|
בין חלום למציאות
נועה קליין ומיכל שלו
אחרי שלמדנו מהי "יזמות", או בשמה האחר - "עסק קטן" - נרד ל"שטח"
- ענף היזמויות בקיבוץ עין הנצי"ב -
כאן כבר הבינו שנכון להשקיע בכיוון הזה, יש חונך לנושא וגם ועדה מלווה
נועה קליין ומיכל שלו מביאות תמונת מצב מהשטח
"כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם.
כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים שלא אוטמים את אוזניהם.
שמוכנים אל החלום להתקרב,
שעוד זוכרים איך להקל את הכאב.
שיכולים להתאהב, להתחייב
ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב" (אהוד מנור).
מהי יזמות?
בעין הנצי"ב קמו בעשור האחרון כ-10 יזמויות. ניתן להכליל ולומר שהמשותף לכולן (מעבר לרובריקה נפרדת בדף הטלפונים המקומי- "ענפונים/יזמויות" - שגם היא מסגירה את הקושי שבהגדרה) הוא שמאחורי כל אחת מהיזמויות עומד חלום וכישרון ייחודי של אדם שהחליט/ה לנסות ולהפוך את הכישרון שלו למקצוע ולמקור רווח. ברקע נמצאים גם המשק ומנהליו שגם הם בגישתם יצרו את אווירת הצמיחה שמהווה את הבסיס למהלך שכזה.
אבשלום שורק, שמכהן כחבר בצוות היזמויות ומלווה חלק מהיזמויות באופן צמוד, הציג בפנינו את הרציונל שעומד מאחורי האווירה הזו: "ראשית, יש כאן הזדמנות לנצל משאב ייחודי שקיים בקיבוץ ולהתפרנס ממנו. שנית, כשהחבר חש שהוא מגשים את עצמו, הוא תורם באופן אופטימלי ומוציא מעצמו את המקסימום. יש לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבה, כלומר: איפה החבר יועסק ללא היזמות".
בעיית היזמויות היא השיווק
יש לרכז אותו בידי אדם אחד
מהשיחה עם אבשלום הבנו איך יזמות "יוצאת לאור" כיום: היזם בא ומציג בפני צוות היזמויות את תחום העיסוק, ההשקעות הנדרשות והאפיקים לרווח. ראוי לציין שקיים גם מצב הפוך, בו הצוות מאבחן פוטנציאל ופונה אל אנשים. צוות היזמויות כולל את אבשלום שורק, את מרכז המשק, התמחירן, מנהל משאבי אנוש ויועץ חיצוני. הצוות דן ומנסה לראות כיצד ניתן לסייע לאדם להתפתח, כולל עזרה בפרסום, הפניה ל"מרכז טיפוח יזמויות (מט"י) אזורי, ובדיקה מחודשת של הכנסות והוצאות - בהתאם לצרכים הספציפיים. הצוות פועל כבר שנה וחצי, והוקם לאחר שהכירו בכך שתהליך הקמת היזמות לא היה מאורגן תחת קורת גג אחת.
המטרה הכלכלית המוגדרת ליזמות, היא שקודם כול יגיע "העסק" לאיזון בין ההוצאות להכנסות, ורק בשלב הבא - רווחים. אז יוצא העסק מהגדרתו כ"יזמות", ועובר להיקרא "ענפון". באופן עקרוני מנסים לא לסגור יזמות, ובמקרה שזו נקלעת למשבר- הליווי אינטנסיבי יותר ונעשית עבודה משותפת על מנת לשקם את היזמות.
לדעת אבשלום, הבעיה המרכזית של רוב היזמויות היא השיווק, אותו יש לרכז בידי אדם אחד, אך "בסך-הכול", מסכם אבשלום, "השאיפה של הקיבוץ היא ללכת לקראת החבר ואתו, עם פיקוח ועזרה ככל האפשר".
ידידיה צור מרכז המשק והאיש שעומד בראש צוות היזמויות בעין הנצי"ב, סבור, שיזמות צריכה להתחיל מעבר לשעות העבודה, ולפי מידת ההצלחה, יש ליצור בהדרגתיות מעבר מהעבודה הקודמת לעיסוק החדש. רק במידה שיש הצלחה – אז לעבור לעבודה מלאה. זה מבטיח שהענף יתפתח על פי הצלחתו. יזמות שמפסידה לאורך זמן צריכה להיסגר.
