אברהם אברהם התְרפים שברת ומארצך עקרת ובנית יסוד לאומה חדשה בעוז רוח והרבה הקרבה. קרבות וגבורה, עזרה נדיבה משא ומתן להצלת עמורה. בדין ודברים כלפי מעלה בחוצפה הטחת דברים כדי לשנות הגזירה. ומדוע לפתע תש כוחך עת נדרשת להציל בנך בכורך. שמעת בקולה של האישה שרה ושילחת העולל ללב השממה. והיכן העוז וכוח העמידה מול שרה שאינה רחמנייה. והגדלת לעשות במעשה העקֵדה עת ויתרת מראש על זכות המחאה. איך לא ניסית לשדל האל בדברים - מעשה שעשית לאחרון הצדיקים. איך רק בזכות המלאך בוטלה ההוראה אשר לנו כמעט הפכה לכליה. מדוע לא הזעקת מידת הרחמים ולא נזקפו לזכותך מעשיך הקודמים. איך לא בא לך למנוע החלטה נוראה ולא חשבת להשיב הסכין לנדנה. האם דביקות היא אמונה עיוורת ואיה רחמי אב בהנפת המאכלת. הזו אמונה ללא מעצורים ודרך לדורות לשומרי אמונים. קידוש השם ובכייה לדורות בנחלי דם והמון קרבנות.
אברהם אברהם אבי האומה הפכת "ירא ה'" בלא אהבה. והשיח עם האל מאז תם ולא שב אליך לעולם. והאל - האל הרחום היכן היה איך בא לו רעיון העקֵדה. ורחמי האל התמהמהו קמעה בניסיון הקשה של מעשה העקֵדה. מדוע לנסות אהוב בייסורים ולא לבחור באופציית הרחמים. צווינו לדבוק במידותיו הטובות ולחקות במעשנו דרכי האבות. אך בלבי הרהורים נוגים ואיך לא נחשפנו למידת הרחמים. שרה האם בעצב ילדה צחקה בלבה בלא אמונה. קמה על אמתה בלא חמלה ושילחה עם עוללה אל הבלתי נודע. ויצחק המובל מעשיו בגורל. השידוך סודר על ידי העבד נעקד על המזבח וניצל בחסד. רומה על ידי הרעיה הנאמנה אשר שיתפה במעשה את בנה יקירה. כוחו וגבורתו באי עשייה ומעשהו הגדול כי את הארץ לא יצא. יעקב - החוליה החסרה בשלישייה איש תם עם הרבה עשייה. הבכורה קנה בתמורה והברכה גנב במרמה. עמד בגבורה מול המלאך והתרפס בפני עשיו האח. עבד "על ריק" עבור אישה אהובה והיתל ברהטים בלבן הרשע. סבל והתייסר במכירת הבן ולא ידע כי הוטעה על ידי ראובן. לאה זכתה למשכב דודאים ורחל רימתה וגנבה התרפים. משפחה יפה והרבה צאצאים ומהם יצאו שנים-עשר שבטים. ולא הזכרנו את דינה ואחיה ששחטו אנשי שכם לנגד עיניה. זכו לברכה מאוד מפוקפקת דוגמה רעה לכל אח ושבט.
ושמא למדנו מחשיפה יתירה כי גם האבות היו בני תמותה. והיותם אנושיים עם חולשות אדם תחזק אמונתנו באימוץ מורשתם. קיבוץ סעד
