תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קו המשווה

05/04/2009
עמודים אדר - ניסן תשס"ט (731) 5
קו המשווה - מה נשתנה?
לקראת הפסח מה מתאים יותר מלשאול: מה נשתנה?
ביקשנו לשמוע על מנהגים שהיו ואינם (או שישנם).
פסח בראי הקיבוץ המשתנה.
בארות יצחק

קיבוץ תשס"ט

צוות קבוע מספק צרכיהם של כ-800 מסובים אל כ-50 שולחנות "סדר"

- קיבוץ במיטבו

לבוא הביתה בערב פסח בצהריים ולמצוא שם את כל מצרכי שולחן ה"סדר" וסעודת הפסח:  כלים ארוזים בארגז, מצות ויין - על השולחן, כל מצרכי הסעודה – במקרר. ולא מצורפת שום חשבונית לתשלום. לי נשאר רק להתקלח, לערוך את השולחן ולחכות לאורחים. אין יותר קיבוץ מזה.

טוב נו. מרק בכל זאת צריך להביא מהמטבח.

היום מוּכר הסידור הזה בכל מקום. אפשר לבחור קייטרינג מאלה המפרסמים בעלוני פרשת השבוע ולסכם אתו תפריט ומחיר. אופציה פתוחה לכל מי שמעדיפ/ה לא לבשל בבית.

בבארות יצחק הסידור הזה קיים כבר מעל 25 שנים. ללא הפרטה. צוות קבוע עושה את העבודה ומספק את צרכיהם של כ–800 מסובים אל כ-50 שולחנות "סדר" בליל פסח. צריך להירשם שבועיים מראש, לציין את מספר הסועדים ואם נחוץ – לבקש אולם מהמקומות הציבוריים שבקיבוץ. לא לשכוח להשאיר מפתח לדירה ומקום פנוי במקרר. כל השאר נעשה על ידי ענף המזון וצוות האורזים והמובילים, ואני פנויה למלא את החובות שלי בקיבוץ. ערבות הדדית.

בעיני זה הקיבוץ במהותו ובמיטבו.

 

דינה אמיר

טירת צבי

יש דברים היפים לזיכרונות

"הוועדה סיכמה את הנדרש מתוך השאלונים ומסרה למטבח, שהתארגן בהתאם"

יאיר הלוי מתאר את שלב הביניים בין ליל סדר מרכזי לליל סדר בקיבוץ המופרט

 

בקיבוצינו נערכו סדרי פסח "קלאסיים קיבוציים" עד אמצע שנות ה-80.

כל חברי הקיבוץ ואורחיהם הסבו לסדר בחדר אוכל אחד.

אחד החברים שנבחר על ידי ועדת התרבות מתוך רשימה של חברים מתאימים, היה "עורך הסדר" או "המלך".

העורך היה פותח בדברים מענייני החג ומקשרם לענייני היום, ממשיך בקריאת הטקסט תוך שיתוף חברים נוספים בקריאה, ילדים בשירת מקהלה וכל הציבור בשירת הקטעים המושרים.

גניבת האפיקומן – אחד משיאי הסדר, המשא ומתן המייגע על החזרתו תמורת כופר מתאים שהיה פעם משק חי, פעם מגרש כדורסל וכדומה. וכן ייעשה מדי שנה בשנה עד שעקב גידול האוכלוסייה נאלצנו לחלק את הציבור לקבוצות קטנות יותר, וסדרים נערכו בגני הילדים ובמועדוני הנוער. בחדר האוכל נערך סדר מצומצם שנקרא: "הסדר המרכזי".

הסדרים הקטנים החזיקו מעמד כשלוש שנים, עקב בעיות לוגיסטיות החלטנו לעבור לסדרים משפחתיים בדירות החברים.

ועדה נבחרה ונקראת "ועדת פסח" ומאז בכל שנה למחרת חג הפורים, חילקה הוועדה לכל משפחה שאלון, בו התבקשה לפרט מספר הסועדים שיסבו איתה, כמה ראשי משפחה (לצורך קערות הסדר). פירוט כמות מזון מתוך רשימה מפורטת כגון: גפילטע פיש, עופות, מצות, משקאות קלים, יין אדום / לבן, מיץ ענבים ועוד. הוועדה סיכמה את הנדרש מתוך השאלונים ומסרה למטבח, שהתארגן בהתאם.