העובדה שבעין הנצי"ב יש יחסית הרבה יזמויות נובעת מכמה סיבות, לדעתו: "כנראה שיש כאן הרבה אנשים מיוחדים... וכן, ישנה פתיחות לשונות; התקבלה החלטה שנותנת לגיטימציה למסלול היזמות בנוסף לענפים המסורתיים של הקיבוץ; וכמובן, ההנחה שאדם שעובד במה שהוא אוהב הוא חבר תורם ומאושר, עובדה המוסיפה לקהילה מבחינה חברתית וכספית".
שתי יזמויות כהדגמה
בחרנו להתמקד בשתיים מתוך מבחר היזמויות שקיימות בעין הנצי"ב ("כפות תמרים", "בראשית" – תכנון אדריכלי, טיפולים הוליסטיים, "חלבונית",עיצוב אירועים, רכיבה טיפולית, ועוד). שתי יזמויות שמדגימות שילוב של ידע וניסיון מקצועי שנרכש מתוך עבודה בענפי החקלאות, עם כישרון ייחודי של האדם שעומד בראשן:
מעבדה חקלאית – עין הנצי"ב
יזם: יואל רייך
שנת הקמה: 2002
עובדים: יואל רבלין – מנהל המעבדה, מדען בעל תואר שני בביולוגיה; עופר גלסנר – מנהל הרפת בעברו משמש כיועץ ואיש שטח; אושרי רינות, בן משק צעיר אשר הצטרף לאחרונה למעבדה לנסות ולפתח את תחום העיבודים החקלאיים. סיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות וחזר לקיבוץ.
כיצד קמה היזמות: דר' אליעזר סמולר – העוסק בתחום המזון לבעלי החיים פנה לעין הנצי"ב ביזמה להקים פרויקט משותף של מעבדה וחלבונית. המעבדה החלה כסניף הצפון של סמולר. בתחילה עסקה המעבדה בתחום הבדיקות הכימיות, ודי מהר נוכח הצוות שבתחום זה התחרות גדולה מאוד והעריך שלא יוכלו להצליח בהקמת מעבדה כימית. כך נוצר קשר עם "נירה מדעים" – חברה שהביאה לארץ את טכנולוגיית ניר אינפרא רד – שיטה אופטית הסורקת את המזון ובזמן קצר מאוד קובעת את ערך החומר. יתרון השיטה הוא שיפור בדיוק ומהירות במתן התוצאה, וזה בשילוב מחיר נוח ללקוח. השינוי בגישה הוכיח את עצמו וכיום עובדת המעבדה באופן עצמאי בכל אזור הצפון ומתחרה ב-4 מעבדות נוספות הפועלות בתחום. "היתרון היחסי שלנו הוא שירות זמין ומקצועי, מהירות במתן השירות ומחיר נוח", מעידים על עצמם חברי המעבדה. ייחודם בשילוב בין העיסוק המעבדתי - שבו מתמחים יואל רבלין ואושרי ובין הידע המקצועי של עופר שהוא תוצאה של שנות עבודה רבות ברפת ובהזנת בקר. "ברוב המעבדות אין קשר בין המדען לשטח, ולכן הרבה פעמים התוצאות לא הגיוניות, והמעבדה אפילו לא מודעת לכך. אנחנו ממצבים את עצמנו כיועצים ולא כאנשי מעבדה מנותקים".
לדברי יואל רייך, הרעיון - יוזמה (חלום...) היה להקים כל מיני עסקים שיכולים לעמוד כל אחד בפני עצמו ושהמקשר ביניהם הוא היותם קשורים ברפת (חלבונית, שלוחת העגלים, פיתוח מרכז מזון לקו מסחרי, סככת התירס שהוקמה בשיתוף עם קיבוץ שלוחות, ועוד.) - כולם עסקים עצמאיים הקשורים לנושא הרפת. "מראש הגדרתי שהמעבדה צריכה בסוף המהלך להעסיק 5 משרות של חברים ותושבים מעין הנצי"ב, ולהיות לפחות מאוזנת מבחינה כלכלית. שתי המטרות כמעט שיושמו במלואן".
