|
נשים בבית הדין הרבני
המאבק לפתרון בעייתן של מסורבות הגט – הצלחות ונסיגות
רבקה לוביץ, מרכז צדק לנשים*
"אפשר לדמיין מציאות אחרת שבה בתי הדין דווקא הולכים לקראת נשים מסורבות גט
ופועלים כדי לבער את תופעת הסרבנות"
אומרת רבקה לוביץ – טוענת רבנית
ובכל זאת, יום זה נראה רחוק מתמיד והמציאות קשה ומרה
בראשית ברא
בשנים האחרונות מצבן של נשים בבית הדין הרבני בבואן להתגרש נעשה מורכב ובעייתי יותר ויותר. מצד אחד, אחוז הגירושים במדינת ישראל נוסק, ובתי הדין אינם מוכנים להכיר בבעיה של מסורבות הגט והעגונות , שלא לדבר על קידום פתרון כוללני ונועז. מצד שני בעקבות תהליך התעצמות נשים בחברה הדתית נושא מסורבות הגט והעגונות עלה לסדר היום הציבורי, וארגוני נשים מקיימים מאבק עיקש למען נשים אלו. בעקבות מצב דברים זה בית הדין נדחק לפינה ומתוך התגוננות וניסיון לשמור על מעמדו נוקט צעדים אשר רק מחריפים את הבעיה.
קשה להתעלם מן העובדה שרוב הנשים הפעילות בתחום הן מן המגזר הדתי, ולכך שתי סיבות: ראשית, נשים דתיות מבינות את ההשלכות של בעיית העגינות ורואות בה פגיעה קשה במעמד הנשים. שנית, ובהקשר זה, בזכות פתיחת התחום של טוענות רבניות בפעם הראשונה בהיסטוריה לנשים יש הידע להעביר ביקורת נוקבת על הצד התוכני של פסקי הדין שניתנים בבית הדין. חשוב לציין שאף שהרוב המוחלט של הפעילים בתחום זה הן נשים, עומדים לצדן ומאחוריהן גברים רבים – רבנים, אקדמאים ופוליטיקאים – אשר תומכים במאבקן.
מאמר זה, ינסה לסקור את הבעיה של הנשים בבית הדין הרבני בנושא הגט ואת גלגולי המאבק של ארגוני הנשים בשנים האחרונות לקידום פתרון – ההתקדמות והמכשולים החדשים העומדים לפניהם.
דרוש גט בדחיפות
החוק במדינת ישראל קובע כי 'נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה'. לפיכך בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת אך ורק דרך בתי הדין הרבניים, אם על ידי סידור גט ואם על ידי פסק דין לגירושים. על מנת להבין את בעיית הנשים בגירושים יש לעמוד על שני עקרונות חשובים: התלות של האישה בגט והחשיבות שפוסקי ההלכה מייחסים ל'רצון הבעל' בעת סידור הגט. על פי ההלכה, אישה ממשיכה להיות נשואה עד שהיא מגורשת או עד שמת בעלה, ואילו פרידה של בני זוג אינה יוצרת גירושים. אישה נשואה המנהלת חיי אישות עם גבר זר נחשבת לנואפת, וילדיה מקשר זה יהיו על פי ההלכה ממזרים – הם וצאצאיהם אסורים לעולם לבוא בקהל ישראל. לעומת זאת גבר נשוי המנהל יחסי אישות עם אישה זרה אינו נחשב לנואף, כל עוד אינה נשואה, וילדיו ממנה לא יהיו ממזרים.
הגט חייב להינתן על ידי הבעל ומרצונו החופשי. גט אשר ניתן מתוך כפייה, לבד ממקרים שבהם בית הדין חייב את הבעל בגט, אינו כשר ומכונה 'גט מעושה' (המקרים שבהם אפשר לחייב את הבעל בגט כוללים בעיקר גברים אשר עוסקים במלאכה שיש בה סירחון וכן מקרים הנתונים במחלוקת כמו - מורד מאישות, מכה את אשתו, בוגד ומי שאינו מפרנס את אשתו).
