|
"לחיים"! חזון הקיבוץ הדתי
יוחנן בן-יעקב, 58
בן וחבר כפר עציון
היין הטוב משתמר בחבית עץ אלון, משתבח והולך עד שהוא משמח לבב אנוש. החבית העתיקה עשויה פסי עץ אלון מוצמדים יחדיו בחישוקים רבי עצמה. אלה מעצבים את צורת החבית ומבטיחים את התירוש האצור בה. מעת לעת שואב היינן במשאבת יד מעט יין מהחבית, משקה את רעיו ואהוביו ומשמח את לבם. התרופף חלילה אחד מפסי העץ שבדופן החבית, ייזל היין הטוב ויאבד לעד. פרי עמל הכורם והיינן ירד לטמיון.
אנו, חברי הקיבוץ דתי, אימצנו ערכי חיים ואורחות חיים המיוסדים על התורה ומסורת עבר מפוארת, ועל החזון הציוני, המסתרגים יחדיו בחיי ההווה הסוערים. ערכים ואורחות חיים אלה, המגולמים בסיסמה "תורה ועבודה" שאנו שומרי החותם שלה, הינם כיין הטוב המשתמר בחבית. פסי העץ מסמלים את הקיבוצים - הבתים שהקמנו ברחבי ארץ ישראל. החישוקים הם התנועה - המאחדת ומלכדת אותנו יחדיו, מהדקת את החיבורים בין קיבוץ לקיבוץ ומבטיחה שערכינו יתקיימו באורחות חיינו. ועוד, ולכאורה בניגוד, חייבת התנועה לשמש משאבה השואבת את הטוב והיפה, הרעיוני והערכי שבבתינו, ומפיצה אותם לחברה בישראל.
מכאן נגזרים, לטעמי, שני תפקידיה המרכזיים של התנועה: חיזוק כלפי פנים והשפעה כלפי חוץ. ואין השניים נפרדים. הפנים והחוץ בימינו קרובים ומושפעים מאוד זה מזה.
כלפי פנים - חייבת התנועה להיות החישוק המאחד ומלכד את הקיבוצים; השומר על גבולות מוסכמים בעידן הפרטה, פרט ופרוטה שולטים בכיפה. בעת שהסתפקות במועט נדחית מפני רווחת הפרט; ראוי היה שהתנועה תעמיק מעורבותה בקיבוצים בהם מתחוללים שינויים מבניים וערכיים משמעותיים, תהווה אחיעזר ואחיסמך לקיבוצים המגששים דרכם במציאות המתחדשת, יש אומרים מתעוותת, נגד עינינו. מעורבות, שותפות, התעניינות פעילה, ובמידת האפשר, השפעה מרסנת את עצמת השינויים וקצבם. אין בכוחה, כיום, לנקוט עמדות הכרעה, להנחית הנחיות ולקבוע גבולות קשיחים. חובתה לחתור לעיצוב גבולות גמישים, תוך שמירה מירבית על היין המשומר בחבית שלנו. וזאת, כמובן, מעבר לסיוע היומיומי המגוון והחשוב בנושאים רבים שהתנועה ממשיכה להעניק ביד רחבה ונדיבה לכל קיבוץ.
כלפי חוץ - לשאוב מהפנים את ערכי תורה ועבודה, לעצב ולפתח אותם לאור מציאות ימינו ולהפיצם בקרב חוגים רחבים בחברה בישראל. ראוי היה שנמשיך במלוא המרץ בעשיית נפשות ל"אמנה היהודית" בין "דתיים לחילונים", שיצאה ראשונה מבית מדרשנו. בעוונותינו זנחנו פעילות זו ואחרים שוקדים עליה; מתבקש, ממש נדרש, שנניף שוב את ערך ההתיישבות החלוצית, האחיזה האיתנה באדמת ארץ ישראל, מול המאיימים לקעקע אותה, הן פוליטית והן ערכית; חובה עלינו להציע, מתוך בירור עמוק וגיוס מיטב הכוחות בתוכנו ומחוץ לנו, מדיניות כלכלית-חברתית המעמידה במוקד את ערכי הצדק החברתי (פעם קראו לזה "תורה ועבודה"!). תכנית שתפיח תקווה בקרב המוני המתרוששים בישראל, שתקרין הזדהות ואחריות כלפי הנכים, הקשישים ושאר מוקדי המצוקה המתרחבת ללא מוצא. לטעמי, זו משימה ראשונה במעלה בימינו. טוב היה אילו זכינו להוביל מהלך עיוני מעמיק לגיבוש אורח חיים ציוני-דתי נאמן למורשת ולמסורת ישראל, במדינה יהודית דמוקרטית, חילונית ובחברה מודרנית, מתירנית, הדוניסטית, לעִתים מופקרת. שדה חינוכי-ערכי רחב יכול להיפתח שוב בפנינו לפעילות רבת חשיבות - תנועת בני-עקיבא. מעורבות עמוקה ושותפות בהתוויית דרכה עשויה להעמיד אותנו שוב כתנועה במרכז הוויה ציונית-דתית בישראל ובגולה. יש לנו מה לתת ויש לבני-עקיבא מה לקבל מאתנו. כל אלה קשורים באופן ישיר ומהותי לדרכנו הרעיונית ולייעודנו ונובעים ישירות ממנה.
הרבה נעשה בתחומים אלו על ידי חברים נאמנים בקיבוץ הדתי! כתנועה עלינו לשוב ולהרים דגלים אלה לראש התורן, כפי שנישאו בעבר הרחוק. אכן, שני מכלולי המשימות הם כבדים ותובעניים. לתנועה קטנה כשלנו הם נראים למעלה מכוחנו. ועם זאת, אין ספק בלבי כי אם יעלה בידינו לממש לפחות חלק משמעותי מהמשימות הללו, ולמצער, להתחיל בצעדים מדודים ביישומם, אף לחבור לכוחות רעננים ופוריים בציונות הדתית הפועלים בתחומים אלה בהצלחה מרשימה _ תהא בכך תרומה חשובה ביותר לזקיפת קומתם של חברי הקיבוץ הדתי, לטיפוח הזדהותם עם התנועה שכולנו רווים מיינה הטוב. ונזכה כולנו לשאת כוס ישועות "לחיים"!
|
