|
עמודים כסלו תשס"ה (688) 3
|
|
|
סימוכין למאמרו של נחום ברוכי
("75 שנה לקיבוץ הדתי, והפעם - ישיבת הקיבוץ הדתי", עמודים-אלול תשס"ד).
אני חולקת על דבריו של נחום ברוכי בשתי נקודות עיקריות.
1. הקשר בין הקבוצה בכפר גדעון ליסודו של הגרעין התורני הראשון: בחופשת הפסח תרצ"ט, התקיים סמינר למדריכי בני-עקיבא בכפר הרא"ה – הייתה לי הזכות להשתתף בסמינר זה. הדיונים באותו סמינר התמקדו בין היתר, סביב הוויכוח שניטש אז, האם מטרת החינוך ל"תורה ועבודה" בבני-עקיבא היא חינוך להגשמה בחיים קיבוציים או הגשמת אותו רעיון בצורות התיישבות אחרות או בעיר (נושא הוויכוח זכור, "חינוך לחזית אחת – הקיבוץ – או שתי חזיתות – העיר).
ההחלטה הייתה שבבני-עקיבא מחנכים להגשמת חיי תורה ועבודה בקיבוץ בלבד. דובר, שעל מנת להגשים את הרעיון של חיים דתיים מלאים בקיבוץ יש ללמוד את המצוות התלויות בארץ.
בין יתר משתתפי אותו סמינריון, כגון: הרב גולד, הרב נריה ועוד, היה חבר מסניף ירושלים בשם צבי קפלן (לימים מעורכי האנציקלופדיה התלמודית), הוא הציע שיש להקים ישיבה שילמדו בה בעברית וילמדו בה את המצוות התלויות בארץ – הרי זו ישיבת בני-עקיבא שאכן נוסדה אחרי החגים תרצ"ט. במסגרת ישיבת בני-עקיבא זו התארגן "הגרעין התורני הראשון" לפני חנוכה תרצ"ט, ובחנוכה תרצ"ט היה המפגש הראשון שלו בכפר הרא"ה (ובסוגריים אומר כי ראשוני הגרעין היו ארבעה בחורים מתלמידי הישיבה ואני החברה הראשונה).
אי לכך אין שום קשר בין חברי קבוצת גדעון (מרבית חבריה היו מחיפה) ובין הגרעין התורני הראשון. נכון, יש קשר בין אותה קבוצה לקבוצת "עלומים" בנתניה ובהרצליה, לימים קבוצת סעד. רוב חברי אותה קבוצה עזבו בשלבים ראשונים (לפני שקבוצת סעד עלתה להתיישבות). בסעד נשאר מהם חבר אחד עד עצם היום הזה והוא בנימין רון – אז לידר.
2) באשר המניעים של חברי הגרעין התורני
בפסקה השנייה ברוכי: "הגרעין התורני היה תופעה ייחודית..." וגו'. אני מסכימה עם הרישא של אותה פסקה, אני חולקת על הסיפא שלה.
כחברה ראשונה ופעילה באותו גרעין, אני חייבת לציין כי חברי הגרעין לא היו "עולים שלא סיימו לימודים מסודרים..." חברי הגרעין רובם היו ילידי הארץ ואחרים שהגיעו ארצה עם ההורים בשנות ה-30. הם הפסיקו לימודים תיכוניים וסמינר ליפשיץ, ומתוך להט נעורים להגשמת רעיון להקמת יצירה חדשה וחדישה, הם יצאו לגרעין התורני, תוך קונפליקט עם ההורים והתנגדותם להפסקת לימודי בניהם, ועברו את כל המסלול עד שהקימו את קבוצת סעד בנגב.
אני יוצאת מהנחה שלא דאגו אז לשמר מסמכים, יומנים או פרוטוקולים כפי שזה מקובל היום, חומר רב הלך לאיבוד. נשאר רק זיכרונם של חברים שנשארו בחיים וזיכרונם הטוב עדיין אתם. ייתכן שיש אצל חברים יומנים פרטיים מאותה תקופה, אזי כדאי לאסוף אותם ולשמרם בארכיב של הקיבוץ הדתי.
רבקה כהן, חיספין (בעבר חברת קבוצת סעד)
|
|
|
תגובה לתגובה ("חתונה מאוחרת", עמודים-אב תשס"ד)
קראתי את תגובתה של שולי גל בהתייחס לדבריה האישיים של רווקה בת 28, בכתבה "חתונה מאוחרת". לדעתי התגובה פוגעת בציבור הרווקים ויש בתגובה גם משום התנשאות כלפי הרווקים. לא ברור מה המסר שניתן. שולי מציגה שכל הבעיה בלהתחתן זו רשימת מכולת נכונה. מדובר על אנשים משכילים, חכמים ומודעים לעצמם. המצב מאוד מורכב ולא קל , לכן לא היה צריך לכתוב מעל דפי העיתון שקשה למצוא חתן בגיל 40. התגובה פוגעת בפצע פתוח אצל הרווקים. בקיבוץ הדתי ובכלל, יש ציבור גדל של רווקים מעל גיל 30 שלא התחתן. אני הייתי מצפה ממדריכת כלות לכתוב תגובה שונה לחלוטין ולהזכיר לציבור הנשואים לא לשכוח את ציבור הרווקים ולעשות כל מאמץ להכיר להם מישהו. אני התחתנתי בגיל לא צעיר ולכן הכתבה כל כך הרגיזה אותי. לדעתי, מי שלא היה במצב הזה אינו יודע על מה הוא מדבר.