לשיטת הבדיקה הנוכחית – "נירה" – יש יישומים פוטנציאליים רבים. הרצון לפתח יישומים נוספים הביא לצירופו של אושרי רינות - בוגר לימודי החי והצומח, שכן החזון, בסופו של דבר, הוא לא להתעסק רק במזון לבעלי חיים אלא להתפתח לתחומים נוספים. יש בזה סיכון גדול יותר, יש צורך בעבודת מחקר מעמיקה יותר שעולה הרבה כסף, אך גם סיכוי גדול במתן תשובות בתחומים שעדיין לא פתורים היום.
איך מתנהל הקשר מול הקיבוץ?
"בשלבים הראשונים שלפני ההקמה בנינו תכנית עסקית, כולל סך השקעות ראשוני, ולקוחות פוטנציאליים. כיום לאחר שלבי ההקמה, מקיימת ועדת המשק מדי רבעון דיון בעניין המעבדה, כמו לגבי כל יזמות אחרת. כל חודש מקבלים תמחור מתמחירן הקיבוץ, ולפחות עד עכשיו", הם מציינים בשמץ של גאווה, "אנחנו עומדים השנה בתכנית 2004"!
ולסיום...
יואל רייך מדגיש שיזם טוב צריך להקים ולייצב את הרעיון ואז לפנות את השטח לאנשי המקצוע הספציפיים. כך אין צורך להתעסק בשוטף היומיומי והראש פתוח לפתח רעיונות חדשים נוספים. ויש הרבה, ברוך ה'!
עופר מוסיף בנימה של ביקורת: "בעין הנצי"ב יש גישה של 'לשים את כל הביצים בסל אחד' (קרי, מפעל הפלציב), אבל לא לכולם זה מתאים... אנחנו כקיבוץ צריכים לבנות את המערכת בצורה יותר רחבה גם כדי להפחית את הסיכון הכלכלי, ובעיקר בשביל למצוא מקורות תעסוקה שמתאימים לרמה ההשכלתית של אנשים בקיבוץ. 'יזמות' – זה להפוך כישרון לפרנסה! זוהי גם גישה שמעודדת קליטה וצמיחה דמוגרפית"!
מכון יציב- עין הנצי"ב
יזם: זאב שרף
שנת הקמה: 1997
עובד: יזמות של איש אחד
כיצד קמה היזמות: זאב, חבר משק, עבד כתחזוקן של רפת עין הנצי"ב במשך כ-15 שנה, עד שהתעורר בו הצורך בשינוי. הרצון לעבוד בחוץ נולד כשהתבקש מטעם הקיבוץ הדתי, שלוש שנים קודם לכן, למצוא פתרון לחליבות בשבת עבור אוכלוסייה חרדית, וקיבל דחיפה כשחבר- מכר מחוץ לקיבוץ הזמין אותו להקים יחד חברת תחזוקה לרפתות. זאב נענה לאתגר, עבד אצלו כשכיר במשך חצי שנה, ואז פרש ופתח את "מכון יציב".
זאב ראה כי אין עתודה לחקלאות. רוב הצעירים לא פונים ללמוד תחומים אלה, ולכן הכוח המקצועי הולך ונעלם. בנקודה זו נכנס "מכון יציב" - כדי לעזור לרפתות בהדרכה. תחזוקת מכוני החליבה שפועלים 365 יום בשנה מסביב לשעון, חיונית, שאם לא יטופלו נכון ובזמן - יקרסו.
הוא החל להדריך את הרפתות בקיבוצים הדתיים שבעמק בית שאן, עבר לשאר הקיבוצים בעמק, ומשם התרחבה פעולתו עוד ועוד ולאט. כיום הוא "חולש" על רפתות שנמצאות מים המלח בדרום ועד רמת הגולן בצפון. כל הידע שצבר זאב מתבסס על ניסיון רב שנים, ללא השכלה פורמלית.
אחזקת המכונים נחלקת לשניים: "אחזקת שבר"- שהיא מציאת פתרון לתקלות. בתחום זה קיימים לזאב מתחרים רבים. לעומת זאת, בתחום "אחזקת המנע" - אין לו מתחרים בארץ. מדובר בתחזוקה ברמה גבוהה ובאופן שוטף על מנת למנוע תקלות. זאב הוכיח למשקים, שמכון שמתוחזק בצורה שגרתית, ולכאורה, הוצאותיו השוטפות גבוהות יותר - בסופה של שנה מתברר שהוצאותיו הצטמצמו, כי "תקלות השבר" התגמדו לאין ערוך.