בנוסף למגבלות ההלכתיות, מוסיף 'השעון הביולוגי המתקתק' של האישה לחץ ומערים קשיים, ובשלו אישה המבקשת להתגרש בשנותיה הפוריות זקוקה לגט באופן דחוף מן האיש שהיא רוצה להתגרש ממנו.
הגורמים שנמנו לעיל מהווים קרקע פורייה לסחיטה של האישה בידי הבעל בתמורה לגט. נשים רבות נדרשות לוותר ויתורים משמעותיים, אם במזונות הילדים ואם ברכוש, כדי לקבל את הגט. נשים רבות מחכות שנים עד שהן מקבלות את הגט, ובינתיים מאבדות שנים יקרות, שבמהלכן יכלו להקים משפחה אחרת. ישנן נשים שמאחר שלא יכלו או לא הסכימו לשלם את המחיר שנדרש הן נשארו עגונות עד יום מותן או עד יום מותו של הבעל.
ארגוני הנשים – מאסטרטגיה של מתינות לאסטרטגיה של אגרסיביות
החל משנת 1995 קמו ארגונים, אשר חרטו על דגלם את העזרה לנשים עגונות ומסורבות גט. קדמו להם, שדולת הנשים ונעמ"ת אשר סייעו במסגרת הפעילות הכללית שלהן למען נשים.
ניתן להצביע על שני שלבים ברורים בפעילות הארגונים לפתרון הבעיה. בשלב הראשון נקטו הארגונים גישה מתונה יחסית, מתוך רצון להגיע להסכמה עם בית הדין הרבני ולהימנע ככל האפשר מחיכוך עמו. בשלב זה ניתן סיוע פרטני לנשים הן באמצעים כספיים ועזרה סוציאלית והן בייצוג בבית הדין הרבני. האסטרטגיה הייתה לפעול במסגרת המערכת הנתונה ולהביא למתן פסקי דין לחיובי גט ולהפעלת הסנקציות הקבועות בחוק נגד סרבני הגט, החל משלילת רשיון נהיגה ועבודה ועד מאסר. בשלב זה, הנשים הפעילות בארגונים, ובהן טוענות רבניות אשר זה עתה סיימו את לימודיהן, האמינו באפשרות של שינוי בבית הדין.
בשל הפער ההולך וגובר בין התעצמות התביעה לשינוי ושטף הפעילות לקידומן של נשים אצל ארגוני הנשים לבין הקיבעון בבית הדין, החלה לשרור תחושת תסכול בקרב הפעילוֹת בארגונים שעברו בעצמן תהליך נפשי עמוק: הסיפורים הקשים של מסורבות הגט הלכו והצטברו; הביקורת על התנהלות בית הדין הלכה והתחדדה; וההבנה שישנם פתרונות הלכתיים שאינם מיושמים הלכה והופנמה. כאמור, בצד האחר של המגרש, בבית הדין הרבני, לא נסתמנה שום תנועה רצינית, מלבד ניסיון לשמר את כוחו ומעמדו.
מתוך התסכול הגיעו ארגוני הנשים לשלב השני בו פיתחו אסטרטגיה אגרסיבית יותר. הנשים החלו להבין שהישועה לא תבוא מבית הדין הרבני ושהן יצטרכו לפעול בזירות נוספות כמו הזירה התקשורתית, מתוך כוונה להעלות את המודעות הציבורית לנושא. מה שנראה היום מובן מאליו, לא היה ברור כלל לפני שנים אחדות. זכורים לי ויכוחים פנימיים נוקבים, אחת הטוענות התנגדה לפנייה לתקשורת משום שדיינים ואנשי מפתח מהנהלת בתי הדין גרים בסביבתה הקרובה והיא לא תוכל להסתכל בהם... בהמשך נהפכה המדיה לאחד מן הכלים החשובים במאבק.
זירה נוספת הייתה בית המשפט האזרחי - הוגשו תביעות נזיקין ובג"צים נגד בית הדין במטרה לערב את הערכאה האזרחית בנעשה בבית הדין הרבני. בזירה הפוליטית יזמו הפעילוֹת בארגונים חקיקה, ואף נתנו ידן בניסיון להשפיע על מינויים של דיינים. פעילותם של ארגוני הנשים השפיעה ומשפיעה בלי ספק בדרכים מגוונות על העמדה של בתי הדין בנושא מסורבות הגט ועל השיח ההלכתי של הדיינים. להלן אסקור דוגמות אחדות לכך .
