תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת חקת תשס"ח 2008 (111) מאת חנוך פלסר

06/07/2008
דף פרשת השבוע

הקיבוץ הדתי

ב' בתמוז תשס"ח, 5.07.08

גיליון מס' 111

שנה שלישית!

פרשת חקת

"וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן"-על משמעות ומציאות


מאת חנוך פלסר, קיבוץ שדה אליהו

לקראת סיומה של פרשת חקת  פסוקים עלומים אודות מאורעות משמעותיים, ובסיומה אזכור קצרצר של מלחמה שבמהלכה נכבש שטח עצום ממזרח לירדן ובבשן.

במדבר כא

(יד) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן:

(טו) וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב:

(טז) וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם:

(יז) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:

(יח) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

(כג) וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ ...

(כד) וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק ...

(לג) וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם ....

(לה) וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ:

 

המעיין בשירת א.צ.ג. יבחין  שנחל ארנון וארועיו הם מושא לכיסופי המשורר

שלש דוגמאות :

 

לאלי בארנון- בשלגי פולין תרצ"ט

הנה ריח של אש בא מיער רב שרף

זה ריח חיי העומדים ביקוד רב

על אדמת ניכר

ושלגים סביבי

המשיח אחר....

אין רואים את האש אין רואים את ההר

אך שומעים את האש מדברת עברית

מסיני אל העם

והקול הדובר הוא כקול על הים...

 

אלהי זה הקול עוד מנחל ארנון

בהיותי שם רועה צאן אבי הקדמון...

 

...אני שוב בהרי

מצליף במלמד במסע עננים

ונוהג בשחקים כבארנון עדרי

...אני שותה ממימי הארנון לא ממי

נחל גויים בצמאי במערב

ולכל אש לעת ערב באירופה של צלב

מה אנהה אל ארנון כגבור לקראת קרב

( מתוך רחובות הנהר)

 

אימת הדין

...

על חטא שחטאנו לנחל ארנון וירדן

...

בשבתנו על נהרות הגויים כבחלום

מולדתי באש ופני לאלהים ולאמי

...

אך אחי לא היו יודעי קרב,כי כהו מאד בנפשם כשכירים בכסף בלגיון הזר

ונכוו בשפתם משירי מלחמה שהשמעתי מזמר שבטים סעורים עוד מנחל ארנון

 

(כל כתביו כרך ג' עמ' 93)

 

השכל הטוב והשכל העצוב

...איך גוף זה ישראל עתיק בלהות גויים דך ושח

נשא ראש...

וידא מעל למרחב על כנפי נשריו מפלדה

וברוחו והב בסופה מיום מלחמות אדוני

וכעין שלישית צד כתף אל הרי מואב וארנון

ומתיקות הפסוק מילדות ואת הנחלים ארנון

המתיק אלהים מחדש בדם בחוריו ביום קרב  

(שם כרך יא  עמ' 105 תש"ל)

 

מה בנחל וארועיו שלהב את א.צ.ג.?-

על שארע ידוע לנו מרש"י לפרשתנו המצטט את המדרש,:

רש"י   ואת הנחלים ארנון - כשם שמספרים בנסי ים סוף כך יש לספר בנסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים. ומה הם הנסים?..... שנשפך שם דם אמוריים שהיו נחבאים שם לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמוק וקצר וההרים סמוכים זה לזה אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו בהר מזה והדרך עובר בתוך הנחל אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל לתוך הנחל לעבור נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם ונהרגם ...כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של א"י כשפחה היוצאת להקביל פני גבירתה ונתקרב לצד הר של מואב ... והרגום וזהו אשר נטה לשבת ער שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד גבול מואב ונדבק בו וזהו ונשען לגבול מואב ועברו ישראל על ההרים ולא ידעו הנסים האלו אלא ע"י הבאר שנכנס לשם....

משם בא האשד אל הבאר כיצד אמר הקב"ה מי מודיע לבני הנסים הללו .. לאחר שעברו חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה וישראל ראו ואמרו שירה:

והגמרא  בברכות דף נח/א  לך ה' הגדלה זו מעשה בראשית ... וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' ......

ומסביר הראי"ה

עו"ר א' רלא  הוד מלכות יאמר על ההכרה של רוממות שמכנעת כל מתנגד אף בלא פגישת התנגדות היותר קטנה,כי המתנגד מקדים להיות מתבטל לפני ההוד השפוך על כסא המלכות,מלחמת נחלי ארנון היתה מצוינת בזה שלא פגשה כלל בישראל ומבלעדי ידיעתם הוסר הכח העומד לבלע להם זה ההוד הנמשך מהוד שם ה' הנקרא על עם קרובו.

אך נראה  שהמסר של א.צ.ג. הוא דווקא לא להסתמך על הנס!

הנצי"ב בפירושו מעניק משמעות נוספת לארועים

העמק דבר

(יד) בספר מלחמות ה'. אשר נלחמו ישראל ראשית מלחמתם בכבוש הארץ עם סיחון:

 את והב בסופה. עיר הראשונה שנכנסו לתוכה ברעש מלחמה נקרא והב וזהו בסופה ברעש מלחמה:

 ואת הנחלים ארנון. בהליכתם בצפון עד עה"י ופגשו בנחל ראשון ששתו ממנו ברשות עצמם היתה ארנון שהיה מפסיק בין מואב בין סיחון שנעשה אח"כ לכיבוש ישראל..כ"ז שלא יצאו מן המדבר לא אמרו שירה עד שהגיעו לעה"י ונגמר צורך הבאר אז אמרו שירה.

 

העולה מדבריו " מלחמת נחלי ארנון"  היא נקודת מפנה,לאחר שנות השעבוד  והמדבר. לראשונה תוקפים (ולא רק מתגוננים), מחילים ריבוניות על שטח ועל מקורות מים! ובמעבר זה לחיים עצמאיים ריבוניים אומרים שירה על סיום החלק הניסי של אספקת המים. מעתה שותים מ"באר חפרוה שרים"!

זו אם כן התזכורת בה מנופף א.צ.ג. אל מול אימי השואה,או חולשת הדעת שלאחר מלחמת ששת הימים. כשהוא נושא את עיניו לחידוש אותה רוח שפעמה בלב לוחמי נחל ארנון...

עד כאן על המשמעות ומכאן שתי הערות על המציאות בעת טיול בתוך ערוץ נחל ארנון זכינו לשתי תובנות נוספות "וההוד זו מלחמת נחלי ארנון"-אפשר לומר שאין בכל ארץ ישראל תחושת הוד יותר מנחל ארנון השוצף בעומק הנקיק כשגדותיו מזדקרות ממש כדברי רש"י " וההרים סמוכים זה לזה אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו" שם ובנחל  זרד נתקלנו בתופעה מענינת –מעינות חמימים שמימיהם אדומים! (ההסבר המדעי-אצה אדומה מתפתחת במים בתנאים אלה)-האם לא ברור  שבעל המדרש שסיפר לנו" והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם" הכיר גם הוא את האיזור?

חנוך פלסר הוא חבר קיבוץ שדה אליהו משנת תשכ"ז. מחנך בבית ספר שקד בשדה אליהו וחקלאי.

 

____________________________________________________________
אפשר לקבל את דף פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי בדואר אלקטרוני או לראות אותו באינטרנט באתר של הקיבוץ הדתי בכתובת:
www.kdati.org.il/.

כדי לקבל את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: webmaster@kdati.org.il

אתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il

דף פרשת השבוע כקובץ PDF להדפסה
דף פרשת השבוע כקובץ WORD

חסר רכיב