זאב עובד גם מול רפתות של מושבים וגם עם משקי צאן. בדרך כלל הוא נמצא בקשר עם איש המקום, אותו הוא מדריך לגבי ארגון הטיפולים במכון, אך ישנן רפתות שהוא איש התחזוקה שלהן, והוא שמבצע בהן את כל הטיפולים. לרוב עובד זאב לבדו, כאמור, אך במקרים של עבודות גדולות שדורשות זוג ידיים נוסף, הוא נעזר בשכירים שהוא מעסיק למטרה זו.
הקשר עם הקיבוץ: "בניגוד ליזמויות אחרות", אומר זאב, "אצלי מהתחלה היה העסק רווחי, ולכן כל הצדדים הביעו קורת רוח מהיזמות". בשנה הראשונה מונה לו מלווה עסקי מהקיבוץ לתמיכה אך די מהר נהיה עצמאי. הוא משלם להנהלת החשבונות בקיבוץ כמו כל ענף אחר, קנה רכב מתאים וציוד מרווחי העסק. "בתקופה הראשונה", הוא מספר, "נשמעו טרוניות לגבי הרכב הצמוד שלי, אך עתה ברור שזה אופי עבודתי. ברגע שאני מוזעק - אני 'זורק הכול מהידיים' ונוסע לרפת שנקראתי אליה. זה המוניטין שלי", כך זאב, "אני דוגל ברעיון שאמון ושביעות רצון הם שיביאו עבודה נוספת".לכן הוא לא עובד מול אף משק עם חוזה, ולכן גם לא היה צריך כמעט לפרסם את עצמו, כי שמו עובר מפה לאוזן.
מצד הקיבוץ מופעלים עליו לחצים (מובנים אל מול הרווחים...) להתרחב, אך זאב מרגיש שרק היזם יכול להיות "משוגע לדבר", וקשה לדרוש ממישהו אחר שיהיה "משוגע" כזה (שעות עבודה רבות וחריגות). "לצערי התחלתי בגיל מאוחר. בעבודה זו יש הרבה מתח ושחיקה. אני מתחיל כל יום ב-4 לפנות בוקר, ואף פעם אני לא יודע מתי אסיים".
ובאמת, העבודה מרובה עד מאוד, בעיקר בשנתיים האחרונות. פונים אליו עוד ועוד משקים חדשים, וכניסה למשק חדש מגדילה מיד את נפח העבודה עד שהמכון מתייצב. אפילו בשעת שיחתנו מכין זאב אביזרים לעבודה. מעבר לכל זאת הוא מחויב גם ליומיים בשבוע ברפת עין הנצי"ב. "החלק הכי קשה בעבודה הוא ההתמודדות עם שינויים של הרגע האחרון, כשיש תקלה באחד המכונים וכל סידור העבודה המתוכנן משתבש לי".
ה"טיפ שלו ליזם המתחיל": התמדה, ולא להתבייש לבקש עזרה. זאב מציין שהיזם הוא בדרך כלל מוכשר לתחום היזמות ולאו דווקא לניהולה.
"טוב לי בחיים", הוא מעיד על עצמו. למה לא, בעצם? הוא עושה את מה שהוא אוהב, הקיבוץ - וגם הוא - מרוויחים מזה וידיו מלאות עבודה. היזמות שלו כבר נקראת "ענפון" ומהווה חלק אינטגרלי מהכנסות המשק. הרמוניה....
ולכל החולמים שבדרך – "שיכולים להתאהב, להתחייב..."- תגלו, שהמקום בלב רק הולך ומתרחב!!!
עין הנצי"ב
דוגמאות במסגרת:
-------- -----------------------
היזמות: בראשית
שנת הקמה: 1998
תחום עיסוק: אדריכלות ובינוי ערים.
מספר עובדים: 3 קבועים + 2 יועצים חיצוניים.
יזם הרעיון: אדריכל בצלאל רינות
טיפ ליזם המתחיל: לא להתייאש, לסמוך על עצמו
--------- ----------------
|
|
