|
בקש שלום ורודפהו
אריה שירן
ללא קשרים אישיים אמיתיים בין אנשים יוותר "השלום" קריר ושביר בינינו לשכנינו בממלכת ירדן. פרויקטים שונים נרקמים ונעשים במועצה האזורית עמק בית שאן לחימום האווירה. גם רבני הישיבה במעלה גלבוע חשבו לנכון ומתאים ליטול חלק במאמץ.
מחלונות הישיבה במעלה גלבוע נשקפים הרי הגלעד. בימים של ראות טובה ניתן להבחין בשכנינו שבממלכת ירדן עסוקים במלאכתם וחיים את חייהם. לרבים מאתנו זכורים הימים שבהם היה זה גבול "חם" ורבו בו התקריות והאירועים. היום זהו גבול של שלום, אך "שלום קר" שיש המתנכלים לו (רובם אצלם, מיעוטם גם אצלנו...). שלום שנחתם בין פוליטיקאים אך טרם חלחל ואומץ על ידי ה"עמים שבשדות". ללא קשרים אישיים אמיתיים בין אנשים, יוותר השלום קריר ושביר. פרויקטים שונים נרקמים ונעשים במועצה האזורית עמק בית שאן לחימום האווירה. גם רבני הישיבה במעלה גלבוע חשבו לנכון ומתאים ליטול חלק במאמץ, אותו הם רואים כאינטרס מובהק של מדינת ישראל. אינטרס שעולה בקנה אחד עם מדיניותה ומאפייניה של הישיבה, המחויבת לכלל החברה בישראל ואיננה מנותקת משום אספקט בחיים הציבוריים.
במסגרת יזמה זו נערכו כבר שני מפגשים, בהשתתפות כשמונה מרבני ישיבת מעלה גלבוע ואברכיה עם קבוצה מקבילה של אנשי דת מוסלמים מירדן. המפגש הראשון נערך במעלה גלבוע לפני כמעט שנה, והשני - לפני שבועות אחדים בעמאן.
הרוח החיה בארגון המפגשים ו"גיוס" המשתתפים הירדנים הוא גנרל מנצור, איש צבא בדימוס וכיום פעיל בארגון הנושא את השם – .CROSS JORDAN COOPERATIONמרבית המשתתפים שירתו כ"רבנות הצבאית" הירדנית, ולאחר שחרורם הם מכהנים כאנשי דת גם באזרחות.
במפגש הראשון במעלה גלבוע השתתף גם המזכ"ל דאז, הח' נחום ברוכי. חיש מהר התברר שנחום ומנצור, ידידנו, לחמו זה מול זה כממ"פי-ים צעירים במלחמת ששת הימים על גבעת הרדאר הסמוכה לירושלים. ומכאן קלחו ה'מור"קים' (סיפורי מורשת קרב).
המכנה המשותף הדתי – מכשול או מנוף – לקידום השלום?
פנינו לראש הישיבה, הרב יהודה גלעד , רבה של לביא, לשמוע מה משותף לרבנים ואנשי דת מוסלמים? הרב יהודה סיפר על המפגשים והדגיש שבין המניעים למעורבות רבני הישיבה הייתה התמודדות עם התחושה הרווחת, שהפכה למעין עובדה מוכחת, שיש "מִתאם הפוך" בין שאיפה לשלום ובין דת, דתיות, אורח חיים דתי ואמונה דתית. בעוד שרבני מעלה גלבוע רואים במכנה המשותף הדתי מנוף לקידום שלום וקשרים בין עמים.
שאלנו: "האם מעורבות הישיבה ורבניה מהווה נקיטת עמדה פוליטית בסדר היום הציבורי במדינה"?
"לחלוטין לא"! הזדרז הרב יהודה להשיב, "המהלך הוא על המכנה המשותף הדתי, החברתי והתרבותי שהוא בקונצנזוס. הדיונים לא נגעו בנושאי הסכסוך הישראלי-ערבי, אלא בשאלות אנושיות משותפות.
בקרב רבני הישיבה ותלמידיה ניתן למצוא מגוון דעות פוליטיות אך בנושא הירדני קיימת, ככלל, הסכמה רחבה בין החולקים. זו אחת הסיבות לפעילות בירדן, דווקא".
"האם יש בסיס עמוק יותר לשיח תיאולוגי בין אנשי הדתות השונות"?
על כך השיב הרב יהודה בשני מישורים: "במישור הראשון השטחי יותר, יש בהחלט משהו מרענן בגילוי המכנה המשותף הבין-דתי. ניתן לראות שיש המון מקורות מקבילים המתייחסים לערך האדם, אהבת האל, החתירה לצדק וכיו"ב. לכל אדם חשוב השיח עם א-להיו, ודווקא משום כך רב התסכול על כך שלכאורה, ככל שאנשים יותר דתיים הם יותר קיצוניים ב'למעשה'...".
"במישור השני", הוסיף הרב יהודה, "מתחדדות השאלות ונעשות מורכבות יותר. לדוגמה, אחד הנושאים המרכזיים במפגש השני עסק ב'מעמד האישה'. בעוד שרבני הישיבה הציגו את הנושא בחברה הישראלית על שלל הדילמות, הבעיות והמורכבויות שלו, הציגו הירדנים מעמד אישה נפלא - שוויון מוחלט, מצב אידילי ואידאלי! לכשניסו הישראלים 'לדקור' את הפאסאדה המושלמת באמצעות אִזכור דו"ח הוועדה מטעם האו"ם שסקרה את הנושא במדינות ערב והוכיחה מצב משפיל של מעמד הנשים, הייתה תשובתם: 'מה הקשר לדת? האסלאם מושלם, היישום פחות...'.
ניתן לראות בבירור שאנשי הדת המוסלמים הללו נמצאים בדרגה שונה לחלוטין של ביקורת עצמית מן הציבור שאותו מייצגים רבני הישיבה (אם כי ניתן לצפות שתגובה דומה הייתה מתקבלת גם מרבנים חרדים...). כך שברובד העמוק יותר הקשר הבין-דתי אינו כה ברור ואפשרי".
מה הסיכויים בעתיד?
הרב יהודה מאמין ביכולת הקיימת לפתח אורתודוקסיה מודרנית בשתי הדתות, שתדגיש את שילוב ערכי הנצח עם חיים בהווה, ואת חשיבות האינטגרציה בין ערכי הנצח וערכים עכשוויים. באשר נצחיות התורה היא בכך שיש בה תושבע"פ והלכה, התחדשות ודינמיות. פתיחות מעין זו בדתות אחרות, תסייע ותקדם. אם הדתות תישארנה "תקועות" בגישות פונדמנטליסטיות – הן תמשכנה להיות עיכוב לשלום במקום תמריץ לשלום.
ומה בהמשך? "כמו בכל דבר ועניין גם יוזמה זו תלויה באפשרויות מימונה מחד, ומאידך - , ביכולת להוביל אותה וממנה לתובנות עמוקות וחשובות מעבר למפגשים הבינאישיים, החשובים כשלעצמם".
"וכיצד מעורבותכם מקרינה על תלמידי הישיבה"? על כך ענה הרב גלעד:"בעת המפגש במעלה גלבוע התקיים בערב דו-שיח בין תא"ל במיל', ברוך שפיגל, ובין גנרל מנצור שנושאו היה "מאויב לאוהב – מקשרים סודיים עד לשלום גלוי" – אכן נקודת מבט שונה ויותר אופטימית!" ▄
לביא
|
|
