|
שם המשחק – להעיז
יונה ברמן
יזמות הוא מושג עם ניחוח כלכלי, עסקי, משפטי ומעשי. בלי כל אלה אסור לצאת לדרך.
יזמות היא בראש וראשונה יצירה, יצירה שחייבת לחבור אליה יצירתיות ושמחת היצירה כי בלעדיהן תיראה היזמות כרחבת ריקודים ללא מוסיקה
שיחת ריאיון עם בתיה רוקמן, חברת קיבוץ אפיקים
מנהלת מחלקת עסקים קטנים באיגוד התעשייה הקיבוצית
ומאמינה גדולה בעסקים קטנים ויזמויות, מעודדת ומלווה עסקים בקיבוצים
מה זה יזמות/עסקים קטנים?
בתיה רוקמן: "'יזמות' או בשמה האחר 'עסק קטן', זה להוציא את החלום ואת השאיפות הכי כמוסות שלך לפועל ובצורה עסקית. ההזדמנות לכך נתונה לכל אחד, וכל אחד מפתח את רעיונותיו, אם בתחום האמנות, חנות יד שנייה, בית קפה – כל זה בתנאי שהעסק עומד בתנאי התפרנסות ורווח. בתנאי שבעל הרעיון והיזמה מבין שהוא נכנס לעבודה קשה עם חשיבה עסקית ועם המון מוטיבציה להצלחה. שם המשחק הוא להעיז, לא לפחד להחליט ליישם את החלום האישי. מהרעיונות הללו יוצאים החלומות הכי יפים".
על פי בתיה יהיו בקיבוץ שלוש קבוצות אוכלוסייה ש"יילכו" לכיוון של 'עסק קטן': אנשים שמיצו את עצמם במקום העבודה המסורתי כמו בית ילדים, עבודה רבת שנים במפעל שבקיבוץ, חקלאות, ויש להם איזשהו רעיון; בקבוצה השנייה נמצא חברים שפוטרו ממקום עבודתם. אין להם מקום עבודה והם חייבים למצוא מקור פרנסה. הם יגיעו ליזמות בכורח הנסיבות; בקבוצה השלישית נמצא את היזמים האמיתיים, אלה שהולכים עם החלום.
ומה הגילאים בהם מדובר? הקבוצה השלישית בה מזהים את היזמים החולמים יהיו הצעירים יותר. בשתי הקבוצות הראשונות נמצאים בני ה-40 וה-50 ואפילו בני ה-60. היכולת להצליח, כפי שאומרת בתיה, מותנית באדם עצמו, אם בחר במוצר ייחודי, טיב השירות שייתן, האומץ שיהיה לו והתמסרותו לנושא.
לעסק הקטן יש שני יתרונות מובהקים על פי בתיה. זו דרך שמאפשרת לאתר מקומות עבודה שאינם דווקא המסורתיים, והיכולת לפיתוחם תלויה באדם עצמו. היתרון הנוסף הוא הגמישות של העסק הקטן. הגמישות של העסק עוזרת לזהות צרכים של הלקוחות ולקבל החלטות בצורה זריזה ויעילה לעומת תהליך כזה במפעלים ובחקלאות. כך נוצרת אפשרות זמינה יותר להתפרנסות.
יש מקום לטפח את הנישה הזו
בתיה רוקמן מנהלת המחלקה לעסקים קטנים יושבת חלק מימי השבוע במשרדי איגוד התעשייה הקיבוצית בתל אביב ובנוסף היא מרכזת בקיבוצה את כל ענפי השירות והיזמויות שמספרם מגיע ל-50 ויותר. האיגוד הוא יחידת מטה של המפעלים בקיבוץ והוא זה שראה לנכון להקים בתוכו יחידה לעסקים קטנים ויזמות כדי לתת תשובה לאנשים שאינם משולבים באופן זמני בעבודה או שמחפשים כיוון חדש להתפרנסות. האיגוד הבין מה שהבינו בהרבה מושבים כבר מזמן, שההשקעות הטובות יכולות להיות גם בעסקים קטנים ויש מקום לטפח את הנישה הזו. משרדי האיגוד יושבים מול משרדי הקיבוץ הדתי בתל אביב, ברח' ליאורנדו דה וינצ'י 13. בהנהלת האיגוד יושב גם ידידנו אלי סומר, מנהל קרן הקיבוץ הדתי, שסבור גם הוא שזו אחת הנישות לפיתוח ולמאמץ בתחום ההתפרנסות. בדעתו לקיים בזמן הקרוב מפגש של מרכזי משק, מזכירי פנים ומרכזי משאבי אנוש מהקיבוצים שלנו יחד עם בתיה רוקמן. הנושא: היזמויות הקטנות בקיבוצים.
