|
דבר העורכת
שלום לכם,
בחודש אדר מלאו חמש שנים למותו של נתן יונתן. יונתן, אולי יותר מכל משורר אחר, היה המשורר שפתח לי, כנערה, את הנפש והלב לצליל הקסום של מילים מוכרות וזרות, ולניגון שהן יוצרות.
באחד משיריו היפים יונתן מצייר עולם ילדותי – "אז תבל הייתה כמו שהילדים ציירוה"
ובמילה 'אז', מתגלמים געגועיו לעולם תמים וילדותי יותר.
* * *
אילו יכולנו לעצור את הזמן - עכשיו, לרגע אחד; בין אדר לניסן, בין מרס לאפריל, בין חורף לאביב – היינו עומדים בדממה הדקה וחשים את הסוף שחוזר לנקודת ההתחלה.
נקודת הזמן היהודית, בין אדר לניסן – היא הנקודה שבה סוף של שנה מתחבר לתחילת השנה הבאה. סופו של החורף מתחבר לתחילת האביב, וחג של עם הנלחם על קיומו מקדים חג של העם המתעורר למסע הגדול של הולדתו.
* * *
את מעגל החיים הזה תיאר נתן יונתן בהמשך שירו:
ותבל כמו שהילדים ציירוה
למעלה לבן של רוח
מתחת לרוח, שמים פרחים אדמה
חיות שרשים מים
למטה מהם קו.
מה רואים אחריו?
שוב מתחילה הרוח
שמים פרחים אדמה
חרציות של זהב
אחר-כך קיץ
אחר-כך סתיו.
אחר-כך... אבא, נגמר לי הדף.
גלגלי השיניים של הזמן העולמי סובבים בחלל אינסופי שבו הדף לא נגמר. ורק גלגלי הזמן שלנו, בני אנוש, מגיעים אל קצה הדף.
שעון הזמן של גלעד שליט סובב בחלל חשוך כבר יותר מ-1000 ימים. הוויכוח על עלויות ומשמעויות מסתנן לתוך ההסכמה הלאומית, ונקודת מבטי האישית, כאמא של חייל מוּטה אל לב של משפחה שלא מוצאת מנוח, ואת חג החירות באופן אישי לא תוכל לחגוג.
***
גיליון 'עמודים' אדר-ניסן מזמין אתכם לפגוש חברים בקהילותינו ופעילותם הברוכה, לשמוע על הצגות - לא רק בפורים, להיזכר בהכנות לקראת הפסח – אז והיום, ועוד דיווחים ונושאים שונים.
לקראת גיליון אייר, אני מזמינה אתכם לשלוח למערכת מאמרים בנושא 'שחרור שבויים', מן ההיבט האישי, העקרוני וההלכתי.
***
חודש ניסן מקבל את פנינו השנה בפריחות אחרונות, האביב הקדים להסתנן בחרכי החורף המנמנם, ואני מאחלת לכולכם חודש נעים וחג שמח.
קריאה נעימה,
גילה ו. קפלן
|
|
