|
מסתרי ההרודיון הולכים ומתגלים
אריק הר זהב
הורדוס – בנאי מדהים ופרנואיד מטורף
בהרודיון גרים בכפיפה אחת הפאר והפחד
מיטב האדריכלות, ההנדסה והאומנות של התקופה הרומית עם קדרות המגדלים המבוצרים
אריק הר זהב על תגליות חדשות ועם מציאות מטרידה
פתיחה
המטפס במעלה ההר, עומד מתנשף והמום מהנוף המדהים הפרוש תחתיו, כמו גם מ"לועו" המפתיע של ההר. שאלות מתחילות לנקר: מדוע דווקא כאן במדבר? ואיך, איך הוא בנה את זה? מדוע דווקא הר? כיצד נפתרה בעיית המים המטרידה? ומדוע דווקא, מכל מפעלי הבנייה שלו, בחר הורדוס להזכיר את שמו דווקא כאן?
שאלה גדולה נוספת, התעוררה מתרדמתה לאחרונה: האם באמת כאן קבור מלך היהודים, האיש השנוי במחלוקת?
מעבר לכל השאלות (והתשובות), היכולת להתפעל מחדש מהמקום הזה ומהסודות שמסתתרים במחילותיו ובאבניו, היא המעניקה להרודיון רעננות גם לאחר אלפיים שנות קיום.
מצדה בזעיר אנפין
"בפנים המבצר - חדרי מגורים יקרים של המלך עשויים לביטחון ולנוי כאחד. לרגלי הגבעה בניינים שבנייתם הייתה מרהיבת עין וגם משום אמת המים, שהותקנה לאורך מרחק רב ובהוצאות גדולות, שכן לא היו [מים] במקום עצמו. על פני המישור מסביב היו בניינים שלא נפלו מכל עיר..." (יוסף בן מתתיהו מתאר את ההרודיון)
לא, אין זו טעות לשים את מצדה והרודיון בכפיפה אחת. מצדה נודעה בעולם כולו במפעלי הבנייה המרשימים שהקים בה המלך הבנאי. אחותה הקטנה, הרודיון, אינה שונה באופן מהותי. ארמונות מפוארים, בתי מרחץ, בורות מים, חומה מבוצרת, סימני הוד והדר – את כולם תמצא גם על הצוק הענק מעל ים המלח, וגם בסְפר המדבר של הר חברון.
מדוע דווקא כאן?
צר המקום מלהכיל את הרקע לסיפורים ואת הפרשיות המסובכות. נזכיר רק את בריחתו של הורדוס בשנת 40 לפנה"ס מירושלים, בה שלט, למדבר יהודה. "ובעת מנוסתו", כותב יוסף בן מתתיהו (יוספוס), שמתאר בספריו ("קדמוניות היהודים" ו"תולדות מלחמת היהודים ברומאים") שוב ושוב את הורדוס שוב ושוב - "היו היהודים קשים לו מן הפרתים", שנלחמו ברומאים, בעלי בריתו של הורדוס. והוא ממשיך לספר על קרב שניטש בין המלך הנמלט לבין היהודים. הם כמעט גוברים עליו, אך הוא מתעשת, ומצליח להגיע אל מצדה, משם הוא נמלט לרומא. שלוש שנים אחר כך הוא חוזר לארץ ומדכא את ההתקוממות נגדו ביד קשה, כפי שידע לעשות היטב.
במקום זה, בו כמעט קופחו חייו וחיי משפחתו, הוא מציב תמרור במימדים היאים לו, להורדוס המלך. וכך בונה הורדוס במשך עשר שנים הר של ממש, ומשנה את הנוף לחלוטין.
פאר ופחד
כל המילים שבעולם לא ישוו לסיור במסתריו של האתר הזה, הקטן בכמות ורב באיכות.
בסיור קצר באתר ההרודיון נוכל לחדור אל סודותיו הכמוסים של הורדוס, בנאי מדהים, אך גם פראנואיד מטורף.
מיוחד מאד הוא המבנה בראש ההר. קוטרו 63 מ', והוא כולל חומת ענק, מגדלים נישאים, מסדרונות מעבר וחדרי משמר. המבנה שימש כארמון הקיץ של המלך, והעיר התחתית הצמודה להר מצפון, הפכה לבירת הפלך. כאן התארחו שועי ארץ ומושלי עולם, וכאן וודאי נחתכו החלטות הרות גורל ונרקמו מזימות פוליטיות. קשה להימלט מהסתירה הטורדת: כיצד גרים כאן בכפיפה אחת הפאר והפחד, מיטב האדריכלות, ההנדסה והאומנות של התקופה הרומית, עם קדרות המגדלים המבוצרים?
אולי זו הסיבה מדוע, מכל האתרים שבנה, הנציח המלך את שמו דווקא כאן. רק בהרודיון בולטת כל כך אישיותו הסותרת של אדם, הזורע ביד אכזרית הרג ורצח סביבו, ויודע בבטחה ובעדינות לבנות היכלי נצח, כדוגמת מפעלו הגדול ביותר: בית המקדש. גם חכמים חשו בסתירה הזו, ובסיפור בגמרא (בבלי, בבא בתרא, דף ג' ע"ב), לאחר שתיארו את רצחנותו ואת חשדנותו הפסיכופתית של המלך, הוסיפו: "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו".
הרודיון לאורך הדורות
בחלוף מאה שנים - אותה מלכות רומי, אך רוחות של מלחמה נושבות בארץ. לאחר דיכוי המרד בגליל, ביהודה ובירושלים, מתבצרים יהודים בהרודיון כמו גם במצדה ובמכוור. לא נדע מה גרם למורדים להיכנע לרומאים הצרים עליהם, כפי שמציין יוספוס. ייתכן שעוצמתו של היריב האכזר, ששרף את בית המקדש, ריפתה את ידיהם.