"המושבים", אומרת בתיה, "משיגים אותנו ב-6-5 שנים. זה התחיל אצלם כשהצורך שלהם בהתפרנסות היה קריטי, כשהחקלאות ירדה ומפעלים לא היו להם. כדי להביא לחם הביתה השתמשו חלק מהם בתשתיות שהיו להם ובנו יזמויות בכל מיני כיוונים: מסעדות, צימרים, מבנים להשכרה, ועוד. אנחנו צריכים ללמוד מהמודל של המושבים שהוא מודל נכון שמאפשר מקורות פרנסה נוספים ומימוש רעיונות וחלומות של הפרט".
ללמוד לחשוב עסקית
בתיה רוקמן נשואה ואם ל-3 בנות, חברת אפיקים ונשואה לבן אפיקים. היא למדה כימיה בבית הספר להנדסאים בטכניון. לאחר לימודיה עבדה 17 שנים במפעל קל"ת לדיקטים של קיבוץ אפיקים. ב-91' קיבלה על עצמה את ריכוז מערכת השירותים בקיבוצה ואז שינתה תפיסה והטמיעה אותה בתוך מערכת השירותים ומעבר לה. היא ראתה בענפוני השירותים עסקים קטנים, פיתחה יזמויות נוספות, ועד שנת 1996 קמו באפיקים כ-30 יזמויות: חנות דגים חיים, כלבייה, מסעדת "בטעם אפיקים" (כשרה) שיושבת על מחצית שטחו של חדר האוכל בקיבוץ. כדאי לפתוח את ספר הטלפונים תחת השם "אפיקים" ולהתרשם מכמות ומגוון היזמויות שם. בשנה האחרונה הפכה בתיה כ-15 ענפונים נוספים לעסקים קטנים באפיקים. מרכז הבניין הפך לשיפוצניק, שירותי חן (קוסמטיקה, ספרות וכו') נותנים שירות פנים וחוץ וכד'. לעבודה באיגוד התעשייה הקיבוצית נכנסה בתיה לפני שנתיים וחצי והיא מעידה על עצמה שהיא מתחילה סוף סוף לראות תזוזה בתחום.
אלף-בית בהקמת יזמות בקיבוץ
ובמילים אחרות: פיתוח חלומות והטמעה עסקית
בתיה: "לפני שלושה חודשים הוצאתי חוברת 'מרעיון – להקמת עסק' ומאז יש לי המון טלפונים וחשיפה לעיתונות. בחוברת כללתי את השלבים של הקמת העסק מרגע ההעזה לחשוב על זה ועד ליציאתו לאוויר העולם.
שלב ראשון - החלטת! – אתה קם בבוקר ואומר 'אני מעיז', 'אני רוצה', 'אני יודע שאני הולך להשקיע מאמץ ולהשיג תוצאות לטווח ארוך'. ברגע שקיבלת החלטה, חשוב ללכת לבעל מקצוע בקיבוץ או מחוצה לו. זה יכול להיות במט"י – מרכז טיפוח יזמויות, או פנייה אליי. זה השלב של גיבוש הרעיון.
שלב שני – בדיקת היתכנות ותכנית עסקית. חשוב לעשות אותה עם איש מקצוע. הבדיקה מבוססת על ביקור מתחרים באותו תחום, קבלת החלטות, מה הולכים לייצר ולמכור, כולל השקעות עתידיות. גם כאן חשוב שבעל תפקיד מהקיבוץ ילווה את בעל הרעיון, וחשוב לזכור שיש גם עזרה שאפשר לקבל מחוץ לקיבוץ.
שלב שלישי – הכנה מדוקדקת של תכנית שיווק, כולל לוח זמנים והוצאות, ובעיקר, בדיקה שוטפת של עלות/תועלת. זוהי בדיקה שעלויותיה לא זולות אבל היא הכרחית.
