|
דבר העורכת
שלום לכם,
כל הריון, ארוך ככל שיהיה, מתוכנן ככל שיהיה, מסתיים בלידה שלרוב יהיו מעורבים בה – חשש, דאגה, לחץ, תקווה ושמחה גדולה – בתינוק החדש שזה עתה יצא אל העולם.
ואולי, דימוי זה של הריון ולידה, הוא המתאים ביותר לגיליון זה העוסק בענייני נשים, שתחילתו, אי שם לפני שנה לאחר כנס נשות הקיבוץ הדתי 'כל כבודה' והוא קורם עור וגידים והולך ומתגשם מאז.
"באנה באנה באנה הבנות
בשמחה וגם בעצב"
גיליון 'עמודים – ניסן' הוא גיליון חגיגי העוסק גם בשמחה וגם בעצב, ובעיקר בנו – הבנות.
על תפקידינו, אהבותינו, מעמדנו והנושאים החשובים לנו - ויש הרבה מה להגיד, לכולם יש – לנשים, לגברים...
יורם טהרלב חבר למשה וילנסקי, ובהגשה נפלאה של חווה אלברשטיין הם מתארים את הנשים הרוקדות בכל גיל מסיבה אחרת:
"בנות עשרים יוצאות בריקוד
כי חתן הן מוכרחות לצוד...
בנות שלושים הן מוכרחות לרקוד
רק בשביל לצאת מן הסירים..."
בשני העשורים הראשונים נופל אתנו יורם טהרלב לקלישאות הישנות והידועות (והאמיתיות, יש שיוסיפו) – החשש מן הרווקות המאוחרת, ההתכנסות בבית ובסירים.
בעשורים הבאים, מתאר טהרלב את המאבק בגיל, את הרצון להישאר צעירים (ובעיקר - צעירות!)
"בנות ארבעים הן מוכרחות לרקוד
הרגליים הן עוד חטובות
...
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
עם הנינים ועם הנכדים...
בנות מאה רוקדות על הבלטה
שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב
ברגלים עוד שמור הקצב."
ואני רוצה להציע שאין כאן מאבק בגיל, אלא התמודדות עם החיים על הטוב והפחות טוב שיש בהם, על התכונה הנשית הזו, של להמשיך כי כך צריך, כי יש ילדים ויש נכדים ויש בית ויש גם אותי – אישה, ומתוך כל זה צומחת גם שמחה.
אני לא נאיבית, וגם הגיליון שלפנינו אינו נאיבי.
האם המילה פמיניזם עושה לך טוב או רע? הציבור הרחב (גם הנשי) אוהב להסתייג מן המילה. אוהב להצמיד לה את התארים: צרחנית, דעתנית, וככלל – מעצבנת.
התרגום למילה פמיניזם הוא נשיות. האם "נשיות" מעוררת בנו את אותן אסוציאציות?
אם כן ואם לא – הגיליון הזה הוא הזמנה – לקרוא, להקשיב, לחשוב – לראות מעולמן המגוון של נשים.
"אז תזמורת – מוסיקה!
במחול נצא"
הרבה תודה לכל המסייעות, החושבות והכותבות.
וברוח החג נוסיף ונזכיר את שלושת בנינו: גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב – ונתפלל לחירותם ולשובם.
גילה ו. קפלן
|
|