יום לפני ליל הסדר נערכה בחדר האוכל חלוקת מצרכים "יבשים", כשלכל משפחה מוכנים כל המצרכים שהזמינה כולל: צלחות, כוסות, סכו"ם ו"סיר המעלות". בערב פסח נערכה חלוקה נוספת של האוכל המבושל. על החלוקה ניצחו מורות בית הספר המצויות בחופשת פסח.

בשאלון הנ"ל הייתה משבצת בה ציינה משפחה שאין בדירתה די מקום לעריכת סדר, וועדת פסח דאגה לשבץ את המבקשים בבתי הילדים ומועדונים.

וכן דאגה הוועדה לשולחנות ולכיסאות לכל דורש, בדירה הפרטית או באתר החלופי.

תפקיד הוועדה הסתיים בכל שנה לאחר שאספה ואפסנה את הציוד שהושאל במחסנים הקבועים לשנה הבאה...

המצב היום בטירת צבי – רוב הדירות הורחבו והסדרים נערכים בהן כמעט ללא צורך בעזרת הקיבוץ. הקייטרינג שלנו- "טיב ביתי" מתארגן ומוכר מזון מוכן למשפחות ללא שאלונים מסובכים מדיי, בדומה ל"שוק המזון" הנהוג אצלנו מדי יום חמישי לקראת סעודות השבת.

לא חסרה עבודה לקראת פסח, אך היום הרבה יותר פשוט להתארגן ולהכין את העיקר.

הפרט פחות תלוי במרכז. עדיין מתחילות ההכנות בקיבוצינו בהודעות אחרי ט"ו בשבט על כביסת וילונות, עדיין נשלחים פתקים הביתה בעניין מכירת החמץ, עדיין מתארגנים בני החטיבה והתיכון להגעלת כלים וכל הילדים לניקיונות. בערב החג מוקדם בבוקר יש סיום בכורות.

נעלמו מהנוף ארוחת החמץ האחרונה על משטח הגרנוליט, פודינג השוקולד וממרח השוקולד והחמיצה של ערב החג. יש דברים היפים לזיכרונות...

שיהיה חג שמח,

 

יאיר הלוי

עין הנצי"ב

"...והיא שעמדה לאבותינו ..." – ולנו?!

 

 

אולי יש בזה מן הסמליות שעשי פשחור, הילד הראשון של עין הנצי"ב

היה עורך הסדר האחרון בחדר האוכל?

דינה פשחור, על לילות הסדר בילדותה ועל אלו של היום

 

זה התחיל בליל סדר בחדר האוכל הגדול, כשבראש השולחן ישב במלוא הדרו – כך ראיתי אותו בעיני ילדותי – צוריאל אדמנית ז"ל, ולצידו אמו, שהעשירה את השולחן הקיבוצי הצנוע בכלים נוצצים שהביאה אתה מביתה בגרמניה. לחרוסת מתוך מריצת הכסף, שצוריאל חילק לכל ילד וילד, היה בעיננו טעם גן עדן.

הרגשת החגיגיות הייתה מרוממת; הורים וילדים יחדיו (זה לא היה רגיל...). סבא וסבתא היו רק ליחידי הסגולה שבינינו, אך המשפחתיות הקיבוצית התרוננה בכל לב: הטִקסיות, השירה, הסעודה, וכמובן הבגדים החדשים שחלקו לנו ממחסן הילדים ערב החג: גופיה, תחתונים וממחטה, עשו את הערב לזמן שהוא לא יום ולא לילה (כן, זה היה ביבנה...).

וזה המשיך מסדר של רוב-עם ל"סדרים" מצומצמים יותר, כשהמשפחות כבר מתארגנות בינן לבין עצמן לשבת יחד, הילדים בגרו, חברים חדשים עם בני משפחותיהם מהעיר מצטרפים למעגל האינטימי הוותיק, אך עדיין כולנו בני חורין, נהנים משירות התורנות, באים כבני מלכים ללילה של סדר, של שבת אחים, שמחה וחגיגה.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו", ומליל סדר של "ברוב עם הדרת מלך" המשכנו לליל סדר של "למשפחותם לבית אבותם" – אשתך ובניך סביב שלחנך, בירכתי ביתך הפרטי, ויגיע כפיך – תאכל: אתה המביא – אתה המוציא, דור שני ושלישי יחדיו, כמדי שבת בשבתו, לערב ארוך, בסיפורים ושירים שלמדנו בשבת הגדול, ובגדים חדשים שאמא קנתה, וסבתא הוסיפה לכבוד פסח, ולמהדרים – חרוסת תוצרת בית, תבשיל ממטבחה של אמא, קינוח של שולחן חג ביתי.