בברכה, חפצי-בה אבניאל-אליהו
|
|
|
הקיבוץ הדתי - עמדה אלטרנטיבית
ב"ה, מרחשוון תשס"ד, 31/10/2004
יש לנו הערכה רבה לחברינו הפעילים במוסדות הקיבוץ הדתי; אבל, הואיל ויש למוסדות אלה מסורת, נכונה כשלעצמה, שלא לנקוט קו פוליטי, מתקשה הממסד התנועתי, ובצדק, להתייחס לסוגיית העקירה המאיימת על גוש קטיף; לכן באנו, מספר חברים, להביע את עמדתנו.
נדגיש, שאנו מביעים עמדה אישית בלבד; אבל, הואיל ובבחירות האחרונות בקיבוץ הדתי הצביעו, בהכללה, 80% בעד המפד"ל וימינה, ו-15% בעד מימ"ד ושמאלה, אנו מעריכים שהעמדות דלהלן עשויות לשקף ציבור חברים גדול, אם לא את רובו המכריע.
א. אין "שטחים כבושים" בארץ-ישראל, כי אין עם יכול להיות "כובש" במולדתו ההיסטורית; בנוסף, לא הייתה מעולם ריבונות פלשתינית בא"י, ובאין ריבונות אין "כיבוש".
ב. אנו מכבדים את הכנסת, אבל חולקים על החלטתה לגרש את היהודים מנחלתם בגוש קטיף.
ג. אנחנו תומכים במשאל עם, הואיל ובנסיבות המיוחדות שנוצרו, רק משאל לאומי, ותהיינה תוצאותיו אשר תהיינה, עשוי להקטין את המתחים החמורים שנוצרו בין פלגי העם.
ד. אנו שוללים סרבנות כדגל, ומבקשים מרבני הציונות הדתית להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי.
ה. אנו מאמצים בחום את התביעה הנחרצת של הנהגת השמאל שלא לאפשר טרנספר של בני אדם, בהיותו מנוגד לערך כבוד האדם וחירותו; וקוראים לכל בני האדם אוהבי השלום, להזדהות עם תושבי גוש קטיף ולחזקם במאבקם נגד גירושם המתוכנן; וכל זאת, במסגרת הנורמות המקובלות בחברה דמוקרטית.
ו. אנו תובעים, כי לעולם, ובשום נסיבות, לא תורם יד אדם על אדם, על כל אדם שנברא בצלם אלוקים; לא על מתיישבים או על חבריהם המוחים אתם, ולא על מי שממלא תפקיד רשמי מטעם מדינת ישראל.
ז. יש לנו אהבה, והיא תנצח.
על החתום: יואב בית-אריה (יבנה); צביקי פורת (עלומים); מוטי רבהון (לביא); אהרל'ה שחק (שדה אליהו); אמנון שפירא (טירת צבי).
|
|
|
תשובת מזכ"ל הקבה"ד
לכבוד
יואב בית אריה – יבנה
צביקי פורת – עלומים
מוטי רבהון – לביא
אהרל'ה שחק – שדה אליהו
אמנון שפירא – טירת צבי
תגובת המזכ"ל
שלום רב,
אני מברך על יזמתכם אשר מצביעה על ערנות למתרחש גם מחוץ לחצרותינו.
יחד עם זאת כשקראתי את הדברים תהיתי באשר למשמעות הכותרת - "עמדה אלטרנטיבית" - בה בחרתם להכתיר מכתבכם .
הדברים אינם בגדר הערה סמנטית או תחבירית. באשר מכלל הן ניתן גם לשמוע לאו. ראוי להקפיד ולברור הניסוחים המתאימים ככל שהדברים אמורים בנושאים מורכבים ורגישים כגון אלו בהם עוסק מכתבכם.
ככל שהבנתי מגעת, אין בדברים שהועלו על ידכם אמירה שונה ובוודאי לא אלטרנטיבית לאמירות שפורסמו בשם מוסדות הקבה"ד.
כל קורא סביר, ובוודאי אותם אלו אשר טובת תנועתנו אינה לנגד עינם (וככל שזה מפתיע, יש גם כאלה) עלול להיתלות בדבריכם ולהסיק כאילו אתם סבורים כי תנועת הקבה"ד אינה רואה בארץ-ישראל מולדת היסטורית של העם היהודי, אינה מכבדת החלטות הכנסת, תומכת בסרבנות, וכן הלאה וכן הלאה.
להבנתי, מחלוקת ככל שהיא קיימת בתוך הקבה"ד, מתמקדת בפרשנות למציאות הפוליטית-מדינית בה אנו מצויים, וכנגזר מכך גם ביחס לפעולות אשר ראוי וניתן לנקוט במציאות שכזו. אין בתוכנו מחלוקת באשר לערכי היסוד עליהם מושתתים חיינו כיהודים, כשומרי מצוות וכציונים במדינת ישראל.
בהכרה ומתוך הבנת המחיר אותו נשלם, בחרנו שלא לחתור לפרשנות תנועתית משותפת ומחייבת. שילמנו ועודנו משלמים בשל עמדה זו, אך נדמה לי כי הרווח גדול מהמחיר.
יש בכולנו אהבה ונמשיך להשתמש בה אך לא כמכשיר לקידום עמדתנו, אלא כמקור השראה המאפשר לחיות ולהגשים ביחד, בתנועה אשר התורה העם והארץ לנגד עיניה.
בברכה
יאיר רינמן
מזכ"ל הקיבוץ הדתי
|
|
