|
במזל דגים
שיחה עם יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים
גילה ו. קפלן
"בני ישראל נמשלו לדגים, מה הדגים חיים במים, אף ישראל כל חייהם בתורה שנמשלה למים"
ואף שנמשלו לדגים, אין בני ישראל מרבים באכילת דגים
שיחה עם יוסי יעיש, מזכיר א.מ.ד. – על דגים ודייגים
מסתבר שהדג 'פילה אמנון' הקפוא, שנרכש במרכולית במעלה גלבוע וברגע זה מפשיר במקרר שלי לקראת הכנתו לשולחן השבת, הוא דג שמיובא מסין.
למסקנה המטלטלת הזו אני מגיעה כשאני יוצאת ממשרדי א.מ.ד. במתחם 'מפעלי שאן' שבעמק המעיינות.
מה אני מחפשת ביום שישי בבוקר של י' באדר ס"ט, במשרדי א.מ.ד. (ארגון מגדלי הדגים)?
לכבוד חודש אדר באתי לשמוע מיוסי יעיש (שלוחות), מזכיר ארגון מגדלי הדגים בחצי השנה האחרונה, קצת על דגים ודייגים, או כמו שכבר שאלו הגששים – דייג אוהב דגים? (וגם לזה נגיע...).
יעיש הגיע לשלוחות בגרעין מוריה. הוא נשוי לשולמית (לבית ולך), אב לארבעה וסב לשלושה. שימש בתפקידי ניהול בקיבוץ (ריכוז הלול, ריכוז המדגה, ריכוז משק פעמיים וניהול בית האריזה לגזר). למזכירות א.מ.ד. נכנס כמועמד מקובל שבא מבחוץ אך מכיר היטב את הענף.
מזל של דגים
"בחודש אדר הדגים שבנהרות ובאגמים פרים ורבים. מזל דגים הוא מזל של ברכה, מפני שהדגים מכוסים מן העין ואין עין רעה שולטת בהם, ואין הקללה שורה בדגים לעולם. ואפילו במי המבול לא מתו כיון שלא השחיתו דרכם... ואף מזלם של ישראל עלה בחודש זה לפי שנמשלו ישראל לדגים, מה הדגים חיים במים, אף ישראל כל חייהם בתורה שנמשלה למים...." (מתוך ספר התודעה).
עם ישראל שנמשל לדגים – אוהב לאכול דגים? כמה? מתי? ואיזה?
הדגים ככלל הם בריאים מאוד ומומלצים ביותר על ידי הדיאטניות. לרובם אחוזי שומן נמוכים והם דלי קלוריות וכולסטרול ועשירים בחלבונים. חלקם גם עשירים באומגה 3. עם ישראל לא ממש הפנים את הידע הזה, וכלל צריכת הדגים בארץ הוא כ-70,000 טון דגים בשנה (מתוכם 70% מיובאים). ובאופן פרטני - ממוצע צריכת הדגים לנפש בישראל הוא 10 ק"ג לשנה בלבד (בהשוואה, הממוצע באירופה הוא 25 ק"ג לנפש, ובפורטוגל – 50 ק"ג לנפש). מתוך 10 הקילוגרמים הללו – רק 3 ק"ג הם של דגי בריכה. רוב הציבור קונה דג מיובא קפוא, שהוא מוצר נוח מאוד לקייטרינג וגם למשק הביתי הפרטי. בנוסף לנוחות הוא נתמך במחיר אטרקטיבי (גם לאחר הגנת המכס), וזה אחד מן האיומים על מגדלי הדגים.
רוב הגידול בבריכות הוא של דגי קרפיונים, אמנונים ובורים; בנוסף מגדלים קצת דגי לברק, כסיף, מוסר ובס. ככלל, דג טרי בריא יותר מבחינת הערכים התזונתיים, וכיום אנו עורכים ניסיונות לפתח שיווק של דגים "מצוננים", שנותנים את יתרון הדגים הקפואים עם יתרון הדגים הטריים. כמובן שסביב חגי ישראל – ראש השנה ופסח - אנו רואים קפיצה של פי שלוש בצריכת הדגים.
זכורה לציבור הרחב הבהלה משימוש בחומרים רעילים בבריכות. עד כמה בריא ובטוח לאכול דג מגידול בריכה?
השימוש בחומר מלחית גרין – שמטפל בפטריה הגדלה על קשקשי הדג, יצר הד תקשורתי גדול, שגרם גם לנזק גדול בשיווק (יש לציין כי החומר אכן מסוכן, אך בעיקר למגדלים, שכן עד שהדג מגיע לשוק הוא כבר לא מכיל כמעט מאומה מהחומר) ובכל מקרה כיום אין משתמשים בחומר. באופן כללי, יש לציין כי פוטנציאל הזיהום בדגי בריכה קטן מפוטנציאל הזיהום בדגי ים וזאת כיוון שדג גדל בבריכה כשנה עד שנה וחצי, לעומת דג ים שגדל במשך כחמש שנים. איכות המזון ואיכות המים בבריכות מפוקחים על ידי השירותים הווטרינריים, וכן הדגים, שנבדקים באופן מדגמי בבתי האריזה, על מנת לוודא העדר רעלים ואנטיביוטיקה.