על כמה מסורבות גט מדובר בכלל?
שאלת הנתונים נתפסת בעיני הציבור כשאלה חשובה אשר עדיין לא נתבררה די צרכה. בארגוני הנשים מעריכים כי מדובר באלפים. אך בין כך ובין כך סוברות פעילות הארגונים מתוך הניסיון בשטח כי התופעה רחבה, וממילא אין שום משמעות לשאלת הכמות, כיוון שכל עוד קלף המיקוח של גברים חזק משל נשים יימצאו הנשים המתגרשות במקום נחות וייאלצו לוויתורים רבים למען הגט הנכסף.
בתגובה לסיפורים הקשים על מסורבות גט ופרסום עדויות בעניין התפקוד הלקוי של המערכת כולה בכלי התקשורת, נקט בית הדין הרבני דרך של מזעור הבעיה: בהרצאות ובפרסומים קבעו דוברי בית הדין כי מדובר בתופעה שולית למדיי, כמאתיים נשים בלבד . עד מהרה התברר כי בית הדין מגדיר כ'מסורבת גט' רק את מי שבעלה סירב למלא אחר פסק חיוב גט במשך שלושים ימים ואילו ארגוני הנשים הגדירו כ'מסורבת גט' כל אשה אשר פתחה בהליכי גירושים ולא קיבלה גט למעלה משנה. ההגדרה של בית הדין נראתה לארגוני הנשים מגוחכת, משום שבידוע הוא שנשים רבות נגררות במשך שנים לאין ספור דיונים בלא פסק דין לחיוב הבעל לגט, ולעיתים אף בלא פסק דין כלשהו.
לפני כשלש שנים, לקראת יום העגונה הבינלאומי מסרה בכנסת הד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן, כי כמאה אלף נשים היו או הינן מסורבות גט. המספר הזה יש בו כדי להטעות, משום שאין מדובר במספרן של מסורבות גט היום אלא במספר משוער של כל מי שסבלו בעבר וסובלות בהווה מתופעת הסרבנות. השימוש של המדיה בנתון זה הרגיז את הנהלת בית הדין הרבני, והממסד חיפש נתון אחר, מספר זעיר, שלארגוני הנשים יהיה קשה להכחיש. בפרסום שהופיע באתר בתי הדין הרבניים נקבע כי מספרן של מסורבות הגט הוא 180 . בנוסף לכך, טען בית הדין שיש יותר מסורבי גט גברים מנשים. אף כי ארגוני הנשים הסבירו את הסיבה להטיה הסטטיסטית, אין ביכולתם לצאת עם נתונים מבוססים כיוון שמאגר הנתונים מוחזק בידי בית הדין, המעוניין למזער ולהציג את התופעה כשולית. .
הפולמוס בדבר הסכמי קדם-נישואים – פתרון למניעת הבעיה או 'גט מעושה'?
כניסיון למנוע את בעיית הסרבנות מלכתחילה הוצע להחתים זוגות על הסכם למניעת סרבנות לפני נישואיהם . הסכמים אחדים יצאו בשנים האחרונות, והעיקרון המנחה ברוב ההסכמים הוא שהצדדים מקבלים על עצמם לשלם 'מזונות מוגדלים' במידה שיסרבו לבקשת הצד השני להתגרש. אף שחלק מן ההסכמים עברו תחת עינם של רבנים אורתודוקסים יש המתנגדים להם באופן עקרוני מכמה טעמים:
א. חשש לערעור של יציבות הנישואים ופגיעה בזוגיות.
ב. חשש שהלחץ על הסרבן עלול להפוך את הגט ל'גט מעושה'.
ג. החשש של בית הדין מנטילת סמכויותיו עקב כך שבחלק מן ההסכמים נקבע כי חלוקת הרכוש תיעשה בבית המשפט.