 

אכן. ליל הסדר כראי הקיבוץ: מה נשתנה? משפחת הקיבוץ – חברים, צעירים, ותיקים ונוער – שנהגה כמשפחה לכל דבר, גדלה והתבגרה, פשטה צורה, ועם הזמן לבשה צורה של משפחה. עם אבא ואמא ואח ותינוקת. צעד אחר צעד במשך שנות דור למד הקיבוץ שעם הפרט המתאים עצמו לקיבוץ – בד בבד מתאים עצמו הקיבוץ לפרט! הסדר הטוב, תרתי משמע, מתנהל בדברים הקטנים, שאולי אחד הגדולים בהם הוא ליל הסדר.

ועדיין, מקום נכבד לו לקיבוץ, כמשפחה גדולה בביתנו הפרטי; הוא שדואג, הוא שמתכנן, הוא שמארגן, הוא שעוזר – הוא שמסדר. אכן, לכולם ביחד – אך גם, לכל אחד לחוד.

שולחן ערוך בליל סדר של חדר האוכל היה ונגמר – וקם ליל סדר חדש, אשר "לא ידע את פרעה". ואולי יש בזה מן הסמליות, שעשי פשחור, הילד הראשון של עין הנצי"ב – היה עורך הסדר האחרון בחדר האוכל.

הלוואי ונשכיל גם ביום-יום שאינו חג, לשאול את עצמנו: מה נשתנה? ולענות! – ונערוך  שולחננו בהודיה וברננה עד "אל בנה ביתך - במהרה".

ליל סדר שמח וכשר.

 

דינה פשחור.

 

עין צורים

מה נשתנה?

"מציאת עורכי סדרים וחלוקת חברים לסדרים"

בנדי מסביר כיצד מארגנים סדר

 

כ-50 שנה עסקתי בארגון הסדרים לחג הפסח.

קצת היסטוריה: בשנים הראשונות נערכו במשק כמה סדרים מרכזים והתפקיד היה מציאת  עורכי סדרים וחלוקת חברים לסדרים.

בשנים תשל"ז-תשל"ח (1977-1978) התחילו להתארגן סדרים פרטיים במספר מצומצם.

החל משנת תשמ"ד (1984) כבר לא היו סדרים מרכזיים אלא רק פרטיים, אם כי היו מספר משפחות  שהתארגנו לסדר משותף. היו שנים שהיו במשק אולפן או הכשרה והיה צורך לדאוג להם, נוסף לסדר הרגיל, ל"סדר שני".

אחת הבעיות שהיו בשנים הראשונות, בטרם היו משפחות מרובות, הייתה ההסעות; חברים נסעו לסדרים להוריהם והיה צורך לארגן הסעות לחברים, ועל כן שכרו טיוליות שהיו מפזרות את החברים בכל חלקי הארץ ובמוצאי פסח אוספות אותם חזרה.

מה למעשה היה "ארגון הסדרים"? רישום חברים שנוסעים ונשארים, מספרי חברים וראשי משפחה (לתכולת קערת הסדר), רישום כלים שחברים מבקשים, הכנת מקומות סדר למשפחות עם מספר נפשות  גדול (בבתי ילדים, בגנים וכד' ), חלוקת ריהוט לסדרים ובקשות מיוחדות מסוגים שונים, והעיקר - חלוקת האוכל לכולם. אחת העבודות הקשות הייתה חלוקת הכלים בערב פסח לסדרים (בערך כ-60 "סדרים") לפי  רשימות שחברים הכינו מראש.

היום המצב השתנה מקצה לקצה. אין רישום, אין חלוקת כלים (לרוב החברים יש כלים פרטיים), אין ארגון הסעות (לכ-80% מהחברים יש רכב פרטי), אין כמעט צורך בארגון מקומות לסדרים כי לחברים יש  דירות גדלות. אין צורך לחלק אוכל כי חברים מבשלים או יכולים לקנות מהמבחר הגדול של הקייטרינג שלנו.

בקיצור, תגידו אתם מה נשתנה?

 

שיהיה לנו חג כשר ושמח

 

בנדי

חסר רכיב