על מה האדם חולם?
"אמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי יוחנן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר בדניאל 'אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו'" (ברכות נ"ה). הגמרא ממשיכה: "אמרי ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנינא: 'אמריו דחכמיו טובא, אימא ליה מאי חזיתא בחלומאי? אמר ליה: חזית דמשחרי ליה פרסאי ומדרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא. הרהר כוליה יומא ולאורתא חזו".
החולמים בספר בראשית, האם מהרהורי לבם תוכן החלום? חלומות שר המשקים ושר האופים – אין ניתוק בין הרהורי הלב ובין התכנים של החלום. "חלמו חלום הדומה לפתרון העתיד לבוא עליהם" (רש"י).
"ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה".
"רבי יהושע דסכנין ובשם רבי לוי: פותרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באוזניו. שבע הפרות הטובות – שבע בנות אתה מוליד; שבע הרעות – שבע בנות אתה קובר, שבע השיבולים הטובות – שבע איפרכיות אתה רוכש, שבע השיבולים הרעות – שבע איפרכיות מורדות בך".
אומר יוסף לפרעה, על פי מדרש הגדול, 'מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי?' אומר פרעה ליוסף (שם): 'כשם שראיתי את החלום כך ראיתי פתרונו לכן אינם יכולים (החרטומים ע"י פתרונות שווא) לשחק בי'.
רבי אלעזר במסכת ברכות אומר: "כי כל החלומות הולכין אחר הפה". רבי בנאה מספר כי 24 פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלם חלום והלך אצל כולם, ומה שפתר לו זה לא פתר לו זה, וכולם נתקיימו. איך יתכן הדבר? יש לשער כי בעל החלום, המשוכנע שהפתרון נכון, עושה פעולות שיגשימו את פתרון החלום.
תופעה של רעב ובמיוחד שנות רעב, אינה מתקבלת על הדעת בארץ מצריים הידועה באותה תקופה "כגן ה' כארץ מצרים". יש צורך בנער עברי היודע או שמע על רעב ועל אבי-סבו שירד למצרים בגלל הרעב, יודע על עבודת האדמה ועל "אלומות".
חז"ל לימדונו כי אתערותא דלעילא ליא באיתערותא דלתתא (זוהר), והראיות מסיפורי התנ"ך שבהם פעולה מעשית של היחיד/העדה מביאה לפעולה מלמעלה. אין לסמוך על כך שהחלום יתגשם מעצמו ולהיפטר מעשייה, אלא יש לפעול להגשמתו ואז "נכון הדבר מעם האלוקים לעשותו".
"ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם". אומר הרמב"ן: "כי בראות יוסף את אחיו משתחווים לו זכר את כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת... וכיוון שלא ראה בנימין ביניהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיבוא גם בנימין אחיו אליו לקיים החלום הראשון תחילה... ואחר שנתקיים החלום הראשון הגיד להם החלום השני... את הכל עשה יפה בעתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת".
פתרון החרטומים לא מתאים למשאלת לבו של פרעה. נשאלת השאלה האם ביום ההולדת שלו הוא מהרהר על המצב הכלכלי שיהיה בשנה הבאה הקרובה? בשנים הבאות?
פרעה רוצה להיות שליט העולם, להיות אל. "והנה עומד על היאור" – מעל האליל שלו. בתקופתו שלט בעיקר באיזור הדלתא והרחיב ממשלתו פעמים גם על מצריים העליונה עד כוש (אנצ' עברית, ערך "היקסוס"). שנות רעב – כמו מצור על עיר – יגשימו שאיפה זאת.
יוסף יושב בבית הסוהר ויודע כי רק שנות רעב יביאו את אחיו לשבור אוכל ואולי יחפשו אותו ויוציאו אותו מבית הסוהר, אחרת יהיה עליו לשבת שם שנים רבות נוספות "וכל שכן אחרי ששמע חלום פרעה שנתברר לו כי יבואו כולם שמה ויתקיימו כל חלומותיו" (רמב"ן).
ליוסף ולפרעה אינטרס משותף – שנות רעב יגשימו להם משאלות לב. איך מביאים רעב? איך יתקיים איתערותא דלתתא? והלא "אין הקב"ה עושה נס ליתת ברכה אלא במה שיש כבר בעולם" (זוהר).
הגמרא במסכת בבא מציעא דנה בנושא של עבודת האדמה, כגון: "השוכר שדה מחברו לא יהיה נר שנה וזורעה שנה אלא נאר חציה וזורע חציה", וכן "החוכר שתי שדות נאר אחת וזורע אחת". יש לתת לאדמה לנוח. עייפות הקרקע מתבטאת בהפחתת יבולים בעקבות הפרזה בגידול מין אחד. ספורנו מפרש זאת על המלים "ואספת את תבואתה" – שלא כמנהג בעבודת האדמה שאם יזרעו חלקה אחת בעוצמה רבה שנים רבות לא תוסף תת כוחה. יש לתת לאדמה לנוח כדי שתחזור לכוחה (תוספות).
מה עשה יוסף? "ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים... ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד". יוסף ניצל את האדמה בעוצמה רבה במשך שבע שנים. אין מנוחה לאדמה, לא נר שנה וזרע שנה, אין מחזור זרעים (רק בר), וכך "עייף" את האדמה עד שהפסיקה לתת מכוחה. יעקב יורד למצריים לאחר שהאדמה נחה שנתיים ואצרה שוב כוחה.
יוסף הגשים את משאלתו, אחיו יורדים למצריים – "וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים". פרעה הגשים את משאלתו: "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה".
איתערותא דלתתא של יוסף הביאה לאתערותא דלעילא ולהגשמת חלומותיהם ולמהלך ההיסטורי אשר נגזר בברית בין הבתרים "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם".