שלב רביעי – מימון לצורך השקעה ואשראי לצורך הקמה וניהול שוטף. המימון הוא על בסיס התכנית העסקית.
שלב חמישי – היבטים משפטיים. את החוברת הכנתי עם משרד עורכי דין שלמה כהן ושות' שמתמחים בתחום הזה ונותנים שירות בקיבוצים רבים.
שלב ששי – מיסוי. הכנת נושא המיסוי ולמידתו טרם הקמת העסק.
שלב שביעי – רישוי העסק.
שלב שמיני – הכנת הליווי החשבונאי והנהלת חשבונות. חשיבותו בבקרה שהוא מהווה לגבי העסק ובמידע שהוא נותן מול הרשויות בצד החשבונאי.
שלב תשיעי – בדיקת ביטוח. צריך לבדוק מה רלוונטי לעסק עצמו. גם זה עולה כסף.
שלב עשירי – הקמת העסק תוך בקרה על כל שלבי ההקמה והמערך האדמיניסטרטיבי של הנוהלים הקיימים בעסק".
המטרה שמדגישה בתיה היא שבסופו של דבר כל מקום עבודה של חבר בקיבוץ יעבוד כעסק לכל דבר, אם זה עסק שנולד מחלום ואם זה ענף שירותים מסורתי.
ליווי היזם - תרתי משמע: תמיכה ובקרה
בחלק מהקיבוצים יש היום רכזי יזמויות, ועדות תומכות, מרכזי משק או אנשי משאבי אנוש שיודעים ללוות את היזם הקטן ומכירים בחשיבות העסקים הקטנים והקמת מערכת מלווה.
חשוב לדעת במידה שאין כתובת בקיבוץ, יש כתובות מחוצה לו במט"י האזורי ובאיגוד התעשייה הקיבוצית אצל בתיה. כל מי שמעונין להקים עסק, לפתח עסק קיים או להשתלב במערכות קיימות, מוזמן להתקשר ולקבל סיוע והדרכה.
אפשר לומר שעבודת המחלקה מתנהלת ברמת הפרט היוזם, ברמת מנהל הענף וגם ברמת הארגון, הנהלת הקיבוץ. היחידה לעסקים קטנים של התנועה הקיבוצית הקימה גם מערך ייצוא לחו"ל של מכירת תוצרת של עסקים קטנים מהקיבוצים ומהמושבים, בעיקר מוצרי יודאיקה. שמה של חברת הייצוא "תקשורת מדיה פלוס", ואת הקשר אליה אפשר לעשות באמצעותה של המחלקה אותה מנהלת בתיה.
זו השנה השנייה שמייצאים. שלוש עד ארבע פעמים בשנה נאספים המוצרים לייצוא ונמכרים על ידי החברה למרכזי קניות גדולים וחנויות בארה"ב.
סוף דבר, כדי לסיים את הכתבה ברמה המאוד פרקטית, נציין שבבוקר יום פגישתנו לכתיבת הכתבה מופיעה בלוח הפגישות של בתיה – פגישת עבודה עם חברת סעד ופגישה נוספת עם חבר שעלבים.
דוגמאות לעסקים קטנים:
שלוחות – "אחותי כלה" – תפירת שמלות כלה;
סעד – "עמותת גומת חן" – לגיוס כספים; אחינועם – תכשיטים; "קו לקו" – חנות בגדים ועוד.
עין צורים – תזמורת.
ובקיבוצים נוספים:
אילות שליד אילת – "שחור-לבן" - מכבסה פעילה שכוללת בית קפה, חנות בגדים ומוצרים בצבעי שחור-לבן, חנות יד שנייה ומרכז יצירה פעיל לילדים.
אפיקים – סטודיו לגרפיקה "גלויה-גלויה" – מוצר שנמכר בצימרים ובתי המלון וההארחה בצפון.
מעגן מיכאל – שטיחי קיר מטלאים, שהגיע כבר לרמה של ייצוא לחו"ל באמצעות חברת הייצוא שהקימה המחלקה.
תודה לאלי סומר ש"חשף" לפניי את היחידה ואת העומדת בראשה.
|
|
