|
הנה קמה אלומתי וגם ניצבה...
'אלומה' – למעורבות חברתית ולזהות יהודית
גילה קפלן
לגיוס הבת הדתית ישנם שלושה שותפים שמרוויחים - החברה מרוויחה מעורבות, הבת מרוויחה פרספקטיבה ולימוד קבלת האחר והצבא מרוויח בנות איכותיות
על פרויקט 'צה"ל והבת הדתית' והקשר בין 'אלומה' לקיבוץ הדתי
ב'קשר עין' דף הקשר של 'אלומה' לחודש סיוון, כותב יאיר ריינמן, מזכ"ל הקיבוץ הדתי (הפורש בימים אלו – ואנו מאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך) ומה שחשוב לעניינינו – יו"ר אלומה:
"זה למעלה משלוש שנים שאני מכהן כחבר בהנהלת 'אלומה'. כל פעם מחדש אני מוצא עצמי מתפעל מהאנרגיה, מהמחויבות ומהרצון שאתן מפגינות בחתירה לשירות משמעותי ומועיל לטובת מדינת ישראל והעם היושב בה, ובד בבד למקום שירות אשר יבטיח ויאפשר לכם שמירה על אורח חיים דתי. רמת הציפיות של רשויות הצבא גבוהה ביותר באשר הם הורגלו לכך שהחיילות הדתיות משתלבות ומובילות... עובדות אלו מהוות אתגר גדול ל'אלומה', אשר לקחה על עצמה לגשר בין השניים. צוות העובדות, ההכוונה, ההדרכה, הסמינריונים, וכל מערך הליווי שמפעילה 'אלומה' נועדו לאפשר לכם למצות את השירות הצבאי ולהפכו למשמעותי יותר, ומאידך לוודא שהתנאים הסביבתיים שבהם אתן פועלות יתאימו לאורח חיים של בת דתית. סוד גלוי הוא כי השירות בצה"ל, כור ההיתוך של החברה הישראלית, העומד בבסיס קיומה של המדינה, אינו בראש מעייניהם של רבים מהצעירים העומדים בפני גיוס ונתבעים למילוי חובם כלפי החברה שבה גדלו. ודווקא בעת כזו אתן, שדרך המלך פתוחה בפניכן שלא לשרת בצה"ל, משמשות דוגמא ומופת בעצם השתלבותכן בשירות הצבאי למרות (ואולי דווקא בגלל) תיוגכן כ'בנות דתיות'...הקיבוץ הדתי השותף ל'אלומה' מיום הקמתה, גאה בשותפות זו..."
במשרדי 'אלומה' נפגשתי עם יפעת סלע, מנכ"ל 'אלומה', שרון פורייטר - רכזת פרוייקט 'צה"ל והבת הדתית", בעבר ועם רונית נאמן, בת טירת צבי, נציגת הקיבוץ הדתי ב'אלומה'.
מהי 'אלומה'?
כבר נכתב על 'אלומה', ואף על גבי במה זו, ובכל זאת יש תחושה של מרבית חברי הקיבוץ הדתי, שאף שחלק רב להם ב'אלומה', אין מודעות לקיומה.
ארגון 'אלומה' הנו ארגון חברתי הקיים ופועל 25 שנה (תחילתו כ'מדרשה לערכי תורה ועבודה' בכפר עציון) תחומי הפעילות של אלומה, כיום, רובם ככולם עוסקים בתחום השירות. והעיקריים שבהם:
1. שירות לאומי – 'אלומה' ואמונה מובילות את מערך השירות הלאומי המאתר, ממיין, מכשיר ומלווה כ- 2000 בנות בשנה.
2. מורות-חיילות – 'אלומה' מאתרת, ממיינת, מכשירה ומלווה כ- 1000 בנות.
3. מדרשה חינוכית – 'אלומה' מפעילה מספר פרוייקטים בנושא של שירות משמעותי.
תחום הפעילות החדש יחסית – 5 שנים, ושלשמו התכנסנו הוא – פרויקט "צה"ל והבת הדתית".
את הפרויקט הקים ארגון 'אלומה' מתוך צורך שעלה מהשטח ומטרתו לתת מענה לכל בת דתית בכל הקשור לגיוסה לצה"ל. מדי שנה פונות ל'אלומה' כ- 1000 בנות דתיות המעוניינות להתגייס לצה"ל ונשמר קשר עם עוד כ-1000 חיילות בפועל. שרון פורייטר, אשר ריכזה את הפרוייקט בשנותיו הראשונות, החלה את מסלולה הצבאי כמדריכת שריון, המשיכה כקצינת הדרכה בחי"ר ושמשה כמפקדת קורס מדריכות שריון, מעידה: "כאחת ששירתה לבדה, הבנתי את חשיבות ההכנה לקראת השירות לבת הדתית. כשאני התגייסתי הייתי בהלם תרבות לגבי צורת הדיבור ונושאי הדיבור".
נגישות למידע
עם קבלת הצו הראשון מצה"ל, ולפעמים אפילו קודם... מתחילה אצל הבנות הדתיות ההתלבטות בין שירות לאומי לגיוס לצה"ל. מה שתבחרנה ישפיע רבות הן על תקופת שירותן והן על בחירותיהן בהמשך הדרך.
בציבור הדתי - האולפנות ובתי הספר הדתיים, מכוונים באופן כמעט חד משמעי לשירות לאומי ולכן, הבנות הרוצות להתגייס נתקלות בקשיים רבים ואינן מקבלות הכוונה.