60 שנה לאחר מכן שוב נשמע שקשוק החרבות, והפעם הפך הרודיון למפקדה של מורדי בר כוכבא. אל "המחנה היושב בהרודיס" שלח מפקד המרד מספר אגרות, שמהן משתמעת חשיבות המקום. בתשעה באב, שבו מזכירים את חורבן הבית במרד הגדול ואת נפילת ביתר במרד בר כוכבא, פוקדים מאות מתושבי גוש עציון את הרודיון, קוראים מגילת "איכה" וקינות, ובכך מקבל האבל ביטוי מוחשי בשטח עצמו, באתר שבו לחמו אלה שעשו את ההיסטוריה.
המרד הגדול ומרד בר כוכבא אינן המרידות היחידות ברומאים. בימי שלטונה של האימפריה היו ניסיונות נוספים לבטא את חירות הרוח הישראלית. כולם נכשלו. הנשר הרומאי היה חזק דיו למגר את הקמים עליו, ולהותיר את נבלתם טרף לחיות המדבר. אלפיים שנה עברו, והרומאי ופארו מוצגים במוזיאונים. העם יהודי, לעומתו, התעורר לחיים ובכוח רוחו האיתנה חזר לארץ, שב למדבר, אל אתרי הקרבות השוממים, והחיה אותם. ואולי ביישובים היהודיים ההולכים וגדלים בספר המדבר יהרהר האבל בתשעה באב בעת ירידתו מההרודיון, כשפסוקה האחרון של מגילת איכה מהדהד באוזניו: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" .
גילויים חדשים
מאז ומתמיד משך את העין ההר הקטום. חוקרי ארץ ישראל במאות השנים האחרונות תארו ושרטטו את הגבעה שבלטה מעל ארץ המדבר הקירטונית. אדוארד רובינסון זיהה את ההרודיון במאה ה-19 וחוקרים נוספים, ביניהם אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, המשיכו לתאר אותו ואת השרידים הסובבים אותו. מחקר ארכיאולוגי של ממש החל בשנות ה-60 של המאה שעברה, ע"י קורבו האיטלקי. לאחר מלחמת ששת הימים עטו על האתר חוקרים ישראלים.
ב-1972 הגיע אהוד נצר, והקדיש להרודיון תחתית, שבה מצא את שרידיה של עיר מינהל אזורית את עיקר תשומת הלב,. אך אהוד נצר, הארכיאולוג הוותיק, חיפש דבר נוסף, את קברו של הורדוס. יגע ומצא - בניין מונומנטלי שאליו מוליך מסלול. קבר לא התגלה שם. לאחרונה העביר פרופ' נצר את חפירותיו מעלה אל המדרון. שוב יגע, וכאן, סמוך למוצא של בורות המים, מצא את הדבר אותו חפש למעלה מ-30 שנה.
מסתבר, שהגישה אל הקבר הייתה בעזרת גרם המדרגות, שמתואר על ידי יוסף בן מתתיהו כמאתיים מעלות העשויות משיש. ייתכן שהמלך שינה את דעתו ונקבר במעלה ההר, וכך משייכות המסקנות הטריות מהחפירה את בניית המדרגות לטקס ההלוויה המלכותית, שגם הוא מצוין בכתבי יוסף בן מתתיהו. נראה, שהמאוזוליאום שנתגלה על המדרון בסמוך לגרם המדרגות, פורק, והחופרים גילו רק את הפודיום, מסד האבנים המפואר (גודלו 10מ' על 10 מ'), שעליו ניצב חדר הקבורה. סרקופג (מנותץ! נקמה יהודית מאוחרת?!) מפואר ביותר וכדים לאחסון אפר הם חלקים נוספים בפתרון התעלומה. אך העבודה להשלמת התמונה עדיין רבה.
גדר מזה וחופר מזה
בשנים האחרונות, ירד מאוד מספר המבקרים באתר ההרודיון, וזאת בעקבות המצב הביטחוני באזור ובמדינה בכלל. נתן מרכוס, מנהל האתר מטעם רשות הטבע והגנים, זוכר אלפי מטיילים הפוקדים את האתר לא רק בימי מועד. רוב התיירים הם נוצרים הנהנים מאתר המאגד ארבע כנסיות קדומות, ותצפית טובה אל בית לחם. גם בנית גדר ההפרדה, ששמה יאה לה ככזו המפרידה בין אדם לאדמה, מעצימה את הניתוק ההולך וגובר בין בני העם הזה למורשתם הנופית, ההיסטורית והתרבותית.
האם יצליחו הגילויים האחרונים להתגבר על כל המכשולים הפיזיים והמנטליים?
החופרים ברינה
בית ספר שדה כפר עציון, שאינו שוקט על שמריו, מזמין את הקהל הרחב להשתתף בהמשך חפירת קברו של הורדוס, עם המשלחת של אהוד נצר. העבודה עדיין רבה. בימי בין המצרים, מוזמן הציבור לשלב חפירות באתר בבקרים עם סיורים בגוש עציון אחר הצהרים. ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, מציין שתוכנית החפירות והטיולים מאפשרת לכל אחד להיות שותף לחוויה ייחודית בהתאם לזמנו וליכולותיו, ולזכות ברגעים שילוו אותו בזיכרונותיו שנים ארוכות. המעוניינים מוזמנים ליצור קשר עם בית ספר שדה כפר עציון (טלפון: 02-9935133 פקס: 029938152).
אולי גם אתם תזכו לגלות חלק ממסתרי ההרודיון.
כפר עציון
|