מיהם מגדלי הדגים? כמה בריכות יש ברחבי הארץ? האם כל מגדלי הדגים שייכים לא.מ.ד.?
גידול דגי הבריכה בארץ מתפרש על אזור הצפון - באזור החוף, בגליל המערבי, במפרץ ובגליל העליון אך 75% מכלל הגידול מתרכז בעמקי הצפון – עמק יזרעאל, עמק המעיינות ועמק הירדן.
בקיבוצי הקיבוץ הדתי, גידול הדגים מתרכז במשקי עמק המעיינות (וההר):
מדגה 'דג-טג' –– שותפות בין טירת צבי ומעלה גלבוע, הוא אחד היצרנים הגדולים בארץ ובוודאי בקיבוץ הדתי. גם בשלוחות, עין הנצי"ב, מירב ושדה אליהו יש מדגים בינוניים עד קטנים. מדגה שדה אליהו מתמחה בייצור דגיגים (בעיקר אמנונים).
ארגון מגדלי הדגים הוקם לפני שישים שנה בחיפה ורק לאחרונה, לאור העובדה שהצטרכנו לפנות את משרדינו שם, מצאנו עצמנו באופן טבעי עוברים ל'מפעלי שאן', כאן מתרכז הגידול והייצור.
בא.מ.ד. חברים 38 משקים, המגדלים דגים ב-24,000 דונם של בריכות. בשנות השישים, עם הקמת הארגון, היו 85 משקים חברים בארגון שגידלו דגים ב-50,000 דונם של בריכות. הצמצום נובע בעיקר
מהתייעלות הגידול (כיום, כל דונם בריכה מניב כ-850 קילו דגים, לעומת 300 בעבר).
בנוגע למבנה הארגוני של "א.מ.ד.", עד לשנת 2000 התנהל "א..מ.ד." כמערכת מתוכננת סגורה; הפיקוח וויסות גידול הדגים התקיימו על ידי מכסות שיווק באמצעות תנובה. המערכת עבדה בצורה מתוכננת, המדגה היה רווחי והיווה ענף מרכזי במשקים. המשבר בענף, שחל בשנת 2000, גרר הקמת שמונה חברות שיווק שהתחרו זו בזו, וגרמו להורדת מחירים ולנזק קשה למשקים ולענף.
בשנת 2004, מתוך רצון לשקם את הענף, הקים אבשלום דולב (טירת צבי) את 'שולחן המגדלים' כגוף בתוך א.מ.ד., שאמור היה לייצב את הענף על ידי תיאום בן המגדלים, ויסות הכמויות ושליטה על המחירים. בסוף שנת 2008 התאחדו חברות השיווק וכיום יש בשוק שני גופים גדולים: דגת הארץ – המשווקת כ-65% מן הדגים, דלי-דג (דג שאן) המשווקת כ-25% מן הדגים. ולצידם באחוזים בודדים שיווק עצמאי על ידי המשקים.
מהם הקשיים בהם נתקל ענף הדיג בארץ? האם שנות הבצורת משפיעות גם על בריכות הדגים?
ישנם מספר פרמטרים המהווים איום על ענף המדגה:
• מים: רוב המדגים מבוססים על מים מליחים שאינם תחרות לחקלאות הצמחית. עם זאת, כתוצאה מן הבצורת נוצרה בעיית שפיעה במעיינות ואנו רואים שיש גם מחסור במים.
• יבוא: נושא אותו כבר הזכרנו. בשנת 2008 יובאו לארץ 5000 טון פילה אמנון, המהווים במונחי דג חי 14,000 טון דגים. יתרונות הפילה הן הנוחות והמחיר. יש לציין שיש גם כמה יתרונות ליבוא, כמו החשיפה למוצרי הדג והחדרתם למטבחים רבים בארץ.
• איכות הסביבה: ההקפדה של הגופים שוחרי איכות הסביבה, מקשה ומייקרת את תהליך הגידול. בסך הכל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי איכות הסביבה על מנת שנוכל לקיים את הענף ועל מנת שהטבע – והתיירות סביב הנחלים תוכל להתקיים.
לאן מתקדם ארגון מגדלי הדגים?
ההתקדמות היא בתחום גידול הדגים ובתחום הארגוני.
בתחום הגידול, אנו עובדים על העמקת המו"פ (מחקר ופיתוח) בנושאים שונים, כמו שיפור הקוד הגנטי של האמנונים בכדי שיהיו עמידים יותר לקור ובעלי קצב גדילה טוב יותר, 'אקלום' דגים חדשים וחיפוש תחליף לתכשירים לא ידידותיים לסביבה.
בתחום הארגוני: אנו נמצאים במהלך מתקדם בכדי להקים 'מועצת ייצור לענף הדגים' (ארגון, בניגוד למועצה, אינו פועל מתוקף החוק, אלא בשיתוף וולנטרי של המגדלים). בשלב זה נפגשנו כבר עם שר החקלאות והמנכ"לית והוקמה ועדה שמטפלת בשינויי החקיקה. כיוון שהקמת מועצה חדשה אינה אפשרית מבחינת משרד האוצר, הכוונה היא להצטרף כשלוחה למועצת הלול.
ולסיום, תגיד, דייג אוהב דגים?
אני את הגפילטעפיש אוכל עם סחוג.
|
|
