|
מיתוס "ההולנדים הטובים" וניפוצו
עצים ב"יד ושם"
שלמה סמסון
שדרת עצים שנועדה לא לצל ולא ליופי – אלא לכבוד וזיכרון
לצילה בודק שלמה סמסון, את מיתוס ההולנדים הטובים
האמנם ראוי לניפוץ?
בעוד מספר חודשים תמלאנה 70 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה.
עברו כמעט שש שנים – עד שביום 8.5.1945 צלצלו הפעמונים והכריזו על סיום המלחמה בכל אירופה וההמונים יצאו לרקוד בכיכרות. לעם היהודי לא צלצלו פעמונים - ולא מפני שבבתי התפילה שלנו, שנשרפו ב"ליל הבדולח" - לא הותקנו פעמונים. רק אז התבררו לשארית ישראל – למעטים ששרדו – הממדים האמיתיים של החורבן הנורא, שאנו מנסים לצמצם במילה אחת: "שואה".
הייתי בהכשרה חלוצית בהולנד, כאשר הנאצים פלשו אליה ב- 10.5.1940.
בשמיני עצרת תש"ג (3.10.1942), מוקדם בבוקר, הפתיעו אותנו אנשי הס"ס בחוות ההכשרה באלדן (Elden) ליד העיר ארנהם והובילו אותנו לתחנת הרכבת ומשם למחנה וסטרבורק. בזכות הסרטיפיקט שקיבלתי נשלחתי בינואר 1944 לברגן-בלזן ואחרי השחרור באפריל 1945 חזרתי להולנד כדי לעלות משם לארץ, במסגרת עלייה ב'.
לפני 14 שנה קיבלתי מכתב מיהודי חרדי, שראה את הספר שלי.
כך הוא הציג את עצמו: "הורי נספו בשואה בפולין ואני ניצלתי במסתור אצל גויים בהולנד" - את דעתו על השואה הוא סיכם כדלקמן: "באופן כללי, על ספרות השואה לא שייך לחוות דעה. כך וכך אירע לעמנו. אנו מאמינים כי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, ויבוא יום בו יקוים – 'כי דם עבדיו ייקום'". בכל המכתב הארוך, לא מצאתי מלה טובה אחת על חסידי אומות העולם שהצילו אותו, תוך סכנת נפשות לעצמם. לעומת זאת הוא התלונן על: "שנאת הגויים ההולנדיים, דווקא אחרי המלחמה".
דברי הבאים מיועדים לבדוק ולהבהיר, ללא דעה קדומה, מספר עובדות – לטוב ולרע – באשר להתנהגות העם ההולנדי בתקופת השואה.
ה מ י ת ו ס – שני צדדים למטבע
בשנים הראשונות אחרי המלחמה נבנה ה"מיתוס" על "ההולנדים הטובים" תוך התעלמות כמעט מוחלטת מן העובדה שהתרחשו גם דברים חמורים. שכחו לגמרי שיש גם צד שני למטבע:
בזמן המלחמה ולפניה התקיימה בהולנד מפלגה נאצית בלתי מבוטלת (N.S.B.). יהודים שנמצאו במסתור נמסרו לגסטאפו – בין תמורת תשלום ובין מפחד העונשים החמורים, ביניהם האיום במחנה "מאוטהאוזן" ובעונש מוות. המשטרה ומוסדות השלטון שיתפו פעולה עם הכובש הנאצי. היו אלה שוטרים הולנדיים שהוציאו את היהודים מדירותיהם והובילו אותם לתחנת הרכבת.
גם אחרי המלחמה הראו ההולנדים שיש צד שני למטבע: חוק דרקוני קבע שילד יוחזר להוריו או לקרובים ממדרגה ראשונה רק אם זו "טובת הילד". היו גם לא מעט מקרים של סירוב להחזיר רכוש שהוסתר.
לעומת זאת, כאשר אנו צועדים ב"יד ושם" לאורך "שדרות חסידי אומות העולם" וקוראים את השלטים ליד העצים המוקדשים להולנדים – והם רבים מאוד - ביניהם כאלה שאנחנו מכירים אישית. שם רואים כמובן את המעשים הטובים, מעשים של גבורה של עזי נפש, ובקלות אפשר לשכוח שבין העצים גדלו גם עשבים מורעלים.
