היא דמוקרטית! החלטת הכנסת לבדוק האם קיימת פעילות אנטי-יהודית ואנטי-ציונית במימון זר - היא חובה דמוקרטית. התעלמות ממצב בו מתקיימת הפקרות וניתן חופש פעולה לאויבי הדמוקרטיה היא אנטי דמוקרטית.

 

"מחלוקת לשם שמים, סופה להתקיים", לדברי רבינו יונה, היא קיום העולם!

 

בברכה ובכבוד!

יוחנן בן יעקב



[1]. "הקיבוץ הדתי יַתְנה קבלת מימון מהקרן בשימוש בתקציב זה לפעילות גלויה ומובהקת לחיזוק הזהות היהודית-ציונית". סברתי כי בכך נהפוך על פניה את עמדת הקרן וננצל את משאביה למאבק נגד המגמות המסוות שלה. לחילופין, נעמיד אותה במבחן ערכי. הצעה זו לא התקבלה ויש לכבד את רוב חברי הוועדה שהתנגדו לה והעדיפו דרך שונה!

חסר רכיב