פולמוס סביב הנושא נערך מעל דפי עיתונים וכתבי עת הלכתיים. אך, מאחר שזוגות רבים מבקשים לחתום על הסכמי ממון, שיש בהם להבטיח את זכויות הממון של כל צד במקרה של גירושים, ומאחר שהמודעות לבעיית הסרבנות עלתה בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות מבקשים להבטיח את עצמם גם בנושא סרבנות. קשה להניח שהחשש מ'גט מעושה' יעצור את התהליך.
תביעות בבית המשפט וביטולי גט מטעם בית הדין
בעיה לא פחות קשה מבעיית הסחיטה בגט היא בעיית ביטולי הגט. אחת הדרכים של נשים להתגבר על בעיית הסחיטה בגט היא לפנות אל בית המשפט לאחר הגט ולתבוע מזונות בשם הילד או לפנות אל בית המשפט לדיון באכיפת ההסכם שנחתם לפני הגירושים. בכך נשים מנסות לנטרל את הוויתורים הגדולים שעשו לפני הגט כתשלום לגט. אולם דעתו של בית הדין לא נוחה גם בעניין זה, ובניסיון להחזיר לעצמו סמכות על בני הזוג יש דיינים הנוקטים גישה חדשה של 'ביטולי גט'. בידוע שגט הוא גט כריתות, וחכמים אפילו החרימו את מי שמוציא לעז על הגט, מאחר שישנן השלכות מרחיקות לכת על הילדים שייוולדו לאישה לאחר הגט אם יועלו ספקות בעניין הגט שלה. למרות זאת ידועים היום מקרים שבהם בתי הדין פסקו לבטל גט לאחר נתינתו בשל פנייה של האישה לבית המשפט האזרחי. לטענתו של בית הדין לו ידע הבעל שהאישה תפנה אל בית המשפט ותצליח לעקוף את תביעותיו לא היה נותן את הגט, ועל כן יש לראות בו 'גט מוטעה', שדינו ביטול רטרואקטיבי. המשמעות של פסיקה מעין זו היא שליטה בלתי נסבלת של בתי הדין על חייה של האישה המתגרשת, מאחר שכל הפרה של הסכם גירושים מצדה עלול להביא את בית הדין לפסוק שהגט מבוטל, וילדיה שנולדו לה מנישואים חדשים ייהפכו לממזרים. הדברים כל כך הזויים ובלתי נתפסים שהציבור כנראה ממאן להאמין שניתנים פסקי דין כאלו. ובכל זאת, בבית הדין הגדול תלוי ועומד היום ערעור של אישה אשר בית הדין האזורי ביטל את הגט שלה אחרי שפנתה אל בית המשפט בעניין מזונות. פסק הדין הפך את שני ילדיה מנישואיה החדשים לממזרים.
תביעות נזיקין בבית המשפט – סעד לנשים או נזק לגט?
עימות קשה מתנהל בין ארגוני הנשים לבין בתי הדין בנושא תביעות נזיקין. תביעת נזיקין בבית משפט אזרחי לפיצוי כספי למסורבת גט מבוססת על הרעיון שסרבנותו של הבעל לתת גט פוגעת באוטונומיה של האישה, בחירותה להינשא, ללדת ילדים ולקבוע בעצמה את סיפור חייה. הפיצוי שניתן לה מתקן עוול ועושה צדק. לפסק דין לפיצויים על סרבנות גט משמעויות נוספות: ראשית, פסק הדין 'נותן שם' לבעיית הסרבנות ומגדיר אותה כפגיעה ממשית הנושאת תג מחיר (כמו פסקי הדין בנושא 'הטרדות מיניות' שהגדירו כעבירה תופעה שהייתה מוכרת לנשים מאז ומתמיד, ובכך נתנו לה שם). שנית, פסק דין כזה עשוי להביא לפתרון הבעיה הכוללת של הסרבנות, משום שמרגע שיופנם הרעיון שבעל סרבן יצטרך לשלם על סרבנותו יש להניח שגברים יימנעו מעיכוב הגט.
בפועל ישנם הרכבים בבתי הדין הרבניים אשר קבעו שלא ימשיכו לדון בעניין הגט ולא יסדירו גט לצדדים כל זמן שתביעת נזיקין תלויה ועומדת . הלחץ על מסורבות הגט לסגור את תיקי הנזיקין שפתחו בבית המשפט הוא עצום, וזאת, כאשר לרוב השגת הגט היא המטרה הראשית של האישה.