האם לנפץ את המיתוס?
תקופתנו היא תקופה של "ניפוץ מיתוסים" כללי. כמעט 70 שנה אחרי כיבוש הולנד מרובים הפרסומים - בהרצאות, בכנסים, בכתובים ובתקשורת האלקטרונית, שמטרתם ניפוץ המיתוס של "ההולנדים הטובים" עד היסוד. כאשר מונים אחד לאחד את המקרים הקשים שאמנם התרחשו, יורדת דממה על מפעל הצלה מפואר ואדיר ממדים שאין דומה לו. עדויות אלה מוגשות לעיתים בלבוש של מחקר היסטורי-מדעי. הטענה המרכזית המגויסת לצורך ניפוץ המיתוס גורסת כך: "בהולנד מספר הנספים בשואה הינו האחוז הגדול ביותר בכל הארצות הכבושות במערב אירופה". החשבון הזה אמנם נכון, אך הסיבות לתוצאה נוראה זאת אינן קשורות – לא ל"הולנדים הטובים" ולא ל"הולנדים הרעים".
מספר נתונים
להלן מספר עובדות כדי לעזור לקורא שמוכן להתייחס לפרשה זו ברצינות וללא משוא פנים.
• בהולנד חיו בזמן הכיבוש הנאצי (1940) כ-120,000 יהודים, מהם מעל 20,000 יהודים מגרמניה ואוסטריה שנמלטו להולנד בין בשנים 1933-1939.
• בין יולי 1942 לספטמבר 1944 נשלחו "מזרחה" 98 רכבות ובהן 105,000 יהודים. מהם שרדו את המחנות כ- 5,000 נפש, ביניהם מספר נשים ששרדו את הניסויים האכזריים של מנגלה. אחדות מהן, מן ההכשרה שלנו!
• משפחות הולנדיות הצילו כ- 15,000 יהודים אשר עלו ממקום מחבואם בסוף המלחמה. עליהם יש להוסיף עוד כמה אלפי יהודים שהוסתרו אך נתפסו, בין על ידי חיפושים שיטתיים ובין על ידי הלשנה.
• בין אלה היו כ-4,500 ילדים, שבדרך כלל הוסתרו בנפרד מן ההורים ונאלצו להחליף עד 10 מקומות מסתור כאשר מקום המחבוא נעשה מסוכן. כאן, בשלוחות, ישנן שתי משפחות ענפות שראשיתן במסתור אצל חסידי אומות העולם בהולנד.
חלוצים בהכשרות:
בזמן הכיבוש הנאצי (1940) שהו בהולנד בהכשרות השונות – כלליות ודתיות – 716 חלוצים וחלוצות. 329 מהם גורשו בטרנספורטים השונים, ומהם שרדו 26%. 387 מהם הצליחו להסתתר, ומהם ניצלו 80%.
חלק מאלה שהסתתרו הוברחו על ידי המחתרת ההולנדית לספרד, ועלו לארץ ב- 1944. יש להדגיש במיוחד את הצלחת פרשת הסרטיפיקטים שנשלחו מג'נבה לווסטרבורק. בזכות ניירות אלה ניצלו 31 חברי אלדן מתוך 34 שהגיעו לברגן-בלזן. שבע מהם (רק בנות) זכו להיכלל בטרנספורט ההחלפה לארץ ישראל, שהגיע לארץ ביולי 1944.
מ ס ק נ ו ת
בכדי להסיק מסקנות, ננסה לנתח ביושר ובלי סיסמאות את התנהגותו של העם ההולנדי בימי השואה:
כמה יודעי סוד דרושים כדי להסתיר 10 יהודים במשך כשנתיים וחצי?
בבית איכרים קטן, בצפונה של הולנד, הוסתרו מעל 10 יהודים. שכנה אחת הרגישה פתאום שאין זה מתקבל על הדעת, שבזמן מחסור קיצוני בפחם יעלה עשן במשך היום בשתי ארובות הבית, בו גרים זוג הורים עם שתי בנות. שכנה אחרת אמרה: "כמות הכביסה שאת תולה לייבוש עלולה חלילה לגלות את הסוד שלכם". הרופא ההולנדי שביקר בבית בקביעות עבר בכל ביקור על שני איסורים חמורים בכך שהגיש עזרה רפואית ליהודי (דבר שהיה אסור ללא יהודי), ובכך שלא מסר את המוסתרים לשלטונות כחוק.