פרויקט "צה"ל והבת הדתית" נותן מענה בשלוש רמות:
1. מידע
2. הכנה מנטאלית
3. הכוונה תורנית
ב'אלומה' מלווים את הבנות מהגיוס ועד השחרור. "אנחנו עובדים מול חלק מבתי הספר (שכאמור לרובם קשה לנו להגיע), מול הצבא ומול הבנות."
השיבוץ למקצועות הצבאיים השונים נעשה קודם כל בהתאם לצרכי הצבא ורק אחר כך בהתאם לנתונים ולכישורים של הבת. על מנת שכל בת תוכל להגיע לנתונים המקסימאליים שלה חשוב מאוד להגיע לצו הראשון במוכנות מלאה.
מהם הקשיים העומדים בפני המתגייסת הטריה?
שרון: "בנות דתיות מתגייסות הרבה פעמים מתוך 'בורות' – אי ידיעה מה המשמעות של להיות חיילת. ההתמודדות מורכבת. כשאני הייתי בצבא הרגשתי כי ההתמודדות הרצינית היא דווקא מול בנות חילוניות ולא מול החברה המעורבת, כי, סך-הכל, ברוב המקומות והקורסים בצבא ישנה הפרדה בין בנים לבנות. כדי להקל על ההתמודדות אנחנו ב'אלומה' מקימים קבוצות גיוס; "משדכים" תאריכי גיוס של בנות דתיות המעוניינות להתגייס לאותו תפקיד.
תפקידנו להציג לבת את המציאות הצבאית כפי שהיא. אם יש התנגדות חזקה מהבית יתכן שלא כדאי לבת להתגייס. אנחנו כן אומרות שחשוב לנו שכל אחת תתרום שנתיים של שירות משמעותי. לגיוס הבת הדתית ישנם שלושה שותפים שמרוויחים - החברה מרוויחה מעורבות, הבת מרוויחה פרספקטיבה ולימוד קבלת האחר והצבא מרוויח בנות איכותיות."
איך אתן מתמודדות עם הדעה של רבים בציבור הדתי האומרת שאין לבת הדתית מה לחפש בצבא?
יפעת סלע, מנכ"ל 'אלומה', אמא לשלושה ששירתה כמורה-חיילת בבית ספר שדה בכפר עציון בעברה הצבאי, והיחידה מכל המחזור שלה באולפנת תל אביב שהתגייסה, מסבירה: "אין לנו אג'נדה לשינוי ההלכה. אנחנו מטפלים במציאות הקיימת. זהו צורך שעלה מן השטח. כ-25% מן הבנות הדתיות מתגייסות לצה"ל, וחשוב לתת להם מענה. (בחברה החילונית מגיע הידע דרך בתי הספר ואצלנו, כאמור, רוב בתי הספר חוסמים את הכניסה בפני נציגי צה"ל). יחד עם זאת, אנו ממליצות לבנות למלא את עצמן במצברים תורניים לפני הגיוס, למשל במדרשת עין הנציב, במדרשת באר וכו', וכמובן ישנו מערך ההכנה והליווי שלנו לבת המתגייסת. כמחצית מן הבנות הדתיות המתגייסות עומדות בקשר עמנו."
עניין נוסף וחשוב לציון הוא נושא הקצונה. מחקר שנערך מעיד כי אחוז הבנות הדתיות הפונות לקצונה גדול מאחוז הבנות החילוניות הפונות לקצונה. (יש להדגיש שנתון זה מתקבל למרות הקרבה להתנתקות). הבחירה של הבנות בתפקידם לא מסורתיים ובפניה לפיקוד, משליכה על הבחירות שתעשינה בהמשך הדרך. הבחירה בדרך של קצונה מראה את האמון שהבנות נותנות במערכת ושהמערכת נותנת בהן.
מדוע צריכות בנות הקיבוץ הדתי את סיוע 'אלומה', שהרי אצלנו המידע זמין ויש תמיכה חברתית לבת המתגייסת?
רונית נאמן בת טירת צבי, שירתה ביחידת המחשבים של חיל המודיעין בקריה, הצטרפה לפני חמישה חודשים לצוות 'אלומה' ככתובת לבנות הקיבוץ הדתי.
רונית: "בניגוד למצב ברוב האולפנות, אין בקיבוץ הדתי בעיה להיכנס לבתי הספר. הבעיה של בנות הקיבוץ הדתי שונה וכפולה. בעיה אחת היא ההנחה שההרגל של חינוך מעורב (בנים בנות) מקל על ההסתגלות לחיי הצבא, בעוד שבצבא החיכוך הוא בדרך כלל עם בנות חילוניות ולבנות הקיבוץ הדתי, לרוב, אין מיומנות בקשר עם חילוניים. בסדנאות אנחנו, בין היתר, עורכים סימולציות למצבים שונים שבהם נתקלות הבנות בצבא. בעיה נוספת היא דווקא התחושה של בנות רבות שיש להן מידע רב על הצבא ולכן הן מחמיצות לעיתים מיונים שונים. יתכן שהדבר נובע מן התחושה ש'הקיבוץ יסדר'."
"ב'אלומה' מצאנו אזרחיות וחיילות דתיות אשר מבינות את צרכינו ואת הדילמה הערכית איתה נדרשות להתמודד בנותינו..." כותבת אם שליוותה את בתה בכל שלבי המסע,
"אני רוצה להודות לכן על כל כך הרבה דברים; קטנים וגדולים..., על חוגי הבית, על הגדנ"ע, על הסמינריון..." כותבת בת לאחר השחרור.
בנות המעוניינות במידע נוסף מוזמנות לפנות לרונית נאמן: 052-4767264
או להכנס לאתר 'אלומה': wwwaluma.org.il
|