עמדתם של ארגוני הנשים בעניין זה אינה אחת, שהרי, אין לנו, או לבית המשפט, הזכות להחליט עבור האישה שהיא מעדיפה להימנע מ'גט מעושה' על פני קבלת סכום כסף גדול כפיצוי על הפגיעה שפגע בה הבעל, כמו שאין להיכנע לנוכח הניסיון של בית הדין לצבור לעצמו נקודות במאבק מול מסורבות הגט.
מה הלאה?
העימות בין בתי הדין הרבניים לבין ארגוני הנשים אינו מחויב המציאות. אפשר לדמיין מציאות אחרת שבה בתי הדין דווקא הולכים לקראת נשים מסורבות גט ופועלים כדי לבער את תופעת הסרבנות. במקומות אחרים בעולם דיינים ורבנים מנסחים ומקדמים הסכמי קדם-נישואים למניעת סרבנות, והם מגבים נשים בתביעות נזיקין בבית המשפט האזרחי. תקצר היריעה במאמר זה לנתח מדוע התהוותה דינמיקה של עימות בין הממסד הדתי לבין ארגוני הנשים בישראל, ורק נרמוז שהתשובה לכך טמונה כנראה במערך הממסדי והפוליטי של הדת במדינת ישראל.
בשנים האחרונות הקול הנשי הולך ומתגבר; ציבור הולך וגדל של אנשים משתכנע בצדקת דרכם של ארגוני הנשים ובצורך הדחוף לפעול בתחום הזה. במידה שבתי הדין לא ישכילו להביא לפריצת דרך בהתנהלותם בנושא הסרבנות הדברים עלולים לבוא לידי עימותים קשים עוד יותר. יש להניח שהתוצאה תהיה דרישה הולכת וגוברת של הציבור החילוני לנישואים אזרחיים ודרישה של הציבור הדתי להקים בתי דין חלופיים.
________________________________________
*דברים אלו הם פרי שיחות ארוכות שניהלתי עם עו"ד סוזן ווייס, שייסדה והקימה את ארגון יד לאישה ואת מרכז צדק לנשים. חותמה של ווייס טבוע עמוק במאבק למען עגונות ומסורבות גט בישראל, והשפעתה מגעת עד למרחוק. קטעים מתוך מאמר שלם שמפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה. תודה לעו"ד יעל רוקמן ולעו"ד יפעת פרנקנבורג על העזרה בהכנת המאמר.
1. מסורבת גט היא אישה אשר בעלה מסרב לתת לה גט. עגונה היא אישה אשר בעלה אינו נמצא, או נמצא ואינו כשיר לתת לה גט.
2. מאמר זה לא ידון בתחום הרחב של פעילות הארגונים בנושא חקיקה.
3. נתונים שנמסרו למרכז מחקר של הכנסת על ידי הרב אליהו בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים, ב-10 ביולי 2003.
4. ראו פרסומים של בתי הדין הרבניים http://www.rbc.gov.il/statistics/index.asp
5. ראו מאמרי 'כשבתי הדין משחקים בנתונים' ב-ynet יהדות
6. ראו רחל לבמור, טבת תשס"ה. 'גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח', צוהר כ: 83–91. למאמר ביקורתי מקיף בנושא ההסכמים ראו Susan Wiess, 1999. 'Sign at Your Own Risk: the "RCA" Prenuptial May Prejudice the Fairness of Your Future Divorce Settlement', Cordozo Women's Law Journal 6: 49–102
7. בהחלטה בתיק 054568514-28-1 מיום 29.1.2007 קבע בית הדין כי 'אם יש תביעה נגד הבעל [...] אפילו אם הבעל יתחנן לפנינו לעשות את הגט, לא נבצע את הגט, וגם אם אנו נעשה את הגט הגט יהיה פסול לכל הדעות, ואם האישה תתחתן הוולד ממזר. על כן רק לאחר שהתביעה תדחה ולא רק תמחק יגישו הצדדים בקשה לסידור גט'.
|
|