גם השגת תלושי קיצוב ומזון שלא בקיצוב עבור 10 מוסתרים חייב עזרה של אנשים רבים, שכולם שותפים לסוד. מדובר אפוא בעשרות רבות של אנשים – נאמנים למולדתם ומתנגדי הכיבוש, וכל זה ללא הפסקה במשך שנתיים וחצי. בכל הולנד היו בודאי קרוב ל-100,000 שומרי סוד - ואולי הרבה יותר!!!
מה דרוש כדי להסגיר 10 יהודים?
בסרט על חייה ומותה של אנה פרנק ראינו כיצד אישה הולנדית מבוגרת דרשה מבעלה להפסיק להסתכן יום-יום, בגלל עזרתו למשפחת פרנק שהייתה מוסתרת בעליית הגג של בית המסחר. האיש, שעבד שנים רבות אצל מר פרנק, סירב לדרישת אשתו וראה בדרישה זו כפיות טובה למקור פרנסתו – ואפילו בגידה במולדת ההולנדית. לבסוף הרימה האישה טלפון אנונימי לגסטאפו ותוך מספר שעות היו עשרה יהודים בדרך לווסטרבורק ומשם לאושוויץ. כדי להסגיר 10 יהודים מספיקה שיחת טלפון של חצי דקה (גם אם הסיפור בסרט לא התרחש באמת, הוא התבסס על המציאות).
מה ידע השוטר ההולנדי?
גם את השוטר ההולנדי שהביא יהודים מדירתם לתחנת הרכבת חייבים לדון ביושר. נכון, לא מגיע להם צל"ש, אבל אסור לשכוח ששוטרים אלה לא ידעו מה צפוי ליהודים – בדיוק כפי שאנחנו לא ידענו. אני מאמין, כי רבים מהם היו מסרבים לבצע את הפקודה – אילו ידעו מה שאנחנו יודעים היום – את אשר התרחש על הרציפים באושוויץ ובסוביבור.
אי אפשר להתעלם מתופעת ההלשנה בזמן המלחמה ומן המקרים קשים בעניין החזרת הילדים והרכוש אחריה.
ועוד הערה, הסיבות לכך שבהולנד נרצחו היהודים באחוז הגבוה ביותר מכל המדינות הכבושות במערב אירופה, נובעת מגורמים שונים:
הולנד היא מדינה קטנה, מאוכלסת בצפיפות, מאורגנת היטב מבחינת רישום תושבים, תחבורה ורשת כבישים שמגיעה אפילו לכפר הקטן ביותר, אין בה יערות ואזורים הררים המתאימים למסתור, נוסיף על כך את ההבדל הגדול במראה החיצוני בין ההולנדים ליהודים ונבין מדוע היה קשה להסתתר או להימלט. בנוסף, שיטת הפעולה הערמומית והמתוחכמת במיוחד מצד מפקדת הס"ס – שהרדימה רבים ומנעה התקוממות המונית.
לאור כל זאת, אם נשים על מאזני צדק ואבני צדק את כל ההתנכלויות כולן בצד אחד של המאזניים ואת הצלתם של 15,000 נפשות ממוות בטוח בצד השני – אין כל ספק! המאזניים יתנו תשובה ברורה!
לנו, הישראלים, אין כל סיבה להיות שותפים בניפוץ "המיתוס" וגם לא צריך לנפח אותו באופן מלאכותי. הגרעין הקשה של הסיפור מפואר מספיק ואינו זקוק לכך.
אילו אנחנו היינו צריכים לעשות מה שעשו אותם חסידי אומות העולם בהולנד – למען אנשים נרדפים מעם אחר ובעלי אמונה דתית שונה – אולי היינו זוכים לנטיעת כמה עצים בודדים בט"ו בשבט. להם יש שדרה ארוכה עם שלטים שעליהם שמות עם צליל הולנדי אופייני.
שלוחות
|
