מרים יקרה, אמא–סבתא–אחות אהובה, אנו מתקשים לעכל את הבשורה המרה על מותך.
לעד נזכור ונוקיר את כל חסדייך ופעולותייך למענינו, גם כשלא היינו ראויים לכך. כבר מגיל צעיר מאד (בת כמה היית כששמרת על משה – חמש? שש?) עשית באומץ את הדבר הנכון. סייעת לאמך להציל את התינוקות מיד הקלגסים "ותיראנה המיילדות את הא-לוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילדים" (שמות א', יז') ידענו שזו היית את - "פועה זו מרים" (רש"י לפס' טו').
כשאביך נכנס לייאוש מתוך ראיית המציאות הבלתי אפשרית הזאת במצרים, ייאוש כה גדול שגרם לו להיפרד מאשתו האהובה, באת את והראית לו בחכמתך עד כמה הוא מחמיר יותר מפרעה "שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות" (סוטה יב'). עמרם לא ידע מה לעשות ופנה לסנהדרין, הוא לקח אותך, הקטנה והחכמה ואת אמרת לפניהם את דברייך, והם פסקו: "עמרם, אתה אסרת ואתה צריך להתיר את הדבר..." (פס"ר מג', כז'). בזכותך חזרו הורייך היקרים זה לזו ובעקבותיהם עשו כך כל ישראל. בזכותך נולד לנו המושיע. בזכות תושייתך זכה משה (אז עדיין לא קראו לו כך...) להמשיך ולקבל את יניקת האהבה של אמו - "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד?" (שמות ב', ז') שאלת את בתו של העריץ, והיא הסכימה (לו ידעה שה'מינקת' היא אמו...).
על מה חשבת כשלקחת אתך את התוף ביציאה החפוזה והמבוהלת ממצרים? ידעת בביטחון מה שכולנו לא יכולנו להעלות על הדעת באותו זמן, כשאדונינו המצרים סביבינו, פחד ואימה ממכות מצרים ויד ה' המכה ללא רחם בשכנינו, מי האמין אז שבעוד מספר ימים נעמוד ונשיר בהתרגשות עצומה והודייה לא-ל כשהכל מאחורינו?! את האמנת וידעת. "ותקח מרים הנביאה... את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות טו', כ').
"ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (במדבר כ', א'). מרים יקרה ואהובה, אנחנו מלווים אותך כעת בדרכך האחרונה. ראי כמה המונים, נשים גברים וטף, עם שלם הולך בוכה אחרי מיטתך. אהבנו והערכנו אותך מאד, היית לנו כבאר מים חיים וכבר יבש גרוננו מאז הלכת מחוסר במים "ולא היה מים לעדה" (שם שם ב'), החיית את נפשותינו בחכמתך ואומץ לבך, הטמעת בנו אמונה, הובלת אותנו בזמנים קשים לצד אחייך מנהיגינו "כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים" (מיכה ו', ד'). חיינו מעתה יהיו חסרים אותך, את נפשך האוהבת שעלתה אל אביה שבשמים. היי מליצת יושר למשפחתך ולכל עם ישראל בכל הדורות.
